מחלות מעיים דלקתיות IBD - קרוהן/קוליטיס
מה דולק שם בבני המעיים?
משפחת מחלות המעיים הדלקתיות IBD מתחלקת לשתי מחלות: קרוהן וקוליטיס כששתי המחלות מאוד דומות עם כמה הבדלים ודגשים עליהם נדבר בהמשך הכתבה.
משפחת מחלות המעיים הדלקתיות IBD מתחלקת לשתי מחלות: קרוהן וקוליטיס כששתי המחלות מאוד דומות עם כמה הבדלים ודגשים עליהם נדבר בהמשך הכתבה.
קרוהן:
קרוהן נחשבת למחלה אוטו-אימונית, התפרצות ראשונה מתרחשת לרוב בין גילאי 15 - 35 כשנשים נוטות יותר לחלות בקרוהן מגברים. קרוהן פוגעת במעי הדק אך מסוגל להתפשט גם לכל חלקי מערכת העיכול. ברוב המקרים של קרוהן הפגיעה היא בקצה התחתון של המעי הדק.
קוליטיס:
כאמור קרוהן וקוליטיס מאוד דומות האחת לשנייה הן בסיבות והגורמים להתרפצות המחלה והן במנגנוני המחלה והתנהלותה. קוליטיס משפיעה ברוב המקרים על המעי הגס ורק לעיתים רחוקות פוגעת גם בחלקים גם בחלקים של המעי הדק.
שתי המחלות יכולות לגרום לסיבוכים שמקורם בבעיות וקושי בספיגת נוטריאנטים כמו ירידה גדולה במשקל ואף תת - תזונה, אנמיה, אוסטאופורוזיס, בעיות עור שנובעות מחסך גדול של ויטמינים ומינרלים, שלשול וחולשה כללית ומטבע הדברים גם חולשה של מערכת החיסון.
סיבוכים נוספים עלולים להתבטא בפרפורציה (ניקוב) של המעי, פגיעה בעמוד - השדרה, מחלות אוטואימוניות נוספות, דימום וצואה שחורה המעידים כאמור על קיומו של דימום פנימי, פגיעה בכבד ודרכי מרה תוך עליה בשכיחות אבני מרה, דלקות עיניים, טשטוש ראיה וכאבי ראש, מחלות ראומטולוגיות
קרוהן נחשבת למחלה אוטו-אימונית, התפרצות ראשונה מתרחשת לרוב בין גילאי 15 - 35 כשנשים נוטות יותר לחלות בקרוהן מגברים. קרוהן פוגעת במעי הדק אך מסוגל להתפשט גם לכל חלקי מערכת העיכול. ברוב המקרים של קרוהן הפגיעה היא בקצה התחתון של המעי הדק.
קוליטיס:
כאמור קרוהן וקוליטיס מאוד דומות האחת לשנייה הן בסיבות והגורמים להתרפצות המחלה והן במנגנוני המחלה והתנהלותה. קוליטיס משפיעה ברוב המקרים על המעי הגס ורק לעיתים רחוקות פוגעת גם בחלקים גם בחלקים של המעי הדק.
שתי המחלות יכולות לגרום לסיבוכים שמקורם בבעיות וקושי בספיגת נוטריאנטים כמו ירידה גדולה במשקל ואף תת - תזונה, אנמיה, אוסטאופורוזיס, בעיות עור שנובעות מחסך גדול של ויטמינים ומינרלים, שלשול וחולשה כללית ומטבע הדברים גם חולשה של מערכת החיסון.
סיבוכים נוספים עלולים להתבטא בפרפורציה (ניקוב) של המעי, פגיעה בעמוד - השדרה, מחלות אוטואימוניות נוספות, דימום וצואה שחורה המעידים כאמור על קיומו של דימום פנימי, פגיעה בכבד ודרכי מרה תוך עליה בשכיחות אבני מרה, דלקות עיניים, טשטוש ראיה וכאבי ראש, מחלות ראומטולוגיות
(מיפרקים) ואף אנקילוזיס ספונדיליטיס (מתבטאת בנוקשות בוקר, כאבי גב תחתונים, כאב חד בעכוז), שכיחות גבוהה בהיווצרות אבנים בדרכי השתן (קלציום אוקסלט), הפרעות קרישה, הפרעות קרדיולוגיות (לבביות), נשימתיות, עליה בשכיחות סרטן המעי הגס ועוד... (יש עוד סיבוכים רבים נוספים שיודעים להצטרף ו"לרכב" על מחלות מעיים, אחרי ככלות הכל, זה המנוע הראשוני וממנו מופצים או לא כל הנוטריאנטים - דלק המניע אותנו.
למרות התפתחות המדע והרפואה, עדיין לא ידועות הסיבות הברורות באופן מוחלט להופעת מחלות מעיים דלקתיות, אך כן נמצאו הקשרים גנטיים, חסכים תזונתיים על רקע תזונה דלה ומתועשת (ג'אנק פוד), חסר אנזימי עיכול שמקורם בחסכים תזונתיים (ירקות/פירות/דגן מלא/קטניות - בדגש על סיבים תזונתיים), חולשה קונסטיטוציונית והן מתפתחת של מערכת החיסון, אלרגיות ואי - סבילות למזונות וכמובן לא נשכח לתת מקום של כבוד לסטרס שיכול להוות גורם וכמובן להחריף כל מצב באשר הוא. הניסיון הקליני שצברתי מצביע על טראומות ו-"חוויות" קשות לעיכול טרם פריצת ההתקף הראשון.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
חשוב להדגיש שקוליטיס יכולה להיווצר גם על רקע זיהום חיידקי/פרזיטי. חיידקים שכיחים במעיים כמו קמפילובקטר, שיגלה, אי.קולי, ירסיניה, סלמונלה, קלוסטרידיום שהם חיידקים מוכרים (ראו כתבה בעניין דיזנטריה) ופרזיטים כמו אמביאזיס שמקורו בשתיית מים נגועים ו/או תנאי היגיינה ירודים. ללא ספק לאיזון אוכלוסיית חיידקי המעיים חשיבות מכרעת על בריאותנו והרי לכם דוגמא נוספת לכך.
נציין גם כי גם תינוקות חשופים לקוליטיס, לרוב על רקע אלרגיה לחלק בקר ו/או סויה וזאת בין אם בצריכה ישירה ובין בהנקה באמצעות האם.
אוכלוסייה נוספת חשופה היא אוכלוסיית אנשים מבוגרים הסובלים מיתר לחץ דם, טרשת עורקים וערכי כולסטרול וסוכר גבוהים הגורמים מטבעם לזרימת דם לקויה וכפועל יוצא להפרעה בזרימת הדם אל המעיים. באותה נשימה, יש לציין שגם לחץ דם נמוך ו/או אנמיה יכולים גם הם בשל אותה בעיית זרימת דם לקויה לגרום לקוליטיס גם כן - כך שיש לבדוק את כל הגורמים עד מקורות הבעיה הראשוניים כדי לתת מענה שלם ומלא - הוליסטי אם תרצו או לחלוטין נטורופתי.
בעוד קרוהן יודעת לפגוע בכל חלק של מערכת העיכול וזה הזמן להזכיר שמערכת העיכול מתחילה בפה ומסתיימת בפי הטבעת, סיבוכים של קרוהן (וקוליטיס) יודעים לפגוע גם במערכת המין, הראיה, העור, השתן ועוד. קוליטיס מתחילה מאזור פי הטבעת ומטפסת מעלה דרך הסיגמואיד ועשויה להמשיך ולטפס מעלה במעלה המעי.
רגע לפני שנדבר על תסמיני שתי המחלות, חשוב להבין שהן הרפואה הקונבנציונאלית ובוודאי כל רפואה טבעית באשר היא, יודעים לומר שכל אדם שלוקה באחת משתי מחלות אלו, נושא איתו חווית תסמינים שונים - אין כללים אחידים במקרה הזה. מכאן תוכלו להבין שלא פשוט ולא קל לאבחן מחלות מעיים - על כך נדבר בהמשך הכתבה.
תסמינים:
היות ומדובר בשתי פתולוגיות אמנם דומות, אך גם שונות במיקומן ובחוויה כאמור של כל אדם באשר הוא. כן ניתן לומר שעייפות וחולשה בהחלט יכולות להתבטא בשתי המחלות גם יחד.
תסמינים שעשויים לאפיין מחלה בחלק העליון של מערכת העיכול יתבטאו ב:
* הקאות, לפעמים הקאות דמיות
* צרידות
* כאבים ברום הבטן
* פצעים בחלקה העליון של מערכת העיכול
תסמינים אופיניים למעי הגס עשויים להתבטא בחום נמוך, שלשול דמי, תכיפות שלשולים גבוהה, כאבי בטן ועוויתות מעיים, גזים, חסימת מעיים (על רקע הידבקויות), טחורים, חוסר שליטה על יציאות, אבצסים בפי הטבעת.
תסמינים אופיניים למעי הדק עשויים להתבטא בשלשול חמור, צואה שומנית, כאבי בטן וועוויתות, גזים, בעיות ספיגה עד כדי תת-ספיגה, אנמיה, הפרעות קרישה, חסכים של נוטריאנטים (ויטמינים - בעיקר ויטמינים A,D,E,K שהם ויטמינים מסיסי שומן> ומינרלים כאמור על רקע של בעיות ספיגה).
תסמינים אופיניים לקצה הטרמינאלי של המעי הדק עשויים להתאפיין בכאבי בטן חזקים בפרט בצד ימני תחתון (מה שעלול להחשיד גם התקף אפנדציט <תוספתן>), שלשול כרוני, חום גבוה, ירידה בתאבון בשל הכאבים העזים, חסימת מעיים, זיהומים בדרכי השתן, הידבקויות בין מערכת העיכול לאברים פנימיים קרובים.
כמובן שתסמינים נוספים עלולים להיות גם סיבוכים של כל אחת משתי המחלות כפי שקראתם בתחילת כתבה זו, דלקות עיניים, מחלות ראומטולוגיות ודלקות מיפרקים, אוסטאופורוזיס ונטייה לשברים וכו'.
מזכירה שוב, אצל כל אדם התסמינים שונים, הדבר שמאחד בתלונות בשתי המחלות גם יחד הוא שלשולים תכופים, כאבי בטן עזים ועוויתות.
אבחון:
קצת לפני האבחון מעניין לראות שלא מעט מהלוקים במחלות המעיים הדלקתיות אינם ממהרים לגשת לאבחון ובלא מעט מיקרים יש אפילו "איחור" בפניה לרופא לאבחון מצבם – אולי כי לא נעים, כי חוששים, כי זה מקום אינטימי ומי בכלל אוהב שמחטטים לו בבטן או בבני המעיים?
זה זמן טוב לדרבן ודווקא להאיץ לגשת לאבחון גם אם והבדיקות השונות אינן סוג הבילוי המועדף על איש מאיתנו – בהחלט יש משמעות לאיתור המחלה בתחילתה בעיקר, כדי להמנע מלהגיע לסיבוכים של המחלה.
מתחילים בבדיקות דם:
(ספירה ושקיעת דם, ריבוי תאים דם לבנים, מדדי דלקת, אומדני אלבומין ותפקודי כבד (אנזימי כבד).
יש מצבים בהם תתווסף גם בדיקת דם לנוגדנים (ספציפיים למחלות המעיים הדלקתיות) pANCA (קוליטיס), ASCA (קרוהן).
בדיקת צואה:
לשלילת זיהום אופורטוניסטי או חולף על ידי חיידקים או פרזיטים כפי שמפורט בתחילת הכתבה. בדיקת צואה נוספת עשויה לתת אומדן על קיומה ומדדיה של דלקת במעיים <חלבון קלפרוטקטין>.
לאחר שתי בדיקות ראשוניות אלו, תבחרנה בדיקות נוספות בהתאם לממצאי הבדיקות ומצבו של המתלונן.
קיים מגוון רחב של בדיקות החל מצילום רנטגן, חוקן בריום (בדיקה יחסית ישנה), CT, MRI ואנדוסקופיות למיניהן שנבחרות בהתאם כאמור למצב העולה מתוצאות הבדיקות, יכולתו של המטופל לשתף פעולה ומצבו בפועל.
מטרת הבדיקות האנדוסקופיות לבדוק את מיקום המחלה, עוצמת הדלקת, האם קיימת רק במקום אחד או יותר, אישוש/שלילת קיומם של פוליפים, נטילת ביופסיה מהמעי לשלילת מבנה גרנולומי (קרוהן), אישוש/שלילת חסימת מעיים, אישוש/שלילת הידבקויות ועוד.
טיפול:
הרפואה הקונבנציונאלית מציעה מספר דרכים לטיפול במחלות מעיים דלקתיות כשהמטרה היא תמיד להרגיע את אש הדלקת ולהביא לתקופות נסיגה ארוכות ככל הניתן בין התקף להתקף.
קו ראשון לטיפול קונבנציונאלי יהיה קורס אנטיביוטי, טיפול בסטרואידים לדיכוי פעילות יתר של מערכת החיסון (ש מצבים בהם ישתמשו בציקלוספורין במצבים בם סטרואידים לא משפיעים טוב על מטופל, או לחילופין שאינו מגיב להם).
במקביל, יש להתאים תזונה וכאן, ניצב אתגר לא פשוט משום שכאמור, כל מטופל מגיע עם תסמינים שונים, סיבות וגורמים אחרים לעצם התהוות המחלה וכמובן במקביל לאלו, יש להתאים תזונה. היות וחלק מתופעות הלוואי של מחלות אלו בא לידי ביטוי בבעיות ספיגה ותופעות לוואי של חסכים תזונתיים לרבות ויטמינים ומינרלים, ההתאמה התזונתית מהווה אתגר לא פשוט בהתאמה לכל מטופל.
תהליך כירורגי נכלל גם הוא בפן הטיפולי ובאין ברירה, במצבים של דלקת סוערת ו/או פרפורציה של המעי יש צורך בתהליך כירורגי המחייב קטיעת חלק מהמעי.
טיפול יחסית חדש – השתלת צואה – מדבר על השתלת צואה מדוללת של אדם בריא כשהלוגיקה העומדת מאחורי הליך זה, נעוצה בחיידקי המעיים הידידותיים שלוקחים חלק גדול באיזון רמות החומציות והדלקת במעיים, תקינות ושלימות המעיים וגם ברמת ספיגת הנוטריאנטים.
טיפול נטורופתי:
הטיפול הנטורופתי מחולק גם הוא לנדבכים ונותן התייחסות הן לעבודה עם צמחי מרפא עם דגש פעילויות של צמחים נוגדי דלקת, צמחים "מכווצים" (אסטרינג'נט) לעצירת התקפי השלשולים, מתן תמיכה במערכת העצבים (להתייחסות בעצבוב יתר של המעיים), צמחים משקמי ריריות ושיקום וריפוי הנגעים, צמחי דמולצנט מסככים.
כאמור, פורמולה אחת (בקבוק אחד) יכול להכיל את כל הפעילויות לעיל ועשוי להביא עימו הקלה.
כמובן שיש לשקול היטב שימוש בטינקטורות מול שימוש בצמחים יבשים מקופסלים בהתאם למצבו של כל מטופל.
בין הפן ההרבליסטי (צמחי מרפא) והפן התזונתי נכון לשקול שילוב פטריות הן כחלק מהטיפול התזונתי והן כחלק מהמערך התרופתי. לפטריות יש ערך עצום כמזון על והן כפרמטר שיודע לתת מענה מצויין הן למצבים אקוטיים וזיהומים אופרטוניסטים והן למצבים כרוניים בתמיכה במערך העיכולי הכולל.
לתזונה יש חלק נכבד בטיפול במחלות מעיים דלקתיות. חשוב שתדעו שמוצר תזונה מסויים נוח לאחד אך יכול להיות בלתי נסבל לאחר ולכן, כל ההתנסות בתחום התזונתי עובדת על ניסוי ותהיה לפי הדיווחים של המטופל עצמו.
ראשית יש להסיר מרכיבי תזונה אלרגניים ו/או גורמי אי-סבילות (לרבות חומרים משמרים, מתועשים, מכילי חומרי ריח, טעם וצבע) שעלולים להביא להתלקחות הראשונית של דלקות. זאת, במקביל לתפריט אנטי דלקתי המסיר מהתפריט מזונות מעוררי מתווכים דלקתיים כמו בשר, עוף, הודו, חלב ומוצריו.
הימנעות ממזונות, חומרי גלם, תבלינים ומשקאות מעוררים הגורמים בתורם להמרצת העצבוב של המעיים – (זה כולל רבותי קפאין, עישון ותבלינים חריפים).
חלק לא מבוטל בפן התזונתי שמור לחלוקת המזונות לארוחות קטנות המאפשרות עיכול קל ובעיקר הימנעות מהעמסת יתר על מערכת העיכול הסובלת גם כך.
שתיית מיץ אלוורה ו/או זרעי פשתה מושרים - over night יודע בתורו לתת הן מענה לשיקום ובניית רירית מעי חדשה ותקינה והן לרכוש על הדרך סוג של רגיעה ושקט מה"אש" שמביאה איתה הדלקת בכלל ובזמן התקף בפרט.
עבודה מעניינת קיימת בשימוש בחלב נאקות מול תהליכים דלקתיים בכלל ובמחלות מעיים דלקתיות בפרט. עשו לעצמכם טובה אישית והשתמשו אך ורק במוצרים שמגיעים ממקור בטוח, עם רישיון משרד הבריאות בתוקף ועל אף העובדה שמוצרים לא מפוסטרים יעילים עשרות מונים יותר ממוצרים מפוסטרים – אחרי שניסיתי את החוויה הלא מרנינה בלשון המעטה של חלב נאקה לא מפוסטר שלצערי היה נגוע בחיידק ברוצלה – לא ממליצה וזה באמת בלשון המעטה ולכן, יש לשקול שימוש בחלב נאקה (שעומד בתקינה) בשל היותו אנטי דלקתי עוצמתי, הדומה בהרכבו הביוכימי לזה של חלב אם, מכיל ויטמינים, מינרלים ונוגדנים.
אם לא הדגשתי עד כה, הרי שמדגישה שוב, בדקו היטב את המחלבה שתבחרו לעבוד איתה, היו משוכנעים באישורי הפעלתה, תוקפם והגורמים המאשרים ולסיכום - השתמשו במוצרים שעברו פיסטור.
פרחי באך עשויים להביא עימם עבודה רגשית עדינה אך עמוקה ולהועיל בפן הרגשי של כל מטופל וסיפור הרקע הנלווה למצבו. כל מחלה באשר היא מזכירה שוב את חיבורי גופ-נפש האחד בשנייה, אנשים נוטים לומר או לשאול - זה פסיכוסומטי?, חברים יקרים, כל מיחוש, כל כאב, כל אלרגיה, כל יציאה מאיזון (שמבחינתי היא התרגום הכי קרוב למושג חולי) מגיע בכפיפה אחת גוף ונפש. פעמים הגוף מוביל והנפש מתלווה ופעמים אחרות הנפש מניחה קודם את אבני היסוד וההתבטאות נותנת אותותיה באברים הקשורים/החלשים של אותו אדם. יש חשיבות עצומה הן להתייחסות רגשית (בכל דרך שמכובדת ומקובלת על כל אחד באופן אישי) והן לשחרור סטרס שמהווה רכיב חשוב כל כך בכל פתולוגיה בעיניי ובמחלות מעיים דלקתיות על אחת כמה וכמה.
רפלקסולוגיה לטעמי הוא טיפול בבחינת - MUST בטיפול במחלות מעיים דלקתיות, שיטה טיפולית זו יודעת הן להרגיע פעילות מעיים, הן לפזר עודפי רעלנים הנוצרים באופן טבעי במצבי דלקת, חיזוק מערכת החיסון והן הרגעה כללית של המטופל.
דיקור סיני נמצא יעיל ביותר הן לאיזון רמות עצבוב, מצבי סטרס, הרגעת פעילות מעיים וכמובן מתן התייחסות לתופעות נוספות המופיעות כנספחים או סיבוכים אצל כל מטופל. זו נקודת הזמן הנכונה לציין שמהניסיון שצברתי עד כה, דווקא שילוב סוגי הטיפולים (תזונה, רפלקסולוגיה, דיקור, פורמולת צמחים, פרחי באך ותוספי תזונה הכרחיים, הראו שיפור ניכר והביאו לתקופות רמיסיה נאות).
לתוספי תזונה בטיפול במחלות מעיים דלקתיות חלק חשוב במסע להגדלת טווח הרמיסיה בין ההתקפים ולמאמצים להביא לאיזון אוכלוסיית המעיים תוך מגמה לאזן את המצב הדלקתי.
לפיכך, תוספים כמו אומגה 3, אבץ, ישנם מצבים שוויטמין A, חומצה פולית, קומפלקס ויטמיני B ובנפרד ויטמין B12 מסוג מתילקובלמין שניהם מהותיים לתמיכה במערכת העצבים וכמובן יש צורך הכרחי בפרוביוטיקה איכותית שנספגת בקלות. חשוב לי להדגיש שוב כמו בכל כתבה בה אני כבר נעתרת וממליצה על תוספי מזון – זו לחלוטין אינה המלצה גורפת וכמובן שבמצבים של מחלה כרונית באשר היא ובמצבי דלקות כרוניות על אחת כמה וכמה, יש צורך להתאים את התוספים באופן אישי למצבו של האדם, למצב הדלקת, למצבו הבריאותי באופן כללי, לתרופות שנוטל ו/או צמחי המרפא או כל תוסף אחר – כל חריגה היוצרת התווית נגד עלולה להיות הרת גורל ולמעשה להזיק במקום להועיל ולכן, ההתייחסות המופיעה כאן לתוספים יכולה בעיקר לתת כיוון מחשבה טיפולי כשהדגש החשוב כאן הוא הלוגיקה העומדת מאחורי הפרוטוקול הטיפולי וכאמור, כל אדם לגופו ומצבו באותה נקודת זמן – קחו זאת בחשבון !
על נוגדי חימצון חשוב לדבר בנפרד משאר התוספים בעיקר משום שרדיקלים חופשיים יכולים בפני עצמם להיות גורם ראשוני להיווצרות דלקת וללא כל צל של ספק, עצם קיומו של תהליך דלקתי מביא איתו יד ביד רדיקלים חופשים אותם אנחנו מאוד רוצים לפנות מהגוף ובעיקר למנוע את פגישתם עם אלקטרוני חמצן ("הנדיב הידוע" בעל אלקטרון חופשי ופנוי לזיווג עם מולקולות בלתי זוויגות דוגמת רדיקלים חופשים – כשכתולדה מהאיחוד נגרמת התחמצנות) לכן יש משמעות גדולה בכל תהליך מפר איזון בכלל ובתהליך דלקתי בפרט להתאים את סוג ומינון נוגדי החימצון הן ברמה התזונתית, הן בסוג האפיניות של נוגדי החימצון לצורך העולה ממצבו של המטופל ובמקרה של קרוהן קוליטיס, נכון להתאים את סוג הפרוביוטיקה בהתאם ובהתחשב במערך הכולל קרי – מצב המטופל, תרופות/בדיקות/תוספים.
ויש גם עמותה,
אם טרם ידעתם או אולי שכחתם חשוב שתדעו שקיימת עמותה שהוקמה במיוחד לחולי קרוהן וקוליטיס, דרכם ואצלם ניתן לקבל מידע עדכני, מחקרים חדשים, זכויות של חולי קרוהן וקוליטיס ועוד – באתר יש מידע חיוני ומשמעותי - http://www.ccfi.co.il/
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
למרות התפתחות המדע והרפואה, עדיין לא ידועות הסיבות הברורות באופן מוחלט להופעת מחלות מעיים דלקתיות, אך כן נמצאו הקשרים גנטיים, חסכים תזונתיים על רקע תזונה דלה ומתועשת (ג'אנק פוד), חסר אנזימי עיכול שמקורם בחסכים תזונתיים (ירקות/פירות/דגן מלא/קטניות - בדגש על סיבים תזונתיים), חולשה קונסטיטוציונית והן מתפתחת של מערכת החיסון, אלרגיות ואי - סבילות למזונות וכמובן לא נשכח לתת מקום של כבוד לסטרס שיכול להוות גורם וכמובן להחריף כל מצב באשר הוא. הניסיון הקליני שצברתי מצביע על טראומות ו-"חוויות" קשות לעיכול טרם פריצת ההתקף הראשון.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
חשוב להדגיש שקוליטיס יכולה להיווצר גם על רקע זיהום חיידקי/פרזיטי. חיידקים שכיחים במעיים כמו קמפילובקטר, שיגלה, אי.קולי, ירסיניה, סלמונלה, קלוסטרידיום שהם חיידקים מוכרים (ראו כתבה בעניין דיזנטריה) ופרזיטים כמו אמביאזיס שמקורו בשתיית מים נגועים ו/או תנאי היגיינה ירודים. ללא ספק לאיזון אוכלוסיית חיידקי המעיים חשיבות מכרעת על בריאותנו והרי לכם דוגמא נוספת לכך.
נציין גם כי גם תינוקות חשופים לקוליטיס, לרוב על רקע אלרגיה לחלק בקר ו/או סויה וזאת בין אם בצריכה ישירה ובין בהנקה באמצעות האם.
אוכלוסייה נוספת חשופה היא אוכלוסיית אנשים מבוגרים הסובלים מיתר לחץ דם, טרשת עורקים וערכי כולסטרול וסוכר גבוהים הגורמים מטבעם לזרימת דם לקויה וכפועל יוצא להפרעה בזרימת הדם אל המעיים. באותה נשימה, יש לציין שגם לחץ דם נמוך ו/או אנמיה יכולים גם הם בשל אותה בעיית זרימת דם לקויה לגרום לקוליטיס גם כן - כך שיש לבדוק את כל הגורמים עד מקורות הבעיה הראשוניים כדי לתת מענה שלם ומלא - הוליסטי אם תרצו או לחלוטין נטורופתי.
בעוד קרוהן יודעת לפגוע בכל חלק של מערכת העיכול וזה הזמן להזכיר שמערכת העיכול מתחילה בפה ומסתיימת בפי הטבעת, סיבוכים של קרוהן (וקוליטיס) יודעים לפגוע גם במערכת המין, הראיה, העור, השתן ועוד. קוליטיס מתחילה מאזור פי הטבעת ומטפסת מעלה דרך הסיגמואיד ועשויה להמשיך ולטפס מעלה במעלה המעי.
רגע לפני שנדבר על תסמיני שתי המחלות, חשוב להבין שהן הרפואה הקונבנציונאלית ובוודאי כל רפואה טבעית באשר היא, יודעים לומר שכל אדם שלוקה באחת משתי מחלות אלו, נושא איתו חווית תסמינים שונים - אין כללים אחידים במקרה הזה. מכאן תוכלו להבין שלא פשוט ולא קל לאבחן מחלות מעיים - על כך נדבר בהמשך הכתבה.
תסמינים:
היות ומדובר בשתי פתולוגיות אמנם דומות, אך גם שונות במיקומן ובחוויה כאמור של כל אדם באשר הוא. כן ניתן לומר שעייפות וחולשה בהחלט יכולות להתבטא בשתי המחלות גם יחד.
תסמינים שעשויים לאפיין מחלה בחלק העליון של מערכת העיכול יתבטאו ב:
* הקאות, לפעמים הקאות דמיות
* צרידות
* כאבים ברום הבטן
* פצעים בחלקה העליון של מערכת העיכול
תסמינים אופיניים למעי הגס עשויים להתבטא בחום נמוך, שלשול דמי, תכיפות שלשולים גבוהה, כאבי בטן ועוויתות מעיים, גזים, חסימת מעיים (על רקע הידבקויות), טחורים, חוסר שליטה על יציאות, אבצסים בפי הטבעת.
תסמינים אופיניים למעי הדק עשויים להתבטא בשלשול חמור, צואה שומנית, כאבי בטן וועוויתות, גזים, בעיות ספיגה עד כדי תת-ספיגה, אנמיה, הפרעות קרישה, חסכים של נוטריאנטים (ויטמינים - בעיקר ויטמינים A,D,E,K שהם ויטמינים מסיסי שומן> ומינרלים כאמור על רקע של בעיות ספיגה).
תסמינים אופיניים לקצה הטרמינאלי של המעי הדק עשויים להתאפיין בכאבי בטן חזקים בפרט בצד ימני תחתון (מה שעלול להחשיד גם התקף אפנדציט <תוספתן>), שלשול כרוני, חום גבוה, ירידה בתאבון בשל הכאבים העזים, חסימת מעיים, זיהומים בדרכי השתן, הידבקויות בין מערכת העיכול לאברים פנימיים קרובים.
כמובן שתסמינים נוספים עלולים להיות גם סיבוכים של כל אחת משתי המחלות כפי שקראתם בתחילת כתבה זו, דלקות עיניים, מחלות ראומטולוגיות ודלקות מיפרקים, אוסטאופורוזיס ונטייה לשברים וכו'.
מזכירה שוב, אצל כל אדם התסמינים שונים, הדבר שמאחד בתלונות בשתי המחלות גם יחד הוא שלשולים תכופים, כאבי בטן עזים ועוויתות.
אבחון:
קצת לפני האבחון מעניין לראות שלא מעט מהלוקים במחלות המעיים הדלקתיות אינם ממהרים לגשת לאבחון ובלא מעט מיקרים יש אפילו "איחור" בפניה לרופא לאבחון מצבם – אולי כי לא נעים, כי חוששים, כי זה מקום אינטימי ומי בכלל אוהב שמחטטים לו בבטן או בבני המעיים?
זה זמן טוב לדרבן ודווקא להאיץ לגשת לאבחון גם אם והבדיקות השונות אינן סוג הבילוי המועדף על איש מאיתנו – בהחלט יש משמעות לאיתור המחלה בתחילתה בעיקר, כדי להמנע מלהגיע לסיבוכים של המחלה.
מתחילים בבדיקות דם:
(ספירה ושקיעת דם, ריבוי תאים דם לבנים, מדדי דלקת, אומדני אלבומין ותפקודי כבד (אנזימי כבד).
יש מצבים בהם תתווסף גם בדיקת דם לנוגדנים (ספציפיים למחלות המעיים הדלקתיות) pANCA (קוליטיס), ASCA (קרוהן).
בדיקת צואה:
לשלילת זיהום אופורטוניסטי או חולף על ידי חיידקים או פרזיטים כפי שמפורט בתחילת הכתבה. בדיקת צואה נוספת עשויה לתת אומדן על קיומה ומדדיה של דלקת במעיים <חלבון קלפרוטקטין>.
לאחר שתי בדיקות ראשוניות אלו, תבחרנה בדיקות נוספות בהתאם לממצאי הבדיקות ומצבו של המתלונן.
קיים מגוון רחב של בדיקות החל מצילום רנטגן, חוקן בריום (בדיקה יחסית ישנה), CT, MRI ואנדוסקופיות למיניהן שנבחרות בהתאם כאמור למצב העולה מתוצאות הבדיקות, יכולתו של המטופל לשתף פעולה ומצבו בפועל.
מטרת הבדיקות האנדוסקופיות לבדוק את מיקום המחלה, עוצמת הדלקת, האם קיימת רק במקום אחד או יותר, אישוש/שלילת קיומם של פוליפים, נטילת ביופסיה מהמעי לשלילת מבנה גרנולומי (קרוהן), אישוש/שלילת חסימת מעיים, אישוש/שלילת הידבקויות ועוד.
טיפול:
הרפואה הקונבנציונאלית מציעה מספר דרכים לטיפול במחלות מעיים דלקתיות כשהמטרה היא תמיד להרגיע את אש הדלקת ולהביא לתקופות נסיגה ארוכות ככל הניתן בין התקף להתקף.
קו ראשון לטיפול קונבנציונאלי יהיה קורס אנטיביוטי, טיפול בסטרואידים לדיכוי פעילות יתר של מערכת החיסון (ש מצבים בהם ישתמשו בציקלוספורין במצבים בם סטרואידים לא משפיעים טוב על מטופל, או לחילופין שאינו מגיב להם).
במקביל, יש להתאים תזונה וכאן, ניצב אתגר לא פשוט משום שכאמור, כל מטופל מגיע עם תסמינים שונים, סיבות וגורמים אחרים לעצם התהוות המחלה וכמובן במקביל לאלו, יש להתאים תזונה. היות וחלק מתופעות הלוואי של מחלות אלו בא לידי ביטוי בבעיות ספיגה ותופעות לוואי של חסכים תזונתיים לרבות ויטמינים ומינרלים, ההתאמה התזונתית מהווה אתגר לא פשוט בהתאמה לכל מטופל.
תהליך כירורגי נכלל גם הוא בפן הטיפולי ובאין ברירה, במצבים של דלקת סוערת ו/או פרפורציה של המעי יש צורך בתהליך כירורגי המחייב קטיעת חלק מהמעי.
טיפול יחסית חדש – השתלת צואה – מדבר על השתלת צואה מדוללת של אדם בריא כשהלוגיקה העומדת מאחורי הליך זה, נעוצה בחיידקי המעיים הידידותיים שלוקחים חלק גדול באיזון רמות החומציות והדלקת במעיים, תקינות ושלימות המעיים וגם ברמת ספיגת הנוטריאנטים.
טיפול נטורופתי:
הטיפול הנטורופתי מחולק גם הוא לנדבכים ונותן התייחסות הן לעבודה עם צמחי מרפא עם דגש פעילויות של צמחים נוגדי דלקת, צמחים "מכווצים" (אסטרינג'נט) לעצירת התקפי השלשולים, מתן תמיכה במערכת העצבים (להתייחסות בעצבוב יתר של המעיים), צמחים משקמי ריריות ושיקום וריפוי הנגעים, צמחי דמולצנט מסככים.
כאמור, פורמולה אחת (בקבוק אחד) יכול להכיל את כל הפעילויות לעיל ועשוי להביא עימו הקלה.
כמובן שיש לשקול היטב שימוש בטינקטורות מול שימוש בצמחים יבשים מקופסלים בהתאם למצבו של כל מטופל.
בין הפן ההרבליסטי (צמחי מרפא) והפן התזונתי נכון לשקול שילוב פטריות הן כחלק מהטיפול התזונתי והן כחלק מהמערך התרופתי. לפטריות יש ערך עצום כמזון על והן כפרמטר שיודע לתת מענה מצויין הן למצבים אקוטיים וזיהומים אופרטוניסטים והן למצבים כרוניים בתמיכה במערך העיכולי הכולל.
לתזונה יש חלק נכבד בטיפול במחלות מעיים דלקתיות. חשוב שתדעו שמוצר תזונה מסויים נוח לאחד אך יכול להיות בלתי נסבל לאחר ולכן, כל ההתנסות בתחום התזונתי עובדת על ניסוי ותהיה לפי הדיווחים של המטופל עצמו.
ראשית יש להסיר מרכיבי תזונה אלרגניים ו/או גורמי אי-סבילות (לרבות חומרים משמרים, מתועשים, מכילי חומרי ריח, טעם וצבע) שעלולים להביא להתלקחות הראשונית של דלקות. זאת, במקביל לתפריט אנטי דלקתי המסיר מהתפריט מזונות מעוררי מתווכים דלקתיים כמו בשר, עוף, הודו, חלב ומוצריו.
הימנעות ממזונות, חומרי גלם, תבלינים ומשקאות מעוררים הגורמים בתורם להמרצת העצבוב של המעיים – (זה כולל רבותי קפאין, עישון ותבלינים חריפים).
חלק לא מבוטל בפן התזונתי שמור לחלוקת המזונות לארוחות קטנות המאפשרות עיכול קל ובעיקר הימנעות מהעמסת יתר על מערכת העיכול הסובלת גם כך.
שתיית מיץ אלוורה ו/או זרעי פשתה מושרים - over night יודע בתורו לתת הן מענה לשיקום ובניית רירית מעי חדשה ותקינה והן לרכוש על הדרך סוג של רגיעה ושקט מה"אש" שמביאה איתה הדלקת בכלל ובזמן התקף בפרט.
עבודה מעניינת קיימת בשימוש בחלב נאקות מול תהליכים דלקתיים בכלל ובמחלות מעיים דלקתיות בפרט. עשו לעצמכם טובה אישית והשתמשו אך ורק במוצרים שמגיעים ממקור בטוח, עם רישיון משרד הבריאות בתוקף ועל אף העובדה שמוצרים לא מפוסטרים יעילים עשרות מונים יותר ממוצרים מפוסטרים – אחרי שניסיתי את החוויה הלא מרנינה בלשון המעטה של חלב נאקה לא מפוסטר שלצערי היה נגוע בחיידק ברוצלה – לא ממליצה וזה באמת בלשון המעטה ולכן, יש לשקול שימוש בחלב נאקה (שעומד בתקינה) בשל היותו אנטי דלקתי עוצמתי, הדומה בהרכבו הביוכימי לזה של חלב אם, מכיל ויטמינים, מינרלים ונוגדנים.
אם לא הדגשתי עד כה, הרי שמדגישה שוב, בדקו היטב את המחלבה שתבחרו לעבוד איתה, היו משוכנעים באישורי הפעלתה, תוקפם והגורמים המאשרים ולסיכום - השתמשו במוצרים שעברו פיסטור.
פרחי באך עשויים להביא עימם עבודה רגשית עדינה אך עמוקה ולהועיל בפן הרגשי של כל מטופל וסיפור הרקע הנלווה למצבו. כל מחלה באשר היא מזכירה שוב את חיבורי גופ-נפש האחד בשנייה, אנשים נוטים לומר או לשאול - זה פסיכוסומטי?, חברים יקרים, כל מיחוש, כל כאב, כל אלרגיה, כל יציאה מאיזון (שמבחינתי היא התרגום הכי קרוב למושג חולי) מגיע בכפיפה אחת גוף ונפש. פעמים הגוף מוביל והנפש מתלווה ופעמים אחרות הנפש מניחה קודם את אבני היסוד וההתבטאות נותנת אותותיה באברים הקשורים/החלשים של אותו אדם. יש חשיבות עצומה הן להתייחסות רגשית (בכל דרך שמכובדת ומקובלת על כל אחד באופן אישי) והן לשחרור סטרס שמהווה רכיב חשוב כל כך בכל פתולוגיה בעיניי ובמחלות מעיים דלקתיות על אחת כמה וכמה.
רפלקסולוגיה לטעמי הוא טיפול בבחינת - MUST בטיפול במחלות מעיים דלקתיות, שיטה טיפולית זו יודעת הן להרגיע פעילות מעיים, הן לפזר עודפי רעלנים הנוצרים באופן טבעי במצבי דלקת, חיזוק מערכת החיסון והן הרגעה כללית של המטופל.
דיקור סיני נמצא יעיל ביותר הן לאיזון רמות עצבוב, מצבי סטרס, הרגעת פעילות מעיים וכמובן מתן התייחסות לתופעות נוספות המופיעות כנספחים או סיבוכים אצל כל מטופל. זו נקודת הזמן הנכונה לציין שמהניסיון שצברתי עד כה, דווקא שילוב סוגי הטיפולים (תזונה, רפלקסולוגיה, דיקור, פורמולת צמחים, פרחי באך ותוספי תזונה הכרחיים, הראו שיפור ניכר והביאו לתקופות רמיסיה נאות).
לתוספי תזונה בטיפול במחלות מעיים דלקתיות חלק חשוב במסע להגדלת טווח הרמיסיה בין ההתקפים ולמאמצים להביא לאיזון אוכלוסיית המעיים תוך מגמה לאזן את המצב הדלקתי.
לפיכך, תוספים כמו אומגה 3, אבץ, ישנם מצבים שוויטמין A, חומצה פולית, קומפלקס ויטמיני B ובנפרד ויטמין B12 מסוג מתילקובלמין שניהם מהותיים לתמיכה במערכת העצבים וכמובן יש צורך הכרחי בפרוביוטיקה איכותית שנספגת בקלות. חשוב לי להדגיש שוב כמו בכל כתבה בה אני כבר נעתרת וממליצה על תוספי מזון – זו לחלוטין אינה המלצה גורפת וכמובן שבמצבים של מחלה כרונית באשר היא ובמצבי דלקות כרוניות על אחת כמה וכמה, יש צורך להתאים את התוספים באופן אישי למצבו של האדם, למצב הדלקת, למצבו הבריאותי באופן כללי, לתרופות שנוטל ו/או צמחי המרפא או כל תוסף אחר – כל חריגה היוצרת התווית נגד עלולה להיות הרת גורל ולמעשה להזיק במקום להועיל ולכן, ההתייחסות המופיעה כאן לתוספים יכולה בעיקר לתת כיוון מחשבה טיפולי כשהדגש החשוב כאן הוא הלוגיקה העומדת מאחורי הפרוטוקול הטיפולי וכאמור, כל אדם לגופו ומצבו באותה נקודת זמן – קחו זאת בחשבון !
על נוגדי חימצון חשוב לדבר בנפרד משאר התוספים בעיקר משום שרדיקלים חופשיים יכולים בפני עצמם להיות גורם ראשוני להיווצרות דלקת וללא כל צל של ספק, עצם קיומו של תהליך דלקתי מביא איתו יד ביד רדיקלים חופשים אותם אנחנו מאוד רוצים לפנות מהגוף ובעיקר למנוע את פגישתם עם אלקטרוני חמצן ("הנדיב הידוע" בעל אלקטרון חופשי ופנוי לזיווג עם מולקולות בלתי זוויגות דוגמת רדיקלים חופשים – כשכתולדה מהאיחוד נגרמת התחמצנות) לכן יש משמעות גדולה בכל תהליך מפר איזון בכלל ובתהליך דלקתי בפרט להתאים את סוג ומינון נוגדי החימצון הן ברמה התזונתית, הן בסוג האפיניות של נוגדי החימצון לצורך העולה ממצבו של המטופל ובמקרה של קרוהן קוליטיס, נכון להתאים את סוג הפרוביוטיקה בהתאם ובהתחשב במערך הכולל קרי – מצב המטופל, תרופות/בדיקות/תוספים.
ויש גם עמותה,
אם טרם ידעתם או אולי שכחתם חשוב שתדעו שקיימת עמותה שהוקמה במיוחד לחולי קרוהן וקוליטיס, דרכם ואצלם ניתן לקבל מידע עדכני, מחקרים חדשים, זכויות של חולי קרוהן וקוליטיס ועוד – באתר יש מידע חיוני ומשמעותי - http://www.ccfi.co.il/
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
