מאמר המשך ל: האם טלוויזיה ומחשב פוגעים בקשב וריכוז?
למעוניינים לקרוא ראשית את חלקו הראשון של המאמר לחצו כאן
ומה עם משחקי מחשב?
תחום קרוב לטלוויזיה הוא משחקי המחשב. להורים חשוב לזכור שתכניות הטלוויזיה ומשחקי המחשב הם חלק מתעשייה מסחרית ענפה, שמקדמת את מוצריה בעזרת שיווק אגרסיבי במטרה למשוך ולפתות את הילדים. התכנים הם ברובם בידוריים ואינם מכוונים לחנך, ובוודאי שאינם מתוכננים כך שיטפחו ויבנו את הקשב והריכוז של הילדים.
ומה עם משחקי מחשב?
תחום קרוב לטלוויזיה הוא משחקי המחשב. להורים חשוב לזכור שתכניות הטלוויזיה ומשחקי המחשב הם חלק מתעשייה מסחרית ענפה, שמקדמת את מוצריה בעזרת שיווק אגרסיבי במטרה למשוך ולפתות את הילדים. התכנים הם ברובם בידוריים ואינם מכוונים לחנך, ובוודאי שאינם מתוכננים כך שיטפחו ויבנו את הקשב והריכוז של הילדים.
אחת הבעיות המרכזיות היא שאצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז נמצא מה שנקרא 'תחלואה נלווית'. השימוש במילים 'תחלואה נלווית', היא דרך עדינה ומרומזת להצביע על בעיות קשות נוספות שילדים אלו סובלים מהן- כמו נשירה מלימודים, עבריינות, קושי לשמר קשרים אישיים ונטייה לאלימות מוגברת.
תכנים רבים בטלוויזיה ובמשחקי המחשב הם אלימים, בצורה מפורשת או מרומזת. אם נחבר לכך את העובדה שאחד מתוך כל חמישה מעשי אלימות בילדים ונוער נובע ישירות מצפייה במשחקי מחשב או תכנים אלימים בטלוויזיה נבין את הסכנה הממשית בכך לילדים עם הפרעת קשב וריכוז.
מחקר שבוצע בארצות הברית וכלל כ-1300 ילדי בית ספר יסודי, וכ-200 תלמידי קולג' בדק את השפעת השימוש במחשב על הפרעות קשב וריכוז [7]. המחקר עקב אחרי התלמידים והסטודנטים משך שנה שלמה, וכלל מילוי שאלוני קשב על ידי המורים, ההורים והתלמידים עצמם.
המורים דירגו בשאלונים את רמות הקשב של תלמידיהם, ולא ידעו כמה שעות צופה כל תלמיד בטלוויזיה ומחשב. באופן מעניין בבתי הספר היסודיים הילדים והילדות שצפו בטלוויזיה ובמשחקי המחשב את המספר הגדול ביותר של שעות, דורגו על ידי מוריהם כבעלי יכולת הקשב והריכוז הנמוכה ביותר. לגיל כאן לא הייתה ממש חשיבות, מכיוון שאותה ירידה ביכולת נמצאה גם בקבוצת הסטודנטים בקולג'.
אם שאלנו את עצמנו האם ישנם שינויים בהשפעה של הצפייה הרבה בין הגילאים השונים, נדמה שהתשובה היא שמדובר בהשפעה מזיקה החוצה את כלל שכבות הגיל בגילאי הילדות והנוער, לפחות לפי מה שידוע לנו עד כה.
תכנים רבים בטלוויזיה ובמשחקי המחשב הם אלימים, בצורה מפורשת או מרומזת. אם נחבר לכך את העובדה שאחד מתוך כל חמישה מעשי אלימות בילדים ונוער נובע ישירות מצפייה במשחקי מחשב או תכנים אלימים בטלוויזיה נבין את הסכנה הממשית בכך לילדים עם הפרעת קשב וריכוז.
מחקר שבוצע בארצות הברית וכלל כ-1300 ילדי בית ספר יסודי, וכ-200 תלמידי קולג' בדק את השפעת השימוש במחשב על הפרעות קשב וריכוז [7]. המחקר עקב אחרי התלמידים והסטודנטים משך שנה שלמה, וכלל מילוי שאלוני קשב על ידי המורים, ההורים והתלמידים עצמם.
המורים דירגו בשאלונים את רמות הקשב של תלמידיהם, ולא ידעו כמה שעות צופה כל תלמיד בטלוויזיה ומחשב. באופן מעניין בבתי הספר היסודיים הילדים והילדות שצפו בטלוויזיה ובמשחקי המחשב את המספר הגדול ביותר של שעות, דורגו על ידי מוריהם כבעלי יכולת הקשב והריכוז הנמוכה ביותר. לגיל כאן לא הייתה ממש חשיבות, מכיוון שאותה ירידה ביכולת נמצאה גם בקבוצת הסטודנטים בקולג'.
אם שאלנו את עצמנו האם ישנם שינויים בהשפעה של הצפייה הרבה בין הגילאים השונים, נדמה שהתשובה היא שמדובר בהשפעה מזיקה החוצה את כלל שכבות הגיל בגילאי הילדות והנוער, לפחות לפי מה שידוע לנו עד כה.
הנוער הישראלי שיאני העולם בצפייה
דו"ח ארגון הבריאות העולמי על שעות הצפייה בילדים ובני נוער בגילאים 11 - 15 שהתפרסם לאחרונה, מיקם את ישראל גבוה 'על המפה'. מתברר שהנוער הישראלי הוא שיאן העולם באינטרנט עם כשליש מבני הנוער שגולשים מעל ארבע שעות ביממה. בנוסף נתוני הצפייה בטלוויזיה ממקמים אותנו במקום השני 'המכובד', עם מעל שליש מבני הנוער הצופים בטלוויזיה מעל ארבע שעות ביממה [8].
לאור הנתונים האלו יתכן שיתגנב לליבנו חשש מסוים.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
אם ראינו את הקשר בין צפייה במדיה על סוגיה השונים לבין פגיעה ביכולת הקשב והריכוז, וראינו את הנתונים המדאיגים ביחס לבני הנוער בישראל, נוכל להבין שאנחנו נמצאים על מדרון חלקלק, שאל תוכו אנו גולשים בתקופה הנוכחית מבלי משים. במילים פשוטות הילדים והנוער בישראל נמצאים בסיכון גבוה ביותר לסבול מהפרעות קשב וריכוז בהווה ובעתיד, בגלל החשיפה האדירה לטלוויזיה ולמחשב.
המציאות היא כזו שאנו עשויים לשאול את עצמנו בעתיד הלא כל כך רחוק מדוע לא עשינו ביחס לכך שום דבר, ולא התערבנו כשעוד היה ניתן לעצור את המגמה הזו בעודה באיבה?
עצירת מגמה זו דורשת את התעוררותם והתערבותם של מספר גורמים משפיעים, שחבירתם תוכל ליצור שינוי אמיתי בנושא זה הורים, אנשי חינוך, אנשי רפואה ומעצבי דעת קהל על ידי בניית תכניות אסטרטגיות ונקיטת פעולות לשינוי המצב. הרי מדובר כאן על פגיעה בעתידם של ילדינו לא פחות מכך.
לצערנו אנו יודעים כי 'טחנות הצדק עובדות לאט', ועד שפעולה גורפת כזו תקרה מומלץ לקחת צעד של אחריות אישית, ולאמץ את המלצתם של הרופאים האמריקאים להורים ולצמצם את הצפייה הכוללת בטלוויזיה ומחשב לשעתיים ביום, ובגילאי גן להגביל עד שעה.
בסיכומו של דבר התערבות הורית היא אחד מהמפתחות החשובים ביותר לטיפול ומניעת הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות בילדים, כפי שעולה שוב ושוב ממחקרים בתחום. את השורה התחתונה היטיב לנסח ד"ר טיאמאייר, רופא וחוקר שהיה בין מובילי המחקר על הפרעות קשב וריכוז בהולנד לאחרונה: 'ילדים רבים 'מגודלים' כיום על ידי הטלוויזיה, מכיוון שהטלוויזיה שומרת עליהם יותר שקטים ופחות לוחמניים וחסרי מנוח. אך בסופו של דבר, הטלוויזיה אינה מהווה תחליף ראוי ומספק לתפקידם של ההורים בחיי ילדיהם'.
צו השעה אם כן מכוון למהלך הסברתי נרחב, שבו סכנות הצפייה בטלוויזיה והשימוש במדיה יוסברו בצורה בהירה להורים ולדור המחנכים הנוכחי. באופן הזה נוכל להטות את המגמה המדאיגה הנוכחית, ולהבטיח עתיד טוב יותר עבור ילדינו.
מאת: ד"ר ניר ברוש הומאופת קלאסי
מקורות:
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
דו"ח ארגון הבריאות העולמי על שעות הצפייה בילדים ובני נוער בגילאים 11 - 15 שהתפרסם לאחרונה, מיקם את ישראל גבוה 'על המפה'. מתברר שהנוער הישראלי הוא שיאן העולם באינטרנט עם כשליש מבני הנוער שגולשים מעל ארבע שעות ביממה. בנוסף נתוני הצפייה בטלוויזיה ממקמים אותנו במקום השני 'המכובד', עם מעל שליש מבני הנוער הצופים בטלוויזיה מעל ארבע שעות ביממה [8].
לאור הנתונים האלו יתכן שיתגנב לליבנו חשש מסוים.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
אם ראינו את הקשר בין צפייה במדיה על סוגיה השונים לבין פגיעה ביכולת הקשב והריכוז, וראינו את הנתונים המדאיגים ביחס לבני הנוער בישראל, נוכל להבין שאנחנו נמצאים על מדרון חלקלק, שאל תוכו אנו גולשים בתקופה הנוכחית מבלי משים. במילים פשוטות הילדים והנוער בישראל נמצאים בסיכון גבוה ביותר לסבול מהפרעות קשב וריכוז בהווה ובעתיד, בגלל החשיפה האדירה לטלוויזיה ולמחשב.
המציאות היא כזו שאנו עשויים לשאול את עצמנו בעתיד הלא כל כך רחוק מדוע לא עשינו ביחס לכך שום דבר, ולא התערבנו כשעוד היה ניתן לעצור את המגמה הזו בעודה באיבה?
עצירת מגמה זו דורשת את התעוררותם והתערבותם של מספר גורמים משפיעים, שחבירתם תוכל ליצור שינוי אמיתי בנושא זה הורים, אנשי חינוך, אנשי רפואה ומעצבי דעת קהל על ידי בניית תכניות אסטרטגיות ונקיטת פעולות לשינוי המצב. הרי מדובר כאן על פגיעה בעתידם של ילדינו לא פחות מכך.
לצערנו אנו יודעים כי 'טחנות הצדק עובדות לאט', ועד שפעולה גורפת כזו תקרה מומלץ לקחת צעד של אחריות אישית, ולאמץ את המלצתם של הרופאים האמריקאים להורים ולצמצם את הצפייה הכוללת בטלוויזיה ומחשב לשעתיים ביום, ובגילאי גן להגביל עד שעה.
בסיכומו של דבר התערבות הורית היא אחד מהמפתחות החשובים ביותר לטיפול ומניעת הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות בילדים, כפי שעולה שוב ושוב ממחקרים בתחום. את השורה התחתונה היטיב לנסח ד"ר טיאמאייר, רופא וחוקר שהיה בין מובילי המחקר על הפרעות קשב וריכוז בהולנד לאחרונה: 'ילדים רבים 'מגודלים' כיום על ידי הטלוויזיה, מכיוון שהטלוויזיה שומרת עליהם יותר שקטים ופחות לוחמניים וחסרי מנוח. אך בסופו של דבר, הטלוויזיה אינה מהווה תחליף ראוי ומספק לתפקידם של ההורים בחיי ילדיהם'.
צו השעה אם כן מכוון למהלך הסברתי נרחב, שבו סכנות הצפייה בטלוויזיה והשימוש במדיה יוסברו בצורה בהירה להורים ולדור המחנכים הנוכחי. באופן הזה נוכל להטות את המגמה המדאיגה הנוכחית, ולהבטיח עתיד טוב יותר עבור ילדינו.
מאת: ד"ר ניר ברוש הומאופת קלאסי
מקורות:
- חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 2008 על ריטלין חוזר מנכ"ל 2008
- Medscape reference ADHD
- American Journal of Psychiatry 2011; 168:143-151
- NeoReviews Volume 120, September 1 2007; pp 532-537
- Archives of Pediatric & Adolescence Medicine 2012;166(10):919-925
- Pediatrics vol. 128, October 1, 2011; pp 644-649
- Pediatrics Vol. 126, Number 2, August 2010;126:214–221
- http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4255406,00.html
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
