מה הקשר בין אנשים עשירים לגאוט?
על רצף הקשת של המחלות המטאבוליות המתבטאות בשלד, גאוט היא המחלה המופיעה בחלקו הנמוך ביותר של השלד, אבל לחלוטין יודעת להקפיץ ולהזניק את הסובל ממנה לרמות כאב הזויות...
המדובר במחלה הנגרמת בשל חוסר איזון במטאבוליזם (חילוף חומרים) של חומצה אורית בגוף. מלחי חומצה אורית שוקעים במיפרקים, בכליות וברקמות אחרות וגוררים התפתחות תהליך דלקתי ונזק לרקמה.
על רצף הקשת של המחלות המטאבוליות המתבטאות בשלד, גאוט היא המחלה המופיעה בחלקו הנמוך ביותר של השלד, אבל לחלוטין יודעת להקפיץ ולהזניק את הסובל ממנה לרמות כאב הזויות...
המדובר במחלה הנגרמת בשל חוסר איזון במטאבוליזם (חילוף חומרים) של חומצה אורית בגוף. מלחי חומצה אורית שוקעים במיפרקים, בכליות וברקמות אחרות וגוררים התפתחות תהליך דלקתי ונזק לרקמה.
מחלת גאוט תוקפת את המיפרקים של הבהונות ובפרט את הבוהן הראשונה (הגדולה), נראה אדמומיות, חום, נפיחות - סימני דלקת מובהקים ומעל הכל, כאב עצום שיודע להגיע עד מגבלה בתנועה ולהדיר שינה ומנוחה.
מעניין לראות שרוב האנשים הלוקים בגאוט הם גברים (90%) בפרט בחלון השנים 40 - 50. למחלה רקע גנטי, כך שתישאול רקע גנטי) יכול להוות הזדמנות למניעת ההתפרצות שזו כידוע, התרופה הבדוקה הטובה ביותר.
גאוט נקראת "מחלה האיש העשיר" משום שבימים עברו, נקשרה המחלה בצריכה מוגברת של בשר ויין שהיו זמינים לאנשים שהמטבע היה נתון בכיסם.
יין אדום עשיר בפּוּרינים (פורינים הם חלבונים המאפשרים דיפוזיה (פעפוע המאפשר תנועה אל ומהתאים. הם נוצרים בגופנו אך מגיעים גם מהתזונה אך אינם נספגים במערכת העיכול, ומתפנים דרך מערכת השתן) היוצרים חומצה אורית (חומצת שתן) בשלב הפירוק הסופי שלהם ובשר מטבע הדברים הוא חלבון כך שגם אם ואלכוהול מעכב סילוק חומצה אורית על ידי הכליות, ריבוי צריכת חלבון מהחי ויין אדום כאמור, גורמים להצטברות חומצה אורית במיפרקים וברקמות נוספות.
מעניין לראות שרוב האנשים הלוקים בגאוט הם גברים (90%) בפרט בחלון השנים 40 - 50. למחלה רקע גנטי, כך שתישאול רקע גנטי) יכול להוות הזדמנות למניעת ההתפרצות שזו כידוע, התרופה הבדוקה הטובה ביותר.
גאוט נקראת "מחלה האיש העשיר" משום שבימים עברו, נקשרה המחלה בצריכה מוגברת של בשר ויין שהיו זמינים לאנשים שהמטבע היה נתון בכיסם.
יין אדום עשיר בפּוּרינים (פורינים הם חלבונים המאפשרים דיפוזיה (פעפוע המאפשר תנועה אל ומהתאים. הם נוצרים בגופנו אך מגיעים גם מהתזונה אך אינם נספגים במערכת העיכול, ומתפנים דרך מערכת השתן) היוצרים חומצה אורית (חומצת שתן) בשלב הפירוק הסופי שלהם ובשר מטבע הדברים הוא חלבון כך שגם אם ואלכוהול מעכב סילוק חומצה אורית על ידי הכליות, ריבוי צריכת חלבון מהחי ויין אדום כאמור, גורמים להצטברות חומצה אורית במיפרקים וברקמות נוספות.
ככל שהתפריט עמוס יותר בחלבונים ופורינים כאמור, כך גדלה כמות חומצת השתן בגוף. כעקרון אנזימי עיכול אמורים לפרק אותם, אך לאור הכמות הגדולה, מצטברת חומצת השתן ברקמות ובזרם הדם ועם הזמן גם מתגבשת בסופו של תהליך במיפרקים קטנים קרי מיפרקי הבהונות ובפרט הבוהן הגדולה.
המחלה מתאפיינת בהתקפים, כשההתקפים הראשונים עשויים לחלוף מעצמם תוך 3 - 10 ימים גם ללא כל טיפול אך, עם הזמן ההתקפים נוטים להתארך ומעל לכך עוצמת הכאב גוברת. (מכאן תוכלו להבין שאם הגיע התקף ראשון, במידה ולא יכול שינוי משמעותי באורחות החיים והתזונה בפרט, יגיעו גם אחיו ה-"גדולים" של ההתקף הראשון).
ההתקפים מתרחשים לרוב בחסות הלילה, בתחילה הכאבים מתונים ונסבלים ועם הזמן הם מתגברים עד כדי חוסר יכולת למצוא מנוחה ומקום להניח את הרגל באופן בו ישכח ויירגע הכאב – (אחד ממטופלי נהג להסביר שלא הצליח לשאת את הכאב שגרם לו סדין שהונח על הרגל).
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
חשוב להזכיר שאמנם רוב מקרי גאוט מתרחשים בבהונות הרגלים, אך מצבים אלו יכולים להתרחש גם בברכיים או בקרסוליים.
אנשים שסובלים מהתקפי גאוט חוזרים ונשנים (מה שהופך את המצב לכרוֹני) עלולים לחוש בגבשושיות קטנות ונוקשות בכפות הידיים (בחלקן הפנימי), בכפות הרגליים (בחלקן הפלנטרי עליו דורכים) או בתנוכי האוזניים. גבשושיות אלו הן למעשה הצטברות חומצת שתן (Tophi) שעם הזמן עלולים לגרום לנוקשות וכאבים.
הצטברות גבשושיות אלו בכליות עלולה לגרור תהליך היווצרותן של אבני כליה.
כאמור תסמיני הגאוט יתמקדו על פי רוב באדמומיות, נפיחות, חום במפרק הבוהן הראשונה, עליית חום גוף (לא תמיד) וכמובן כאב עצום עד כדי חוסר יכולה לדרוך על הרגל שלא לדבר על הליכה.
הגורמים:
* תזונה – עודף חלבון, עודף שומן רווי, פחמימות פשוטות ואלכוהול.
* השמנת יתר – (עומס רב על המיפרקים).
* יתר לחץ דם.
* סוכרת.
* פרופיל שומני דם לא מאוזן.
* פציעות חוזרות במיפרקים.
* מחלות כליה למיניהן.
* תרופות – בפרט תרופות שמעלות את רמת חומצת השתן בגוף כמו אספירין, תרופות משָתְּנוֹת, תרופות לטיפול במערכת החיסון כמו ציקלוספורין, תרופות לטיפול בפרקינסון (ולבודופה), ויטמין - B3 (ניאצין).
* הרעלת עופרת.
* סטרס (כן, גם כאן הוא מופיע).
* חומציות יתר (נוזלי הגוף).
הדרך הטבעית לטיפול:
נקודת המוצא הראשונה לטיפול במצב זה תהיה ניקוי הגוף מרעלים. ודאי כבר שמעתם אינספור פעמים על תהליך זה, אלא שכאן מדובר במקרה שמחייב ניקוז רמות הרעלנים מהגוף. בבקשה מכם, אל תכנסו
לתהליך שכזה לבד ללא הנחיה צמודה וברורה של מומחים בדבר (למשל נטורופתים).
ירקות ומזונות עתירי סיבים תזונתיים יודעים לעשות עבודה מצויינת כדי לזרז פינוי חומצת שתן מהגוף ולכן, זה הזמן להכניס שפע ירקות, אגוזים, זרעים לתפריט שלכם.
סלרי יהיה הירק המומלץ ביותר בתקופה זו, (זרעי או תמצית סלרי) עשויים לעשות עבודה מצויינת בהשפעתם על מתן שתן ופינוי הגוף מעודפי חומצת שתן.
סוללת החומרים נוגדי הדלקת זרעי פשתה, זרעי צ'יה, דגי ים צפוני, שורש כורכום טרי או כמוסות כורכום (מזכירה שכורכום טרי בשילוב פלפל שחור מגדיל את זמינות ויעילות פעילותו האנטי דלקתית של הכורכום.
* שימו לב שכשאתם משתמשים בזרעי פישתה, ראשית חימום של זרעים אלו הורס את סגולותיהם. ניתן לטחון אותם ולהוסיפם לסלט, סלט פירות, יוגורט – אלא וכאן הדגש החשוב, את זרעי הפשתה יש לצרוך מיד לאחר טחינתם אחרת אלו מתחמצנים והופכים בעצמם לרדיקלים חופשיים (רעלנים).
מיץ דובדבנים/אוכמניות/פירות יער טרי או קפוא, או פירות אלו כמו גם תותים, יודעים לנטרל הצטברות חומצת שתן בגוף. אם חלילה אתם חווים התקף, זה הזמן להכביר באכילתם של פירות אלו. (שימו להשתמש במוצרים נטולי תוספות סוכר. כמו כן, אם אתם סכרתיים, שימו לב לכמויות הצריכה. מנה = 12 יחידות).
הקפידו לצמצם את צריכת החלבון מהחי בתפריט שלכם. אם אתם ממש להוטים אחר חלבון בתפריט שלכם, תוכלו למוצאו בדגי ים צפוני, טופו ומוצרי סויה.
מזכירה לכם את חשיבות ההקפדה על שתיה (מים) לאורך היום, לעידוד ניקוז הרעלנים מהגוף. (אם טרם הזכרתי זאת, הרי שגאוט יכול להיגרם מהתייבשות).
נדבך חשוב לא פחות הוא מניעה ממזונות שעלולים להחריף את המצב:
חלבון מהחי, סוכר/קמח לבן ומוצריהם, מיני חמוצים וכבושים, מעושנים, אלכוהול, רטבים ומזונות מתועשים ומשומרים, מזונות עתירי שומן רווי/מוקשה או מוקשה חלקית.
פטריות, אספרגוס, שמרי בירה, שעועית יבשה, אפונה יבשה, עדשים, תרד מבושל, ריבס – מוצרים אלו עלולה להחריף את מצב הגאוט בפרט אצל אנשים הלוקים בסוכרת.
תוספים:
גלוקוזאמין – אחד התוספים המשמעותיים לטיפול בהתקפי גאוט ודלקות מיפרקים. תוסף זה יודע להקל על רמות הכאב תוך שיפור גמישות המיפרק הסובל על ידי צמצום מופעי הנפיחות ואף האטת הדרדרות המחלה.
פיקנוגינול – אנטי אוקסידנט רב עוצמה, יש לשלבו עם ויטמין - C וקוורציטין כששלושתם יחד, נותנים השפעה נוגדת דלקת משמעותית תוך הקלה ברמות הכאב בשל נסיגת הדלקת. בנוסף, פיקנוגינול יודע לשמור על מבנה הקולגן במפרקים ורקמות החיבור סביב המיפרק הפגוע.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
המחלה מתאפיינת בהתקפים, כשההתקפים הראשונים עשויים לחלוף מעצמם תוך 3 - 10 ימים גם ללא כל טיפול אך, עם הזמן ההתקפים נוטים להתארך ומעל לכך עוצמת הכאב גוברת. (מכאן תוכלו להבין שאם הגיע התקף ראשון, במידה ולא יכול שינוי משמעותי באורחות החיים והתזונה בפרט, יגיעו גם אחיו ה-"גדולים" של ההתקף הראשון).
ההתקפים מתרחשים לרוב בחסות הלילה, בתחילה הכאבים מתונים ונסבלים ועם הזמן הם מתגברים עד כדי חוסר יכולת למצוא מנוחה ומקום להניח את הרגל באופן בו ישכח ויירגע הכאב – (אחד ממטופלי נהג להסביר שלא הצליח לשאת את הכאב שגרם לו סדין שהונח על הרגל).
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
חשוב להזכיר שאמנם רוב מקרי גאוט מתרחשים בבהונות הרגלים, אך מצבים אלו יכולים להתרחש גם בברכיים או בקרסוליים.
אנשים שסובלים מהתקפי גאוט חוזרים ונשנים (מה שהופך את המצב לכרוֹני) עלולים לחוש בגבשושיות קטנות ונוקשות בכפות הידיים (בחלקן הפנימי), בכפות הרגליים (בחלקן הפלנטרי עליו דורכים) או בתנוכי האוזניים. גבשושיות אלו הן למעשה הצטברות חומצת שתן (Tophi) שעם הזמן עלולים לגרום לנוקשות וכאבים.
הצטברות גבשושיות אלו בכליות עלולה לגרור תהליך היווצרותן של אבני כליה.
כאמור תסמיני הגאוט יתמקדו על פי רוב באדמומיות, נפיחות, חום במפרק הבוהן הראשונה, עליית חום גוף (לא תמיד) וכמובן כאב עצום עד כדי חוסר יכולה לדרוך על הרגל שלא לדבר על הליכה.
הגורמים:
* תזונה – עודף חלבון, עודף שומן רווי, פחמימות פשוטות ואלכוהול.
* השמנת יתר – (עומס רב על המיפרקים).
* יתר לחץ דם.
* סוכרת.
* פרופיל שומני דם לא מאוזן.
* פציעות חוזרות במיפרקים.
* מחלות כליה למיניהן.
* תרופות – בפרט תרופות שמעלות את רמת חומצת השתן בגוף כמו אספירין, תרופות משָתְּנוֹת, תרופות לטיפול במערכת החיסון כמו ציקלוספורין, תרופות לטיפול בפרקינסון (ולבודופה), ויטמין - B3 (ניאצין).
* הרעלת עופרת.
* סטרס (כן, גם כאן הוא מופיע).
* חומציות יתר (נוזלי הגוף).
הדרך הטבעית לטיפול:
נקודת המוצא הראשונה לטיפול במצב זה תהיה ניקוי הגוף מרעלים. ודאי כבר שמעתם אינספור פעמים על תהליך זה, אלא שכאן מדובר במקרה שמחייב ניקוז רמות הרעלנים מהגוף. בבקשה מכם, אל תכנסו
לתהליך שכזה לבד ללא הנחיה צמודה וברורה של מומחים בדבר (למשל נטורופתים).
ירקות ומזונות עתירי סיבים תזונתיים יודעים לעשות עבודה מצויינת כדי לזרז פינוי חומצת שתן מהגוף ולכן, זה הזמן להכניס שפע ירקות, אגוזים, זרעים לתפריט שלכם.
סלרי יהיה הירק המומלץ ביותר בתקופה זו, (זרעי או תמצית סלרי) עשויים לעשות עבודה מצויינת בהשפעתם על מתן שתן ופינוי הגוף מעודפי חומצת שתן.
סוללת החומרים נוגדי הדלקת זרעי פשתה, זרעי צ'יה, דגי ים צפוני, שורש כורכום טרי או כמוסות כורכום (מזכירה שכורכום טרי בשילוב פלפל שחור מגדיל את זמינות ויעילות פעילותו האנטי דלקתית של הכורכום.
* שימו לב שכשאתם משתמשים בזרעי פישתה, ראשית חימום של זרעים אלו הורס את סגולותיהם. ניתן לטחון אותם ולהוסיפם לסלט, סלט פירות, יוגורט – אלא וכאן הדגש החשוב, את זרעי הפשתה יש לצרוך מיד לאחר טחינתם אחרת אלו מתחמצנים והופכים בעצמם לרדיקלים חופשיים (רעלנים).
מיץ דובדבנים/אוכמניות/פירות יער טרי או קפוא, או פירות אלו כמו גם תותים, יודעים לנטרל הצטברות חומצת שתן בגוף. אם חלילה אתם חווים התקף, זה הזמן להכביר באכילתם של פירות אלו. (שימו להשתמש במוצרים נטולי תוספות סוכר. כמו כן, אם אתם סכרתיים, שימו לב לכמויות הצריכה. מנה = 12 יחידות).
הקפידו לצמצם את צריכת החלבון מהחי בתפריט שלכם. אם אתם ממש להוטים אחר חלבון בתפריט שלכם, תוכלו למוצאו בדגי ים צפוני, טופו ומוצרי סויה.
מזכירה לכם את חשיבות ההקפדה על שתיה (מים) לאורך היום, לעידוד ניקוז הרעלנים מהגוף. (אם טרם הזכרתי זאת, הרי שגאוט יכול להיגרם מהתייבשות).
נדבך חשוב לא פחות הוא מניעה ממזונות שעלולים להחריף את המצב:
חלבון מהחי, סוכר/קמח לבן ומוצריהם, מיני חמוצים וכבושים, מעושנים, אלכוהול, רטבים ומזונות מתועשים ומשומרים, מזונות עתירי שומן רווי/מוקשה או מוקשה חלקית.
פטריות, אספרגוס, שמרי בירה, שעועית יבשה, אפונה יבשה, עדשים, תרד מבושל, ריבס – מוצרים אלו עלולה להחריף את מצב הגאוט בפרט אצל אנשים הלוקים בסוכרת.
תוספים:
גלוקוזאמין – אחד התוספים המשמעותיים לטיפול בהתקפי גאוט ודלקות מיפרקים. תוסף זה יודע להקל על רמות הכאב תוך שיפור גמישות המיפרק הסובל על ידי צמצום מופעי הנפיחות ואף האטת הדרדרות המחלה.
פיקנוגינול – אנטי אוקסידנט רב עוצמה, יש לשלבו עם ויטמין - C וקוורציטין כששלושתם יחד, נותנים השפעה נוגדת דלקת משמעותית תוך הקלה ברמות הכאב בשל נסיגת הדלקת. בנוסף, פיקנוגינול יודע לשמור על מבנה הקולגן במפרקים ורקמות החיבור סביב המיפרק הפגוע.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
