יעילות הדיקור בטיפול בקוליטיס

במחקר שנערך בגרמניה בשנת 2006, ופורסם ב - Scandinavian Journal of Gastroenterology, בדקו יעילות של טיפול בדיקור ובמוקסה לחולי קוליטיס כיבית.

מסקנת המחקר היא ששינויים ביעילות הטיפול בדיקור מסורתי לעומת מדומה היו קטנים, ומשמעותיים רק במדדי ה- CAI (מדד פעילות הקוליטיס) כמשתנה עיקרי במחקר.
דיקור מסורתי ודיקור דמה מציעים שניהם טיפול מיטיב לחולי קוליטיס בדרגה קלה עד בינונית. 

קוליטיס כיבית שייכת לקבוצת
מחלות המעי הדלקתיות, הנקראות גם IBD (Inflammatory Bowel Disease), זוהי מחלה כרונית במערכת העיכול המאופיינת בהופעת דלקת של רירית המעיים עד לכדי הופעת כיבים מדממים בדופן המעי. תסמינים קליניים: שלשולים, יציאות מרובות, טנזמוס (תחושה של צורך מתמשך להטיל צואה, ללא תוצאות משמעותיות), דימום מפי הטבעת, הפרשת ריר מפי הטבעת, ירידה במשקל, עייפות, בחילות והקאות ,חום ,כאבי בטן עוויתיים וכאבי פרקים.

במחקר השתתפו 29 נבדקים בגילאי 18 - 65 עם - CAI  (מדד פעילות הקוליטיס) ברמה 4 - 10 , ונדרשו להמשיך עם המינון הקבוע של התרופות שלהם.
הנבדקים חולקו אקראית לשתי קבוצות. קבוצת הניסוי טופלה בדיקור מסורתי ובמוקסה (תערובת עלים מחוממת המשמשת לחימום וחיזוק פעולתן של נקודות דיקור), וקבוצת הביקורת בדיקור דמה (דיקור שטחי ובנקודות לא מוכרות). הנבדקים טופלו פעמיים בשבוע במשך - 5 שבועות (סה"כ 10 מפגשים), והיו תחת מעקב במשך 16 שבועות.

המשתנה העיקרי של המחקר היה השינוי במדדי ה - CAI.
המשתנים המשניים היו (1) שינוי באיכות החיים יחסית למחלה (על ידי שאלון IBDQ – שאלון לחולי IBD (2) שינוי ברווחה כללית ואושר (well-being), נמדדו על פי סולם VAS (סרגל כאב)  מ - 0 עד 10 (3)מדדי סרום ל
דלקת. המשתנים המשניים נבדקו לפני הדיקור הראשון, לאחר הדיקור ה - 5, לאחר ה - 10 (אחרון) ולאחר 16 שבועות (מעקב). מדד ה - VAS נבדק 3 ימים לפני ואחרי כל טיפול.

תוצאות

 
קבוצת ניסוי קבוצת ביקורת
לפני אחרי לפני אחרי
מדדי CAI 8 4.2 6.5 4.8
איכות חיים (ע"פ שאלון IBDQ) 3 1.8 3.2 2.2
רווחה כללית ואושר (ע"פ סולם VAS) 146 182 157 183







בקבוצת הניסוי חלה ירידה משמעותית במדדי - CAI, שנשמרה גם בתקופת המעקב. למרות ששינויים דומים נצפו גם בקבוצת הביקורת, בקבוצת הניסוי השינויים היו משמעותיים יותר, בעיקר לקראת סוף הניסוי. איכות החיים והרווחה הכללית עלו בשתי הקבוצות. באף אחת משתי הקבוצות לא נצפו שינויים קליניים רלוונטיים במדדי סרום לדלקת.

המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - 
לחצו כאן  

דיון ומסקנות
המחקר מצא שדיקור – מסורתי או דמה – משפר את פעילות המחלה בחולי קוליטיס, על פי שינויים במדדי ה - CAI, איכות החיים ורווחה כללית. דיקור מסורתי נמצא יעיל יותר רק ביחס למשתנה העיקר של מדדי ה - CAI, אך לא במשתנים המשניים.
למחקר היו שתי מגבלות עיקריות: הראשון בשל מספר נמוך של משתתפים (דבר שנבע מקשיים באיתור מועמדים מתאימים, קשיים בניידות ומרחק גדול ממקום ביצוע הטיפולים). המגבלה השנייה היא שמדדי איכות החיים ורווחה כללית נמדדו בשאלונים אשר המועמדים מילאו בעצמם, ללא נוכחות של רופא או מטפל.
 
בנוסף למגבלות שצוינו לעיל, לא נצפו שינויים משמעותיים בשתי הקבוצות, מה שמצביע על אחוז גבוה של אפקט פלצבו. אחוז המושפעים מאפקט הפלצבו גבוה משמעותית במחקר זה לעומת הממוצע, כנראה משום שטיפול בדיקור כולל מטבעו הרבה דיבור והקשבה, שנמצאו אחראים להעלאת השפעת אפקט הפלצבו.
 
כמו כן נמצא שטיפול בתרופות סטרואידיות לא הפריע ליעילות הטיפול בדיקור, יחד עם זאת מספר המשתתפים בתת הקבוצה זו היה קטן מכדי להביא לידי מסקנה ברורה.

מאת: טל רזי Dipl C.M.


למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
x

#{title}

#{text}

#{price}