זאבת – לופוס
לופוס, זאבת היא מחלה אוטואימוניות רב-מערכתית המתבטאת ברמה החיצונית בכתמים אדומים על גבי הפָּנים המצטברים לכדי מעיין "פרפר" ששתי כנפיו נפרשות משני צידי האף והלחיים. זה הזמן לשאול אם הפריחה האופיינית למחלת הזאבת מצטיירת ככנפי פרפר, למה היא נקראת זאבת? – ובכן, הרופאים בימי הביניים שהתבוננו ואבחנו לראשונה מחלה זו, מצאו קווי דמיון בין הפריחה על גבי הפנים (דמוית כנפי פרפר) לפניהם של זאבים ומאז, השתרש השם והדימוי.
לא מעט אגדות ואמונות תפלות נקשרו בין זאבים ובני אדם סביב העולם, אך התופעה הרפואית היחידה המוכרת בקשר שבין בני-אדם וזאבים מכונה הִיפֶּרְטְרִיכוֹזִיס תופעה זו מתבטאת בצמיחת שיער סמיך כפרווה (האופיינית לזאב) בכל חלקי הגוף ובפרט על גבי הפָּנִים. מדובר בתופעה נדירה ביותר (1 למיליארד) שאינה מלווה בסימפטומים נוספים והטיפול בה מצטמצם לכדי הסרת שיער.
כאמור, לופוס הינה מחלה אוטואימונית (כשהגוף תוקף את עצמו) המתבטאת בתסמינים רבים וכמחלות אוטואימוניות אחרות, גם היא מקוטלגת כבעלת אלפי פנים (כמו למשל כרסת/צליאק).
קיימים כמה תסמינים ברורים שעשויים להתלוות ללופוס כשעל מנת לאבחן את המחלה,
נרצה לראות לפחות ארבעה מהתסמינים המפורטים לעיל:
1) פריחה בתצורת כנפי פרפר על גבי הפנים, על הלחיים.
2) פריחה המלווה בקשקשים אותה ניתן למצוא על פני כל הגוף (פריחה דיסקואידית).
3) רגישות לאור השמש – המתבטאת בפריחה מיד לאחר החשיפה לשמש במקומות החשופים.
4) אפטות וכיבים בפה.
5) דלקות מיפרקים ו/או שרירים.
6) דלקת של קרום הלב ו/או קרום הריאה.
7) הפרעות ומחלות של מערכת העצבים כמו למשל אפילפסיה, פרכוסים למיניהם.
קיימים כמה תסמינים ברורים שעשויים להתלוות ללופוס כשעל מנת לאבחן את המחלה,
נרצה לראות לפחות ארבעה מהתסמינים המפורטים לעיל:
1) פריחה בתצורת כנפי פרפר על גבי הפנים, על הלחיים.
2) פריחה המלווה בקשקשים אותה ניתן למצוא על פני כל הגוף (פריחה דיסקואידית).
3) רגישות לאור השמש – המתבטאת בפריחה מיד לאחר החשיפה לשמש במקומות החשופים.
4) אפטות וכיבים בפה.
5) דלקות מיפרקים ו/או שרירים.
6) דלקת של קרום הלב ו/או קרום הריאה.
7) הפרעות ומחלות של מערכת העצבים כמו למשל אפילפסיה, פרכוסים למיניהם.
8) הפרעות בזרימת הדם ו/או אנמיה, ירידה בכמות כדוריות הדם הלבנות, בטסיות הדם, שכיחות גבוהה של זיהומים ודלקות.
9) הופעת נוגדנים ספציפיים (DNA/SM).
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
10) הופעת נוגדנים (ANA).
11) מעורבות של דלקות מעורבות סטרפטוקוקים חוזרות ונשנות.
12) רמות סטרס גבוהות לאורך זמן.
13) אלרגיות למזון.
14) חוסר איזון הורמונלי (ובעיקר חסר הורמונים כמו פרוגסטרון, הורמון הגדילה, טסטוסטרון ודהידרו – אפיאנדרוסטרון (DHEA), או נטילת תוספי הורמונים – שינויים וחוסר איזון יכולים להגיע גם על רקע של היריון
או לחילופין על רקע נטילת גלולות למניעת היריון.
15) ליקויים במערכת העיכול ובפרט גודש רעלים בכבד בכלל ועומסי מתכות כבדות.
כאמור, על מנת לאבחן באופן ברור וחד משמעי לופוס, חייבים להופיע לפחות ארבעה תסמינים מאלו המפורטים לעיל – יחד עם זאת, תתבצענה בדיקות נוספות על מנת לאשש או לשלול את המחלה.
היות ולופוס מתבטאת במגוון רחב של תסמינים שונים מאדם לאדם ושונים בתקופות שונות אצל אותו אדם, הקושי העיקרי בטיפול במחלה הוא האיבחון בכלל והאבחון המוקדם ככל הניתן.
לופוס מופיעה פי - 8 יותר אצל נשים מאשר אצל גברים ופי - 4 אצל אפרו/כושים מאשר בלבנים.
המחלה נוטה לתקוף החל מגיל 15 ועד גיל 40 (תלוי בסוג המחלה שהתפתחה), לופוס יודעת לתקוף גם ילדים צעירים.
לופוס נחלקת לשתי תצורות אופייניות:
(אף שיש הטוענים לחלוקה של חמש תצורות והתבטאויות שונות של המחלה).
1) לופוס עורית (Discoid lupus erythermatosus) - המתבטאת בפריחה האופיינית על גבי הפנים (פריחה בתצורת כנפי פרפר לעיל שלרוב מתבטאת על הלחיים וגשר האף אך עלולה להגיע גם עד המצח והקרקפת). הפריחה מגיעה בגלים/התקפים, באה ונעלמת כשמוטיב הסטרס במחלה זו, מהווה גורם מחריף שיודע לגרור ולגרום להתקף/גל הבא. לפריחה האדומה מתלווה גם קשקשת שלעיתים מותירה אחריה
צלקות על גבי העור ואף מונעת צמיחת שיער באיזור. אף שתצורה זו של הזאבת היא הקלה מבין השתיים, עדיין מדובר בתופעה מאוד לא נעימה הדורשת מניעת חשיפה לשמש ובעיקר זו הקופחת על ראשינו בישראל. (לעיתים עצם החשיפה לשמש קופחת בשעות שאינן מומלצות לשהייה בחשיפה לשמש, עלולה בעצמה לגרום לתפרחת על גבי הפנים).
2) לופוס מערכתית (Systemic lupus erythermatosus) - היא המופע השלם והמורכב יש לומר של מחלת הזאבת. אם בלופוס עורית נראה רק את המופע העורי האופייני למחלה, הרי שבלופוס מערכתית נראה גם את הפריחה האופיינית (לא בהכרח) אבל בעיקר נראה מעורבות המתבטאת בדלקות וכאבים במיפרקים, בשרירים, הלוקים בלופוס מערכתית נוטים לסבול מעליית חום – החום הזה מלווה אותם לאורך ימים ארוכים ומשאיר אותם עייפים, מותשים וכואבים בכל חלקי גופם.
יש אנשים שהלופוס בגופם לוקחת צעד אחד קדימה והמצב הדלקתי (לא מדובר בדלקת זיהומית אלא בדלקת אינפלמטורית) מתפשט מעבר למיפרקים ומגיע גם לחלקים הפנימיים קרי הכליות, מערכת העצבים, הכבד, טחול, הלב – כך שדרגה זו של המחלה (מה שמבהיר מדוע יש הממדרים את הלופוס לחמש תצורות שונות של התבטאות) היא הצורה החריפה והאקוטית ביותר מבין שאר התבטאויותיה של הלופוס.
כאמור, 1000 פנים לה ללופוס, מחלה אוטואימונית אדיופטית כך שאין גורם אחד או רצף גורמים ידועים וברורים שהוכחו כחד משמעית מעוררי לופוס על תצורותיה.
עדיין נוכל לראות גם מצבים בם עצם נטילת תרופות יודע גם הוא לגרור בתורו לסוג נוסף של מחלת הלופוס הנגרם בשל השראת תרופה או צבר תרופות וגורם לאותם הסימפטומים להופיע.
לרפואה הטבעית – נטורופתיה, יש לא מעט דרכים על מנת להתמודד עם לופוס:
היות ומראש ידוע שהמחלה מבוססת כשל חיסוני ורמות דלקת, הרי שתזונה אנטי דלקתית, היפואלרגנית (אלרגיה למזון עלולה להיות אחת הסיבות לפריצת התקף) וכמובן מעודדת את מערכת החיסון תהיה קו ראשון להתמודדות עם המחלה:
המשמעות הקולינרית תתבטא בהמעטה עד הימנעות כוללת של אכילת חלבון מהחי למעט דגים (כשהכוונה לדגי ים צפוני עתירי אומגה 3 הידועה בתכונתה נוגדת הדלקת), הוצאת מזונות אלרגניים מהתפריט (ניתן יהיה לשוב אליהם בשיטת דיאטת "אתגר" המסירה מראש את כל האלרגנים מהתפריט ומשיבה אותם בהפרש של אחת לכמה ימים עד שבוע כדי לראות מי מהם מעורר התלקחות מחודשת של ההתקף) וכמובן הסרה של סוכר/קמח לבן ומוצריהם וכמובן יש להמנע ככל הניתן משתיית אלכוהול וקפאין בתצורותיו מהתפריט הידועים כמתישי מערכת החיסון וכתורמים למצבי חומציות, מצע לחיידקים והתלקחויות דלקתיות.
במקביל להסרת אלו מהתפריט, יש להגביר צריכת ירקות ופירות טריים, מבושלים, מאודים, אפויים או מוקפצים כדי להגדיל את רמות הסיבים התזונתיים בגוף, שיסייעו בתורם הן למערכת העיכול והיציאות כמו גם יעלו את רמות נוגדי החמצון (בעיקר ירקות ופירות טריים) שיסייעו לפנות את רעלני הדלקת המצטברים בגוף. במקרים סוערים ניתן להשתמש בתוספי תזונה נוגדי חמצון יעודיים שאותם יש כאמור להתאים אישית לכל אדם בהתאם למצב בריאותו הכללי ועוצמת נוגדי החמצון הנדרשת לו.
עבור אלו הסובלים מדלקות מפרקים ו/או שרירים מומלץ להיעזר בחליטות סרפד כמו גם בצמח עצמו. ניתן ללקט את הצמח הגדל באופן חופשי בכל שדה ישראלי, יש כמובן לנקוט זהירות בזמן הקטיף ולהשתמש בכפפות (כולנו נעקצנו לפחות פעם אחת בילדותנו מסרפד – זה אמנם לא קטלני אך עדיין, לא נעים). את הסרפדים יש לשטוף במים זורמים (מה שמבטל את הצריבה), לקטוף את העלים מהגבעול ואז או לחלוט,
או לבשל מרק, או קציצות, או פשטידות (המעוניינים במתכונים יעודיים מוזמנים לפנות אלי ואשמח לחלוק – ממש טעים! (וכמובן מאוד מאוד בריא). ברמה התזונתית יש להכביר שימוש בירקות המכילים גופרית כמו
שום, בצל אותם ניתן לצרוך בעיקר בתצורתם הטבעית אך גם מבושלים בכל דרך שתבחרו לכם. כמובן שככל שדלקות מפרקים סוערות יותר ורמות הרעלנים בגוף גבוהות יותר, יש להקפיד על שתיה (מים !) רציפה לאורך היום. כזכור, אומדן כמות השתיה משתקף בצבע, צלילות וריח השתן של כל אחד באופן אישי. הקפידו לשתות לאט, בגמיעות ולא את כל הכוס בבת אחת.
עם התייצבות והתאוששות ממצב דלקתי סוער, חיוני יהיה לבצע תהליך ניקוי כבד להורדת רמות הרעלנים בגוף. כמובן שתהליך זה אין לבצע לבד או על סמך רשמים מחבר או מקריאה באינטרנט אלא, להיעזר בנטורופת המוסמך לבצע תהליך זה.
כאמור, בכל פעם אני מזכירה את השימוש בתוספי מזון. כשמדובר במחלה סוערת, הרבה פעמים נבחר להוסיף תוספים שיסייעו בתורם להרגיע את המצב הסוער. איני נוהגת להמליץ על תוספים באופן גורף – אם יודעים, זוכרים ודאי שאני מאמינה בהתאמה אישית הן בתוסף והן במינון לכל אדם באשר הוא בתקופות השונות בתוך חייו (דברים דינמיים משתנים וצריך לקחת בחשבון שמה שהתאים פעם, לא בהכרח מתאים כעת, ממש כשם שמה שמתאים לחבר/קרוב, לא בהכרח מתאים לנו).
יחד עם זאת, נכון יהיה ליטול תוסף אומגה 3. הדרך הנבונה לנטילת אומגה 3 היא באמצע הארוחה. כל דרך אחרת גורמת לשיהוקים "בטעם" דגים או גרוע מכך שמן דגים ומי שכבר חווה בעבר כילד את הכף העצומה עם השמן על הבוקר, יודע במה המדובר. (אגב, זו ההמלצה היחידה שאני ממליצה ללגום משהו בזמן ארוחה, רק כדי להוריד את הכדור העצום אל הקיבה ולהמשיך לאכול – לא לשתות כוס שלימה, גם לא חצי, אלא ממש לגימה קטנה, רק כדי להוריד את הכדור מטה).
אם אתם סובלים מכאבים קשים במפרקים ו/או הדלקת מפרקים מגבילה את תנועתכם, תוכלו להשתמש באחד ממוצרי המדף המכילים MSM, כונדרואיטין וגלוקוזאמין ולהתאימו מול הצרכים האישיים שלכם.
צמחי מרפא ידעו לעשות עבודה מצויינת הן בחיזוק מערכת החיסון, הן בטיפול בדלקות המפרקים ובעיקר בפינוי רמות הרעלנים מהגוף, הן במתן התייחסות לכבד והכליות שהיא חשובה וקריטית, הן בהתייחסות לרמות כאב, הן בהתייחס לרמות הסטרס ואף מתו התייחסות לשינה – קיימים צמחים נפלאים שעושים עבודה מצויינת.
אני מכירה שוב, השימוש בצמחי מרפא עשוי להיות יעיל מאוד (בקבוק מיצוי אלכוהולי אחד יכול להכיל התייחסות לכמה וכמה מוקדים דורשי טיפול והתייחסות אצל המטופל) כמובן יש לבצע תהליך איבחון מול נטורופת ו/או הרבליסט קליני ולא להתפתות להשתמש במוצרי מדף ללא הכוונה מאיש מקצוע שמכיר אישית את התיק הרפואי של כל אחד.
שמנים נדיפים יכולים להוות פתרון מצויין עבור אלו הסובלים ממופעי הפריחה האופיינית לזאבת. תוכלו לפנות לארומתרפיסט או נטורופת שיוכל לרקוח לכם את הקרם/משחה בהתאם לסוג העור שלכם ובהתאם למצב הפריחה כך שהפריחה ו/או הקשקשת האופיינית לא תותיר אחריה צלקות והתקרחויות.
חשיבות גדולה מאוד יש לתת הן לפעילות גופנית שבתורה תסייע הן בהורדת רמות סטרס והן ברמת עידוד מערכת הלימפה לפינוי רעלנים מהגוף. חשוב להדגיש שגם אם וקיימת דלקת מפרקים קשה המלווה בכאב רב ו/או הגבלת תנועה, עדיין ישנן לא מעט פעילויות גופניות שגם במצבים קשים ניתן לבצע (למשל הליכה בבריכה).
כמו בכל מצב של חולי והאמת שגם בלעדיו, יש חשיבות גדולה מאוד למתן התייחסות לרמות הסטרס שכל אחד מאיתנו צובר. ישנן אלפי שיטות אופציונאליות כשהשיטה הכי טובה, היא זו שמתאימה באופן אישי לאורחות החיים והאישיות של כל אחד ואחד. נטורופת ידע להפנות אתכם לשיטות הנכונות והמתאימות כשכמובן, תמיד ישנה האפשרות הנוספת של שימוש בצמחי מרפא ו/או תוספי מזון על מנת למזער את נזקי הסטרס. (למשל נוגדי חמצון).
לקינוח אניח כאן ברשותכם הן את השימוש ברפלקסולוגיה והן את השימוש בדיקור – שתי השיטות יעילות מאוד ועל פי ניסיוני בקליניקה, שתי השיטות מסייעות מאוד לטיפול מעמיק לטווח ארוך כמו גם שיפור התחושה כבר במהלך הטיפול ולאחריו.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
9) הופעת נוגדנים ספציפיים (DNA/SM).
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
10) הופעת נוגדנים (ANA).
11) מעורבות של דלקות מעורבות סטרפטוקוקים חוזרות ונשנות.
12) רמות סטרס גבוהות לאורך זמן.
13) אלרגיות למזון.
14) חוסר איזון הורמונלי (ובעיקר חסר הורמונים כמו פרוגסטרון, הורמון הגדילה, טסטוסטרון ודהידרו – אפיאנדרוסטרון (DHEA), או נטילת תוספי הורמונים – שינויים וחוסר איזון יכולים להגיע גם על רקע של היריון
או לחילופין על רקע נטילת גלולות למניעת היריון.
15) ליקויים במערכת העיכול ובפרט גודש רעלים בכבד בכלל ועומסי מתכות כבדות.
כאמור, על מנת לאבחן באופן ברור וחד משמעי לופוס, חייבים להופיע לפחות ארבעה תסמינים מאלו המפורטים לעיל – יחד עם זאת, תתבצענה בדיקות נוספות על מנת לאשש או לשלול את המחלה.
היות ולופוס מתבטאת במגוון רחב של תסמינים שונים מאדם לאדם ושונים בתקופות שונות אצל אותו אדם, הקושי העיקרי בטיפול במחלה הוא האיבחון בכלל והאבחון המוקדם ככל הניתן.
לופוס מופיעה פי - 8 יותר אצל נשים מאשר אצל גברים ופי - 4 אצל אפרו/כושים מאשר בלבנים.
המחלה נוטה לתקוף החל מגיל 15 ועד גיל 40 (תלוי בסוג המחלה שהתפתחה), לופוס יודעת לתקוף גם ילדים צעירים.
לופוס נחלקת לשתי תצורות אופייניות:
(אף שיש הטוענים לחלוקה של חמש תצורות והתבטאויות שונות של המחלה).
1) לופוס עורית (Discoid lupus erythermatosus) - המתבטאת בפריחה האופיינית על גבי הפנים (פריחה בתצורת כנפי פרפר לעיל שלרוב מתבטאת על הלחיים וגשר האף אך עלולה להגיע גם עד המצח והקרקפת). הפריחה מגיעה בגלים/התקפים, באה ונעלמת כשמוטיב הסטרס במחלה זו, מהווה גורם מחריף שיודע לגרור ולגרום להתקף/גל הבא. לפריחה האדומה מתלווה גם קשקשת שלעיתים מותירה אחריה
צלקות על גבי העור ואף מונעת צמיחת שיער באיזור. אף שתצורה זו של הזאבת היא הקלה מבין השתיים, עדיין מדובר בתופעה מאוד לא נעימה הדורשת מניעת חשיפה לשמש ובעיקר זו הקופחת על ראשינו בישראל. (לעיתים עצם החשיפה לשמש קופחת בשעות שאינן מומלצות לשהייה בחשיפה לשמש, עלולה בעצמה לגרום לתפרחת על גבי הפנים).
2) לופוס מערכתית (Systemic lupus erythermatosus) - היא המופע השלם והמורכב יש לומר של מחלת הזאבת. אם בלופוס עורית נראה רק את המופע העורי האופייני למחלה, הרי שבלופוס מערכתית נראה גם את הפריחה האופיינית (לא בהכרח) אבל בעיקר נראה מעורבות המתבטאת בדלקות וכאבים במיפרקים, בשרירים, הלוקים בלופוס מערכתית נוטים לסבול מעליית חום – החום הזה מלווה אותם לאורך ימים ארוכים ומשאיר אותם עייפים, מותשים וכואבים בכל חלקי גופם.
יש אנשים שהלופוס בגופם לוקחת צעד אחד קדימה והמצב הדלקתי (לא מדובר בדלקת זיהומית אלא בדלקת אינפלמטורית) מתפשט מעבר למיפרקים ומגיע גם לחלקים הפנימיים קרי הכליות, מערכת העצבים, הכבד, טחול, הלב – כך שדרגה זו של המחלה (מה שמבהיר מדוע יש הממדרים את הלופוס לחמש תצורות שונות של התבטאות) היא הצורה החריפה והאקוטית ביותר מבין שאר התבטאויותיה של הלופוס.
כאמור, 1000 פנים לה ללופוס, מחלה אוטואימונית אדיופטית כך שאין גורם אחד או רצף גורמים ידועים וברורים שהוכחו כחד משמעית מעוררי לופוס על תצורותיה.
עדיין נוכל לראות גם מצבים בם עצם נטילת תרופות יודע גם הוא לגרור בתורו לסוג נוסף של מחלת הלופוס הנגרם בשל השראת תרופה או צבר תרופות וגורם לאותם הסימפטומים להופיע.
לרפואה הטבעית – נטורופתיה, יש לא מעט דרכים על מנת להתמודד עם לופוס:
היות ומראש ידוע שהמחלה מבוססת כשל חיסוני ורמות דלקת, הרי שתזונה אנטי דלקתית, היפואלרגנית (אלרגיה למזון עלולה להיות אחת הסיבות לפריצת התקף) וכמובן מעודדת את מערכת החיסון תהיה קו ראשון להתמודדות עם המחלה:
המשמעות הקולינרית תתבטא בהמעטה עד הימנעות כוללת של אכילת חלבון מהחי למעט דגים (כשהכוונה לדגי ים צפוני עתירי אומגה 3 הידועה בתכונתה נוגדת הדלקת), הוצאת מזונות אלרגניים מהתפריט (ניתן יהיה לשוב אליהם בשיטת דיאטת "אתגר" המסירה מראש את כל האלרגנים מהתפריט ומשיבה אותם בהפרש של אחת לכמה ימים עד שבוע כדי לראות מי מהם מעורר התלקחות מחודשת של ההתקף) וכמובן הסרה של סוכר/קמח לבן ומוצריהם וכמובן יש להמנע ככל הניתן משתיית אלכוהול וקפאין בתצורותיו מהתפריט הידועים כמתישי מערכת החיסון וכתורמים למצבי חומציות, מצע לחיידקים והתלקחויות דלקתיות.
במקביל להסרת אלו מהתפריט, יש להגביר צריכת ירקות ופירות טריים, מבושלים, מאודים, אפויים או מוקפצים כדי להגדיל את רמות הסיבים התזונתיים בגוף, שיסייעו בתורם הן למערכת העיכול והיציאות כמו גם יעלו את רמות נוגדי החמצון (בעיקר ירקות ופירות טריים) שיסייעו לפנות את רעלני הדלקת המצטברים בגוף. במקרים סוערים ניתן להשתמש בתוספי תזונה נוגדי חמצון יעודיים שאותם יש כאמור להתאים אישית לכל אדם בהתאם למצב בריאותו הכללי ועוצמת נוגדי החמצון הנדרשת לו.
עבור אלו הסובלים מדלקות מפרקים ו/או שרירים מומלץ להיעזר בחליטות סרפד כמו גם בצמח עצמו. ניתן ללקט את הצמח הגדל באופן חופשי בכל שדה ישראלי, יש כמובן לנקוט זהירות בזמן הקטיף ולהשתמש בכפפות (כולנו נעקצנו לפחות פעם אחת בילדותנו מסרפד – זה אמנם לא קטלני אך עדיין, לא נעים). את הסרפדים יש לשטוף במים זורמים (מה שמבטל את הצריבה), לקטוף את העלים מהגבעול ואז או לחלוט,
או לבשל מרק, או קציצות, או פשטידות (המעוניינים במתכונים יעודיים מוזמנים לפנות אלי ואשמח לחלוק – ממש טעים! (וכמובן מאוד מאוד בריא). ברמה התזונתית יש להכביר שימוש בירקות המכילים גופרית כמו
שום, בצל אותם ניתן לצרוך בעיקר בתצורתם הטבעית אך גם מבושלים בכל דרך שתבחרו לכם. כמובן שככל שדלקות מפרקים סוערות יותר ורמות הרעלנים בגוף גבוהות יותר, יש להקפיד על שתיה (מים !) רציפה לאורך היום. כזכור, אומדן כמות השתיה משתקף בצבע, צלילות וריח השתן של כל אחד באופן אישי. הקפידו לשתות לאט, בגמיעות ולא את כל הכוס בבת אחת.
עם התייצבות והתאוששות ממצב דלקתי סוער, חיוני יהיה לבצע תהליך ניקוי כבד להורדת רמות הרעלנים בגוף. כמובן שתהליך זה אין לבצע לבד או על סמך רשמים מחבר או מקריאה באינטרנט אלא, להיעזר בנטורופת המוסמך לבצע תהליך זה.
כאמור, בכל פעם אני מזכירה את השימוש בתוספי מזון. כשמדובר במחלה סוערת, הרבה פעמים נבחר להוסיף תוספים שיסייעו בתורם להרגיע את המצב הסוער. איני נוהגת להמליץ על תוספים באופן גורף – אם יודעים, זוכרים ודאי שאני מאמינה בהתאמה אישית הן בתוסף והן במינון לכל אדם באשר הוא בתקופות השונות בתוך חייו (דברים דינמיים משתנים וצריך לקחת בחשבון שמה שהתאים פעם, לא בהכרח מתאים כעת, ממש כשם שמה שמתאים לחבר/קרוב, לא בהכרח מתאים לנו).
יחד עם זאת, נכון יהיה ליטול תוסף אומגה 3. הדרך הנבונה לנטילת אומגה 3 היא באמצע הארוחה. כל דרך אחרת גורמת לשיהוקים "בטעם" דגים או גרוע מכך שמן דגים ומי שכבר חווה בעבר כילד את הכף העצומה עם השמן על הבוקר, יודע במה המדובר. (אגב, זו ההמלצה היחידה שאני ממליצה ללגום משהו בזמן ארוחה, רק כדי להוריד את הכדור העצום אל הקיבה ולהמשיך לאכול – לא לשתות כוס שלימה, גם לא חצי, אלא ממש לגימה קטנה, רק כדי להוריד את הכדור מטה).
אם אתם סובלים מכאבים קשים במפרקים ו/או הדלקת מפרקים מגבילה את תנועתכם, תוכלו להשתמש באחד ממוצרי המדף המכילים MSM, כונדרואיטין וגלוקוזאמין ולהתאימו מול הצרכים האישיים שלכם.
צמחי מרפא ידעו לעשות עבודה מצויינת הן בחיזוק מערכת החיסון, הן בטיפול בדלקות המפרקים ובעיקר בפינוי רמות הרעלנים מהגוף, הן במתן התייחסות לכבד והכליות שהיא חשובה וקריטית, הן בהתייחסות לרמות כאב, הן בהתייחס לרמות הסטרס ואף מתו התייחסות לשינה – קיימים צמחים נפלאים שעושים עבודה מצויינת.
אני מכירה שוב, השימוש בצמחי מרפא עשוי להיות יעיל מאוד (בקבוק מיצוי אלכוהולי אחד יכול להכיל התייחסות לכמה וכמה מוקדים דורשי טיפול והתייחסות אצל המטופל) כמובן יש לבצע תהליך איבחון מול נטורופת ו/או הרבליסט קליני ולא להתפתות להשתמש במוצרי מדף ללא הכוונה מאיש מקצוע שמכיר אישית את התיק הרפואי של כל אחד.
שמנים נדיפים יכולים להוות פתרון מצויין עבור אלו הסובלים ממופעי הפריחה האופיינית לזאבת. תוכלו לפנות לארומתרפיסט או נטורופת שיוכל לרקוח לכם את הקרם/משחה בהתאם לסוג העור שלכם ובהתאם למצב הפריחה כך שהפריחה ו/או הקשקשת האופיינית לא תותיר אחריה צלקות והתקרחויות.
חשיבות גדולה מאוד יש לתת הן לפעילות גופנית שבתורה תסייע הן בהורדת רמות סטרס והן ברמת עידוד מערכת הלימפה לפינוי רעלנים מהגוף. חשוב להדגיש שגם אם וקיימת דלקת מפרקים קשה המלווה בכאב רב ו/או הגבלת תנועה, עדיין ישנן לא מעט פעילויות גופניות שגם במצבים קשים ניתן לבצע (למשל הליכה בבריכה).
כמו בכל מצב של חולי והאמת שגם בלעדיו, יש חשיבות גדולה מאוד למתן התייחסות לרמות הסטרס שכל אחד מאיתנו צובר. ישנן אלפי שיטות אופציונאליות כשהשיטה הכי טובה, היא זו שמתאימה באופן אישי לאורחות החיים והאישיות של כל אחד ואחד. נטורופת ידע להפנות אתכם לשיטות הנכונות והמתאימות כשכמובן, תמיד ישנה האפשרות הנוספת של שימוש בצמחי מרפא ו/או תוספי מזון על מנת למזער את נזקי הסטרס. (למשל נוגדי חמצון).
לקינוח אניח כאן ברשותכם הן את השימוש ברפלקסולוגיה והן את השימוש בדיקור – שתי השיטות יעילות מאוד ועל פי ניסיוני בקליניקה, שתי השיטות מסייעות מאוד לטיפול מעמיק לטווח ארוך כמו גם שיפור התחושה כבר במהלך הטיפול ולאחריו.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
