דיברטיקולוזיס / דיברטיקוליטיס – מחלת הסעיפים של המעי הגס
מה קורה כשלמעיים עולה הסעיף?
 
מחלת הסעיפים (דיברטיקוליטים) מתאפיינת במעיין כיסים צדדים המתבלטים מדופן המעי החוצה דרך שכבת השריר העוטפת את המעי הגס. כיסים אלו נוצרים כתוצאה משינויים במבנה דופן המעי – תופעה נפוצה בקרב אוכלוסיית העולם המערבי ורבותי, ל
סטרס יש כאן תפקיד מרכזי הגורם בתורו ללחץ מוגבר על המעי ומכאן להיווצרות הכיסים כאמור. כמובן שאיכות התזונה משחקת תפקיד משמעותי כשמדובר בדיברטיקולוזיס, ככל שהתזונה דלה בסיבים תזונתיים, שתיה מועטה, כך מתרבים מופעי עצירות והפעלת לחץ גדול על המעי וכלי הדם. חוסר פעילות גופנית "תורם" בתורו לחולשת שרירים הלוקחת חלק פעיל בתנועתיות המעיים.
אף שהכיסים עלולים להיווצר לאורך כל חלקי המעי הגס, הנטיה ברובה היא לצד שמאל של המעי (סיגמואיד). אנשים יכולים לחיות חיים שלמים עם דיברטיקולוזיס מבלי לדעת על קיומה כלל. ככל שהתזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית ועצירויות ארוכות וקשות – כך קיימת סבירות להסתבכות המצב, התרבות כיסים ו/או העראות מצבי דלקת המצביעים על חומרה מתגברת של המחלה.

למעשה, דיברטיקולוזיס מתארת מצב בו נוצרים כיסים/סעיפים הפורצים את גבולות המעי הגס כלפי חוץ. המצב יכול להסתבך ולבוא לידי ביטוי בדלקת (דיברטיקוליטיס) של כל אחד מהכיסים באופן אקראי, מה שמבטא החרפה של המחלה, וכאמור מלווה ב
כאבי בטן (כאמור לרוב בטן תחתונה בצד שמאל), חום, תחושה לא טובה, בחילות, הקאות, תופעה נוספת (פחות שכיחה) דימום (טרי) מפי הטבעת על רקע ניקוב המעי וזליגת דימום.
 
הרפואה הקונבנציונאלית מחלקת את הטיפול בדיברטיקולוזיס לשני מצבים:
במצבים קלים, באין
דלקת, חום, כאבים או דימום, ההמלצה תהיה שינוי תזונתי תוך הקפדה על סיבים תזונתיים בתפריט שתפקידם להגדיל את נפח הצואה, להגדיל סיכוי הוצאתה החוצה ובכך מניעת עצירויות ולחץ על המעי – מה שבתחילתו של מצב גורם להיווצרותם של כיסים. יתכן מתן תרופות נוגדות כאב, תרופות נוגדות עוויתות במקרי כאב.
במצבים בם המטופל מגיע עם תחושה רעה, חום, בחילות, הקאות, כאבי בטן ו/או דימום עולה מהסימפטומים שמדובר בסיבוך למצב דלקתי ובמצב כזה, אין מנוס ממתן קורס אנטיביוטי. כמובן שככל שהמצב הדלקתי חריף יותר ואבחון קולונוסקופי מאשש דלקת חריפה ו/או מצב אקוטי, כך עלול להיווצר הצורך במתן טיפול כירורגי קרי ניתוח להסרת המקטע הטיקוליטי הדלקתי.
 
הטיפול הטבעי:
טיפול נטורופתי יחפש בראש ובראשונה את הגורמים והסיבות הראשוניים להיווצרותם של אותם כיסים במעי או במילים אחרות, את הגורם לחולשת המעיים כשהטיפול יופנה כמובן לשורש הבעיה הראשונית הגורמת לתנועתיות חלשה, עצירויות, לחץ על דופן המעי והיווצרות הכיסים בסופו של תהליך - עוד לפני הדלקת.
 
המלצה ראשונה ומשמעותית היא שינוי התפריט והוספת סיבים תזונתיים שמקורם בירקות, פירות קטניות כשיש לשים דגש על הוספה הדרגתית של הסיבים, התחלה מהקלים ושינוי אחת לשבוע עד לסיבים הקשים יותר לעיכול. לפעמים דווקא הכברה מאסיבית של סיבים לתפריט, עלולה לגרום לכאבים ועוויתות – אל לנו לשכוח שמדובר בחולשה של
מערכת העיכול בכלל והשרירים הטבעתיים בפרט – כמובן שאיכות הספיגה נפגעת גם כן ולכן, יש להתחיל לאט, בתצורה מבושלת של ירקות/פירות ובקטניות קלות יותר לעיכול.
 
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - 
לחצו כאן  

שתיית מים משמעותית מאוד במקביל ובהתאמה להוספת סיבים תזונתיים בתפריט. ככל שאנחנו מוסיפים סיבים תזונתיים הידועים כסופחי נוזלים, כך עלינו להתאים את כמות הנוזלים הנכנסת. זה הזמן להזכיר שיש לשתות לאט, בגמיעות ולא בבת אחת על מנת לאפשר ספיגה של הנוזלים ו
להמנע מהכבדה על שלפוחית השתן והכליות ששתייה של כמות נוזלים גדולה בבת אחרת, תגרום להן לפנות את הנוזלים החוצה.
מדגישה שוב בפניכם את חשיבות שתיית הנוזלים במקביל לתוספת סיבים תזונתיים, הרי שללא הוספת המים עלולה להיווצר עצירות גדולה מזו שאתם כבר מכירים שתהיה מלווה ב
כאבי בטן וגזים – אל תשכחו לשתות.
 
עם השנים והניסיון הקליני, למדתי שלנשימה או נכון יותר לאיכות הנשימה יש השפעה עצומה על בעיות ב
מערכת העיכול בכלל ועל פעילות מעיים בפרט. אני רק אזכיר שכשאנחנו לוקחים נשימה עמוקה (שאיפה) הסרעפת נדחסת כלפי מטה לכיוון המעי הרוחבי וזה בתורו בו בזמן מניע את המעי ומסייע בכך להגברת תנועתיות המעיים. היות וסטרס משחק תפקיד חשוב במערכה של דיברטיקולוזיס, הרי שנשימה יכולה להוות מענה נפלא כשהיא מגיעה באופן יזום ומודע. שכיבה על הגב, הנחת ידיים על הבטן ובפרט על האיזור הכואב ומעיק תוך נשימה עמוקה (כזו שרואים את הבטן עולה ויורדת עם קצב הנשימה) יכולה להקל על הכאב – כמה פשוט – ככה קל !
 
אם אתם כבר בשכיבה, נכון יהיה לעסות את הבטן (עם כיוון השעון) וגם כאן המגמה היא
לשפר את תנועתיות המעיים.
 
ברמה התזונתית יש לתת דגש על תזונה משולבת שתפקידה הן להקל על מצב המעיים, תוך הבססת רמות החומציות העולות הן מרמות ה
סטרס, דלקת, עצירות, הכיסים האוגרים פסולת שאמורה להתנקז מהגוף. כמובן שיש לקחת בחשבון הכוונה תזונתית לכיוון אנטי דלקתי וכל זה, תוך תזונה בונה ומשקמת את המעיים והספיגה שמטבע הדברים נפגעת במצבים אלו.

צמחי מרפא נותנים פתרון מצויין במצבים מורכבים אלו, כשבפורמולה אחת ניתן לתת התייחסות לסטרס והשפעתו על
תנועתיות המעיים, חומרים מעודדי הפרשת מיצי מרה, חומרים המסוגלים לעורר פינוי מעיים קל יותר (משלשלים עדינים), נוגדי זיהום למיניהם, סופחי גזים, משפרי ספיגה, בוני פלורת מעיים, תומכי עיכול – כל זה רבותי בפורמולה אחת קרי בקבוקון אחד שעשוי להשתנות בהתאם להתקדמות הטיפולית ומצב המטופל מטבע הדברים. חליטות פרחי קמומיל, מליסה, נענע, זרעי שומר וכוכבי אניס יכולים בהחלט להביא להרגעה. ואם בחליטות עסקינן, שתיית זרעי פשתן שהושרו לאורך לילה (כמשקה ראשון על הבוקר) בהחלט יכול לסייע במסע לשיקום המעיים.
 
תרומה נאה ומכובדת יכולה להגיע הן מטיפולי רפלקסולוגיה ודיקור ומניסיוני, הראו שיפור משמעותי. יש לקחת בחשבון שהשילוב של הגורמים הטיפוליים צריך ראשית להתאים לכל מטופל באופן אישי, על פי יכולתו ומצבו.
 
כידוע לכם, לרוב איני ממליצה באופן גורף על שימוש בתוספי מזון. במקרים של דיברטיקולוזיס, קיימת חשיבות לשימוש בתוספים ובעיקר בפרוביוטיקה מותאמת אישית לפי מצבו של המטופל ויכולת הספיגה האישית שלו (הנגזרת ממצבו),
אומגה 3 (אנטי דלקתי), אבץ (שיקום ריריות) וקיימים גם תוספים אופציונליים נוספים, אך אלו דורשים התאמה אישית כאמור לפי מצבו של כל מטופל באופן אישי.





למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.

 
x

#{title}

#{text}

#{price}