אופסס... נתפס לי

אופסס... נתפס לי

זוכרים מה עשיתם בשניות לפני שנתפס לכם הגב/הצוואר?

איך שלא תסובבו את הדברים, בשלב זה או אחר, ודאי חוויתם את החוויה המפוקפקת בה נתפסים לנו שרירי הגב או הצוואר...
זה כואב, זה מטריד, לפעמים מפחיד (כי אנחנו לא מצפים שהגוף "יבגוד" בנו לכאורה) זה מגביל ובעיקר זה נמצא במקום שקשה לנו להגיע אליו, בפרט כשהשרירים תפוסים ומלמדים אותנו פרק בהלכות כאב ומגבלת תנועה גם יחד מה הוא...
למה זה קורה, האם אפשר להמנע וגם מה עושים – בהמשך הכתבה.

בכל פעם מחדש, גוף האדם מפתיע אותי בחכמתו, דומני שכתבתי את המשפט הזה כבר עשרות אלפי פעמים ועדיין, הגוף שלנו מפתיע אותי בכל פעם מחדש ביכולתיו, מנגנוניו ובחיבור המופלא הזה שבין
הגוף והנפש או כמו שאני מכנה זאת גופנפש ביחד – כי הם פשוט, בלתי נפרדים.

שרירי הגב והצוואר הם בין השרירים החזקים בגופנו. בואו נחשוב יחד על תיפקודם – זה שאנחנו לוקחים אותו כמובן מאליו כל כך ולא מודעים כלל לפעולתם.

האם אי פעם חישבתם את מספר הפעמים שאתם משתמשים בשרירי הצוואר והגב?
האם אתם משייכים פעילויות יומיומיות לקבוצות השרירים המפעילות אזורים ותנועות אלו?

הנה רק כמה דוגמאות: בכל פעם אנחנו מתבוננים הצידה, אחורה, מטים את הראש קדימה כדי להתקרב או כדי לראות טוב יותר, כל מחוות ראש שאנחנו מניעים נייחס אותה לשרירי הצוואר וגם לשרירי הגב שתומכים בהם.

כל עמידה זקופה ו/או כפופה, ישיבה זקופה (מבלי ליפול), נטיית הגוף קדימה, הליכה ונשיאת הגוף
ביציבה זו או אחרת (עוד לפני שלקחנו בחשבון עודפי משקל), כיפוף, סיבוב – כל אלו, משויכים לגב
ועדיין לא ציינו שמעבר לכל המנָחים ההזויים שאנחנו מאתגרים בם את שרירי גופנו (כי פחות מתחשק לנו לקום/ללכת/להניע פעולות ארוכות יותר – אנחנו "מקצרים" תהליכים עם שרירי הגב והצוואר גם יחד)

השרירים עצמם גם שומרים ומגֵנים על החוליות, מגוננים עלינו מפני שברים ופציעות, מגנים על מערכת העצבים (מוטוריים) שמפעילים את השרירים עצמם ולא פחות חשוב, שומרים על הטונוס (מתח) של השרירים.

המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן

כעת, משהבנו את הקשר הבלתי נפרד בין מערכת השרירים למערכת העצבים וכשאנחנו מבינים את ההקשרים שבין גופנפש, קל לנו להבין שככל שאנחנו נינוחים ורגועים, כך אנחנו מאפשרים לשרירים שלנו להיות רגועים ונינוחים כמונו.
ככל שאנחנו מצויים תחת מתח ולחץ – מה שאנחנו מכנים סטרס, מטבע הדברים גם השרירים מעוצבבים ומתכווצים בהתאם.
לא, לא סיימנו כאן, זה רק נדבך ראשון, יש כל כך הרבה גורמים מעורבים:

* פעילות גופנית - שוטפת, מאפשרת לנו לשמור על שרירים בטונוס יציב, על גמישות הקובעת את טווח התנועה שלנו וכמובן מסייעת בדרכה לחיזוק השרירים, כשכולם גם יחד מאפשרים חיזוק התנועה, היציבה וההגנה על מערכת השלד.

כשאנחנו צעירים, קופצים ממנח למנח באין מפריע – כל הערוצים פועלים נפלא באין מפריע אך ככל שאנחנו מתבגרים ולא שומרים על אורח חיים הכולל פעילות גופנית שוטפת, הרי שהשרירים שלנו חלשים, קשה
לבצע פעולות פשוטות, מתעייפים בקלות, קיים קושי לעבור ממנח אחד למשנהו (שלא לדבר על ישיבה על הרצפה) הגמישות מתפוגגת וטווח התנועה קטן ומוגבל.

חשוב להדגיש, כשאנחנו מדברים על שרירי הצוואר והגב, הרי שבאותה נשימה, אנחנו מוכרחים להזכיר ולהתייחס גם לשרירי הבטן שמהווים הצד המנוגד (אנטגוניסטים) לשרירי הגב ולמעשה בעצם ניגודם, מהווים בסיס לכל תנועות הגב והצוואר המוכרות לנו.
למעשה, היציבה שלנו מותנית הן בשרירי בטן, גב וכמובן לא נשכח את הרגליים, ישבן וידיים גם כן. ניתן להבין מכאן שלא מדובר במופע יחיד של שרירי צוואר וגב, אלא מופע שלם, מכלול קונצרט שלם ומשולב של כל שרירי הגוף (והנפש – זוכרים?).

שימו לב שאמנם פעילות גופנית חשובה מאוד למערכת השריר והשלד (ומערכות נוספות) הרי שפעילות גופנית מוגזמת, הן במאמץ המצטבר ביחס לאימון, הן בעומס שאנחנו מעמידים את השרירים בו והן בכמות האימונים ללא מנוחה ביניהם מהווים בפני עצמם סיבה מספיק טובה לעומס עצום על השרירים כפי שאנחנו חווים לאחר האימון ככיווץ/מתיחת שריר או "נתפס לי הגב/צוואר".

לא נוכל להבין את מלוא המכלול, לולא נוסיף פרמטרים חיוניים נוספים:
* נ ש י מ ה – חלק ממה שמניע אותנו הוא חמצן שמגיע באדיבות הדם גם אל השרירים בלעדיו אין – לנו חיים.
חשוב להבין שבמידה וקיימת איזו שהיא תקלה בדרך כמו למשל לחץ דם לא מאוזן (נמוך/גבוה), עודפי שומנים בדם נוטים להצטבר בדופנות כלי-הדם להצר ולהפריע את זרימת הדם, או לחילופין רמות גלוקוז גבוהות בדם הגורמות לסמיכות גבוהה של הדם, מה שמאט מטבע הדברים את קצב זרימת הדם בכלים או לחילופין בעיות קרישה, אנמיה או דלקות של כלי הדם – כל אלו, מהווים אבן נגף בדרכו של הדם להגיע ולספק חמצן לכל התאים ובאלו גם לתאי השרירים.

ממש כשם שאנחנו נושמים ומייחסים את הנשימה למערכת הנשימה, גם השרירים שלנו "נושמים" למעשה, אלו לא השרירים במדוייק, אלא כל תא ותא המרכיבים בסופו של דבר את המכלול המצטרף לכדי שריר.

לכל תא בגופנו, יש אברי נשימה וכאמור, ללא אספקת חמצן סדירה לתאי השריר, נראה ירידה בתפוקת השריר במצב טוב ומוות תאי במצבי קיצון.

* ת ז ו נ ה – את התזונה, אחלק ברשותכם לשני חלקים:

* חלקה הראשון - של התזונה עוסק במזון שאנחנו מזינים בו את גופנו. תסכימו איתי ודאי שיש הבדל עצום בין תזונה דלה (ויטמינים/מינרלים/סיבים תזונתיים/חומצות שומן) לבין תזונה מלאה ועשירה באלו. אם נרצה לקחת את הדברים על דרך המשל, יהיה קל להבין שהרכב שלנו יראה ביצועים שונים אם נתדלק אותו באוקטן - 95 או לחילופין בסולר (במנוע בנזין) – אין שום הבדל בין הדברים, פרט לעובדה שרכב יגיב מהר יותר לתזונה שאינה מתאימה לו לעומת הזמן שייקח לגוף להתריע על תזונה קלוקלת (וגם אז, הגוף נתון לחסדי ההקשבה שלנו והבנתנו שיש קשר ישיר בין התזונה, הפעילות הגופנית, אורחות החיים, גופנפש והביצועים אותם משקף הגוף בסופו של תהליך)חשוב לציין כי מינרלים מהווים מפתחות לתיפקוד שרירי תקין. חלק מכם ודאי מרגיש זאת בלילות כששרירי מתכווצים, חלק מהסיבות לתופעה זו היא חוסר איזון (חסך/עודף) של מינרלים (נתרן, אשלגן, מגנזיום, סידן ועוד) הבאים לידי ביטוי כשאנחנו בזמן מנוחה. כדאי לקחת שגם בקיץ (באדיבות החום והזיעה) וגם בחורף (באדיבות החימום) מאזן המים/אלקטרוליטים בגוף משתנה ויודע לגרום בסופו של תהליך להתכווצות שרירים כלומר, כשאנחנו לא שותים מספיק (ניתן לבדוק זאת במקביל לצבע/ריח השתן שלנו – כולנו מעבדה ניידת) התייבשות בהחלט יכולה להוות גורם להתכווצות שרירים זו.

* חלקה השני - של התזונה עוסק במקום שמזין את הנפש שלנו. ברור וידוע לכולנו שכשאנחנו שפופים, נטולי מצב-רוח, עסוקים, טרודים ונושאים את הסטרס ירום הודו על כפיים, אין לנו חשק/כוח/רצון לעסוק בספורט כלשהו, אף שדווקא אותה פעילות גופנית, יודעת בדרך הנפלאה ביותר לשחרר אותנו מכל המתחים והלחצים ולאפשר לעצמנו להתאוורר, להזרים דם וחמצן לכל אברי הגוף – כמובן גם לשרירים בתורם ומטבע הדברים, פעילות גופנית גם משפרת את מצב הרוח וגם בתורה יודעת לשכך כאב ולמנוע התנוונות שבתורה יודעת להביא לכאב ומוגבלות בתנועה.

לקינוח, נוסיף את תנאי מזג האוויר לסיבות והגורמים כי כשאנחנו מיוזעים ומחפשים אוויר לנשימה ונעמדים מול מאוורר/מזגן או מול כל מקור רוח/קור אחר, אנחנו גורמים לשרירים להתקרר במהירות ומטבע חוקי הפיסיקה, מה שמתקרר ובפרט מתקרר מהר – נוטה להתכווץ. ככל שההתכווצות חזקה יותר, מגבלת התנועה והכאב שאנחנו מרגישים גדולה יותר.

ככל ששריר מוזן (תזונה, מים, חמצן והורמונים באדיבות מצב הרוח) באופן דל, כך השריר חשוף יותר לנזקים שבמצב טוב, מאותגר כ"כיווץ", "מתיחה", "תפיסות" כשכמובן ניתן גם להגיע למצבים קשים יותר בהתאם לאתגרים שאנחנו מציבים בפני השריר.
שוב, ככל שאנחנו בפעילות גופנית מותאמת ליכולתנו, בריאותנו, תזונתנו כך השריר מאפשר עבודה נוחה וקלה ללא נזקים וההיפך מטבע הדברים ברור.

למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.

#{title}