מחלות אוטואימוניות
כשהגוף תוקף את עצמו?
כאמור, מערכת החיסון אמונה על שמירה והגנה עלינו מפני פלישתם של גורמים זרים – פתוגנים ובכללם וירוסים, חיידקים, אמבות, תולעים, פרזיטים וטפילים למיניהם.
אם קראתם עד כאן את הכתבות בזו אחר זו, כבר הבנתם את המנגנונים בהם פועלת מערכת החיסון והכרתם מקרוב את האמצעים בהם משתמש המערך החיסוני כדי לזהות את הגורמים הזרים הפולשים אל תוך גופנו.
כאמור, מערכת החיסון אמונה על שמירה והגנה עלינו מפני פלישתם של גורמים זרים – פתוגנים ובכללם וירוסים, חיידקים, אמבות, תולעים, פרזיטים וטפילים למיניהם.
אם קראתם עד כאן את הכתבות בזו אחר זו, כבר הבנתם את המנגנונים בהם פועלת מערכת החיסון והכרתם מקרוב את האמצעים בהם משתמש המערך החיסוני כדי לזהות את הגורמים הזרים הפולשים אל תוך גופנו.
אדגיש כאן את יכולתה של מערכת החיסון לזהות כל גורם זר בו היא נתקלת ברחבי הגוף, בין אם מדובר בגורם "מוכר" שמערכת החיסון זיהתה זה מכבר ופיתחה נוגדן מולו ובין אם מדובר בגורם שמערכת טרם זיהתה וזה לה זיהוי ראשוני.
עד כאן נראה שהכלים והמנגנונים בם משתמשת מערכת החיסון מצויינים, אלא...
אלא שאחד ה"פגמים" של מערכת החיסון, הוא אי יכולתה לזהות גורמים עצמיים לא מוכרים כגורמים עצמיים.
כלומר, אם מסתובב חלבון לא מוכר בגופנו שנוצר כתוצאה מפירוק לא שלם ו/או נכון של מוצר תזונה זה
או אחר, מערכת החיסון מזהה אותו כגורם זר ובמיטב כליה, תוקפת את הגורם הלא מוכר/זר – באותה הצורה בה היתה מטפלת בווירוס או חיידק לצורך העניין.
חוסר יכולתה של מערכת החיסון לזהות גורמים עצמיים/עצמוניים ותקיפתה אותם, הוא ההסבר המדוייק למה שמתרחש בגופנו בהקשר של מחלות אוטואימוניות.
נשאלת השאלה המתבקשת, מנין מגיעים גורמים וחומרים לא מוכרים אל תוך גופנו?
עד כאן נראה שהכלים והמנגנונים בם משתמשת מערכת החיסון מצויינים, אלא...
אלא שאחד ה"פגמים" של מערכת החיסון, הוא אי יכולתה לזהות גורמים עצמיים לא מוכרים כגורמים עצמיים.
כלומר, אם מסתובב חלבון לא מוכר בגופנו שנוצר כתוצאה מפירוק לא שלם ו/או נכון של מוצר תזונה זה
או אחר, מערכת החיסון מזהה אותו כגורם זר ובמיטב כליה, תוקפת את הגורם הלא מוכר/זר – באותה הצורה בה היתה מטפלת בווירוס או חיידק לצורך העניין.
חוסר יכולתה של מערכת החיסון לזהות גורמים עצמיים/עצמוניים ותקיפתה אותם, הוא ההסבר המדוייק למה שמתרחש בגופנו בהקשר של מחלות אוטואימוניות.
נשאלת השאלה המתבקשת, מנין מגיעים גורמים וחומרים לא מוכרים אל תוך גופנו?
גנטיקה, גורמים סביבתיים, תגובת הגוף לזיהום/טראומה הגורמים בתורם לנזק רקמתי וחשיפתם של אנטיגנים עצמיים שלא נחשפו עד אותו הרגע, תזונה לא מותאמת כמו גם תזונה מתועשת המורכבת מחומרים חדשים שגופנו לא מכיר ו/או יודע להתמודד עימם ותסמונת המעי הדליף הגורם לזליגה של מזון לא מעוכל סופית שאינו מוכר למערכת החיסון הגורר תגובה חיסונית כאל פתוגן מן השורה.
גורמים סביבתיים יכולים להיות עבודה בסביבת חומרים כימיים שהגוף לא "סובל", אזבסט למשל הגורם למחלת האזבסטוזיס ידוע זה מכבר כגורם מסרטן. אך גם עבודה בקירבה למקורות מתח גבוה או אנטנות תקשורת או נקודת - Wi Fi, יכולים גם הם להוות אבן נגף.
בגורמים הסביבתיים נוסיף גם את הארובות העשנות העולות ממפעלים למיניהם, עבודה בסביבת חומרים כימיים ללא אמצעי מיגון נאותים כמו למשל חומרי הדברה אך גם עבודה בסביבה לא נעימה, לחוצה, תובענית יכולה בקלות להוות גורם ראשוני לרמות סטרס גבוהות שיודעות בתורן (בפי שהוסבר במגזין אוקטובר 16 / בלוטות האדרנל) לגרור ירידה ברמת החיסון.
לתזונה ותקינות מערכת העיכול תפקיד מכריע ביעילות מערכת החיסון:
הזכרנו זה מכבר את הסוכרים הפשוטים ומוצריהם כגורמים ראשוניים להתשת מערכת החיסון.
תזונה מתועשת או לחילופין תזונת junk foods "מאתגרת" את מערכת החיסון בהתמודדות עם מולקולות שלא בהכרח מוכרות לגופנו.
חשוב שנדע שככל שהתזונה שלנו מתועשת, מורכבת מחומרים משמרים, חומרי טעם, ריח, צבע, כך היא גם מורכבת מחומרים שהגוף שלנו לא מכיר ולא יודע לפרק ו/או להתמודד איתם (ומכאן התקיפה העצמית) ובו בזמן, רמות החומציות של חומרים אלו גורמים בסופו של תהליך הן לעידוד צמיחת חיידקי מעיים לא ידידותיים ומכאן לדלדול פלורת המעיים הטבעית ומכאן הדרך למעי דליף ותקיפתה של מערכת החיסון ברמה העצמונית – קצרה.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
חשוב ברמה התזונתית לדעת שמוצרי מזון הידועים כאלרגנים פוטנציאליים, יודעים בתורם לגרום לאותה שרשרת פעולות כמו המתרחשת בעקבות תזונת מתועשת לעיל. לכן חשוב מאוד לדעת את רשימת המזונות האלרגניים האופציונאליים, על מנת שכל אחד יוכל לבדוק את עצמו בשיטת "אלימינציה/אתגר (הורדה והוספת מזונות במרווחי זמן קבועים כדי לבדוק את השפעתם על מערכות הגוף) ואם כבר הגענו עד כאן, לא נצא מבלי לתת את רשימת המזונות החשודים כמזונות אלרגניים:
חלב ומוצריו, חיטה, גלוטן ומוצריהם, סויה ומוצריה, ביצים, בוטנים, שוקולד, שומשום, פירות -הדר, תירס.
זה הזמן להזכיר שמדובר ברשימה כוללנית – יש אנשים שאלרגיים למזונות אחרים/נוספים.
באותה הנשימה, יש להבחין בין אלרגיה ממשית המעוררת תגובה חיסונית לבין "אי-סבילות".
ההבדל בין השתיים נעוץ בתגובת מערכת החיסון אף שיתכן והמופע שיתקבל יהיה זהה לפחות למראית עין – כל מופע הנחשב כמופע אלרגי צריך להיבדק ברמה הקלינית דמית על מנת לראות מעורבות של מערכת החיסון (קרי גלובולינים).
תשאלו ודאי, כיצד מחלות אוטואימוניות (עצמוניות) לא היו נפוצות כל כך לפני 50 שנה?
ראשית, המדע, המחקר והרפואה גם יחד התפתחו מאוד בשנים האחרונות – משפט זה אמנם נאמר חדשות לבקרים אך כל יום שעובר, אנחנו למדים יותר על דברים שגם אם וידענו אותם קודם, היום באדיבות המחקר והקידמה, אנחנו יכולים להבין תופעות פיזיולוגיות לעומקן.
בנוסף, ראוי לציין כי תעשיית המזון, כמו גם המפעלים ורמת המודעות לזיהום סביבתי ניראו ופעלו אחרת לפני יובל שנים ומטבע הקידמה, ההתפתחות, המחקר ומציאתם של חומרים חדשים והוספתם הן לאוויר (בעל כורחנו), לתזונה, להפקת מוצרי פלסטיק למשל ו/או חומרי ניקוי מותירים את חותמם והשפעתם על בריאותנו בחלוף השנים.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
גורמים סביבתיים יכולים להיות עבודה בסביבת חומרים כימיים שהגוף לא "סובל", אזבסט למשל הגורם למחלת האזבסטוזיס ידוע זה מכבר כגורם מסרטן. אך גם עבודה בקירבה למקורות מתח גבוה או אנטנות תקשורת או נקודת - Wi Fi, יכולים גם הם להוות אבן נגף.
בגורמים הסביבתיים נוסיף גם את הארובות העשנות העולות ממפעלים למיניהם, עבודה בסביבת חומרים כימיים ללא אמצעי מיגון נאותים כמו למשל חומרי הדברה אך גם עבודה בסביבה לא נעימה, לחוצה, תובענית יכולה בקלות להוות גורם ראשוני לרמות סטרס גבוהות שיודעות בתורן (בפי שהוסבר במגזין אוקטובר 16 / בלוטות האדרנל) לגרור ירידה ברמת החיסון.
לתזונה ותקינות מערכת העיכול תפקיד מכריע ביעילות מערכת החיסון:
הזכרנו זה מכבר את הסוכרים הפשוטים ומוצריהם כגורמים ראשוניים להתשת מערכת החיסון.
תזונה מתועשת או לחילופין תזונת junk foods "מאתגרת" את מערכת החיסון בהתמודדות עם מולקולות שלא בהכרח מוכרות לגופנו.
חשוב שנדע שככל שהתזונה שלנו מתועשת, מורכבת מחומרים משמרים, חומרי טעם, ריח, צבע, כך היא גם מורכבת מחומרים שהגוף שלנו לא מכיר ולא יודע לפרק ו/או להתמודד איתם (ומכאן התקיפה העצמית) ובו בזמן, רמות החומציות של חומרים אלו גורמים בסופו של תהליך הן לעידוד צמיחת חיידקי מעיים לא ידידותיים ומכאן לדלדול פלורת המעיים הטבעית ומכאן הדרך למעי דליף ותקיפתה של מערכת החיסון ברמה העצמונית – קצרה.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
חשוב ברמה התזונתית לדעת שמוצרי מזון הידועים כאלרגנים פוטנציאליים, יודעים בתורם לגרום לאותה שרשרת פעולות כמו המתרחשת בעקבות תזונת מתועשת לעיל. לכן חשוב מאוד לדעת את רשימת המזונות האלרגניים האופציונאליים, על מנת שכל אחד יוכל לבדוק את עצמו בשיטת "אלימינציה/אתגר (הורדה והוספת מזונות במרווחי זמן קבועים כדי לבדוק את השפעתם על מערכות הגוף) ואם כבר הגענו עד כאן, לא נצא מבלי לתת את רשימת המזונות החשודים כמזונות אלרגניים:
חלב ומוצריו, חיטה, גלוטן ומוצריהם, סויה ומוצריה, ביצים, בוטנים, שוקולד, שומשום, פירות -הדר, תירס.
זה הזמן להזכיר שמדובר ברשימה כוללנית – יש אנשים שאלרגיים למזונות אחרים/נוספים.
באותה הנשימה, יש להבחין בין אלרגיה ממשית המעוררת תגובה חיסונית לבין "אי-סבילות".
ההבדל בין השתיים נעוץ בתגובת מערכת החיסון אף שיתכן והמופע שיתקבל יהיה זהה לפחות למראית עין – כל מופע הנחשב כמופע אלרגי צריך להיבדק ברמה הקלינית דמית על מנת לראות מעורבות של מערכת החיסון (קרי גלובולינים).
תשאלו ודאי, כיצד מחלות אוטואימוניות (עצמוניות) לא היו נפוצות כל כך לפני 50 שנה?
ראשית, המדע, המחקר והרפואה גם יחד התפתחו מאוד בשנים האחרונות – משפט זה אמנם נאמר חדשות לבקרים אך כל יום שעובר, אנחנו למדים יותר על דברים שגם אם וידענו אותם קודם, היום באדיבות המחקר והקידמה, אנחנו יכולים להבין תופעות פיזיולוגיות לעומקן.
בנוסף, ראוי לציין כי תעשיית המזון, כמו גם המפעלים ורמת המודעות לזיהום סביבתי ניראו ופעלו אחרת לפני יובל שנים ומטבע הקידמה, ההתפתחות, המחקר ומציאתם של חומרים חדשים והוספתם הן לאוויר (בעל כורחנו), לתזונה, להפקת מוצרי פלסטיק למשל ו/או חומרי ניקוי מותירים את חותמם והשפעתם על בריאותנו בחלוף השנים.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
