מחלת אדיסון
כשהמינרלים באחריות האדרנל יוצאים מאיזון.
מחלת אדיסון מצביעה בעיקר על אי-ספיקה של קליפת בלוטת האדרנל.
מדובר במחלה נדירה, הפוגעת הן בגברים והן בנשים במידה שווה.
מחלת אדיסון מתבטאת בחולשה ועייפות קשה, ירידה ברמת התיאבון, בחילות והקאות, כמיהה למאכלים מלוחים, לחץ-דם נמוך, ויטיליגו ושינויים ניכרים בערכי מינרלים בבדיקות הדם (רמות נמוכות של נתרן אל מול רמות גבוהות של אשלגן ו-ACTH). ללא ספק תסמיניה של מחלת אדיסון מצביעים על חולשה פיזיולוגית ברורה, עם תמונה קלינית (דמית) של חוסר איזון ברמות המינרלים הכל כך חשובים לגופנו.
מחלת אדיסון מצביעה בעיקר על אי-ספיקה של קליפת בלוטת האדרנל.
מדובר במחלה נדירה, הפוגעת הן בגברים והן בנשים במידה שווה.
מחלת אדיסון מתבטאת בחולשה ועייפות קשה, ירידה ברמת התיאבון, בחילות והקאות, כמיהה למאכלים מלוחים, לחץ-דם נמוך, ויטיליגו ושינויים ניכרים בערכי מינרלים בבדיקות הדם (רמות נמוכות של נתרן אל מול רמות גבוהות של אשלגן ו-ACTH). ללא ספק תסמיניה של מחלת אדיסון מצביעים על חולשה פיזיולוגית ברורה, עם תמונה קלינית (דמית) של חוסר איזון ברמות המינרלים הכל כך חשובים לגופנו.
לרוב המחלה נובעת על רקע גנטי, כשהמדובר בקרוב משפחה מדרגה ראשונה חולה במחלת אדיסון. כלומר, הסבירות שילדיו יחלו במחלה זו גבוהים.
כשל אוטואימוני (עצמוני) מתחולל כשהגוף תוקף את עצמו ובמקרה של מחלת אדיסון, הגוף תוקף את הקורטקס (הקליפה) של בלוטת האדרנל.
במצבים אלו, נוכל לראות החרפה של המצב והתסמינים במקביל לקבלת חיסונים או בחשיפה למזהמים מחוללי מחלות כמו למשל: שחפת, מחלת הנשיקה (על רקע - CMV) או מחלות המתעוררות על רקע גורמים פטריתיים (היסתופלסמוסיס).
מחלות אוטואימוניות נוספות העשויות להיות קשורות עם אדיסון הן: מחלה אוטואימונית של התירואיד (השימוטו/גרייבס), היפו-פאראתירואידיזם, אי ספיקה שחלתית ראשונית, אנמיה ממאירה, כשל ראשוני של בלוטות המין, צליאק ואף סוכרת type1.
כל פגיעה פיזית בבלוטת האדרנל על רקע פציעה או חלילה תאונה, נחשבת גם היא כגורם ראשוני להופעתה של אדיסון.
כשל אוטואימוני (עצמוני) מתחולל כשהגוף תוקף את עצמו ובמקרה של מחלת אדיסון, הגוף תוקף את הקורטקס (הקליפה) של בלוטת האדרנל.
במצבים אלו, נוכל לראות החרפה של המצב והתסמינים במקביל לקבלת חיסונים או בחשיפה למזהמים מחוללי מחלות כמו למשל: שחפת, מחלת הנשיקה (על רקע - CMV) או מחלות המתעוררות על רקע גורמים פטריתיים (היסתופלסמוסיס).
מחלות אוטואימוניות נוספות העשויות להיות קשורות עם אדיסון הן: מחלה אוטואימונית של התירואיד (השימוטו/גרייבס), היפו-פאראתירואידיזם, אי ספיקה שחלתית ראשונית, אנמיה ממאירה, כשל ראשוני של בלוטות המין, צליאק ואף סוכרת type1.
כל פגיעה פיזית בבלוטת האדרנל על רקע פציעה או חלילה תאונה, נחשבת גם היא כגורם ראשוני להופעתה של אדיסון.
כל פגיעה וורידית (עלולה להתרחש כתוצאה מפציעה, מחלה של כלי-דם או מגרימת המוליזה (פירוק תאי דם אדומים) של כדוריות דם כתוצאה מנטילת דם וורידי ממושכת ו/או הכוללת המתנה ארוכה תוך כדי הבדיקה) גורמת בתורה לשחרור בלתי מבוקר של אשלגן ובהמשך לפגיעה במאזן במערכת רנין-אנגיוטנסין (ואלדוסטרון) המבקרים יחד על רמות מאוזנות של נתרן ואשלגן בדם, כמו גם על משק המים בגופנו.
סיבה נוספת להתפתחותה של אדיסון עשויה להיות על רקע "מחלות אגירה" בהן מצטברים חומרים בגוף באופן לא תקין (למשל הפרעות גנטיות הגורמות להצטברות לא תקינה של למשל חומצות שומן בבלוטות האדרנל).
גם טיפול רפואי עלול לגרום לאדיסון: שימוש ממושך בסטרואידים מסיבות כאלו ואחרות יכול לגרום לדיכוי של בלוטות האדרנל כמו גם כריתה של בלוטות האדרנל בשל סיבות רפואיות נדרשות (קושינג).
כאמור, חלק מההורמונים המופרשים מקליפת בלוטת האדרנל הם קורטיזול ואלדוסטרון:
מחלת אדיסון היא מחלה המשקפת חֶסֶר של שני הורמונים אלו.
1) חסר הורמונאלי זה עשוי להתבטא בשינוי בצבע העור (התכהות העור) בפרט בחלקן הפנימי של הלחיים, כפות ידיים, חניכיים, פטמות, קפלים וסביב צלקות קיימות (נגרם ע"י חסר קורטיזול).
2) חסר קורטיזול יתבטא גם בירידה בלחץ הדם (לחץ דם נמוך על בסיס קבוע), ירידה בתאבון, הופעת בחילות והקאות עד ירידה במשקל, רמות נמוכות של גלוקוז בדם, עלייה בערכי אאוזינופילים בתמונת בדיקות הדם, עייפות, בלבול, התנהלות פסיכוטית וכמובן קושי להתמודד עם מצבי לחץ ברמה הפיזיולוגית, מה שיתבטא בקושי בהחלמה והתאוששות ממחלה או ניתוח.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
חסר באלדוסטרון עשוי להשתקף בירידה משמעותית רמות הנתרן בדם (היפונתרמיה) וכמובן שינויים בערכי אשלגן כחלק מתפקידו של האלדוסטרון במערכת רנין-אנגיוטנסין כמו גם שינויים בלחץ הדם.
חשוב לציין כי טיפול לוקה או אי טיפול במחלת אדיסון עלול לגרום לקריסת מערכות ומוות.
הטיפול באדיסון כולל מתן תחליפים סינתטיים של קורטיזול ואלדוסטרון כמו גם מעקב צמוד (והשלמת חוסרים במידת הצורך) של אינסולין והורמוני התירואיד.
שמירה מוקפדת מפני חשיפה לזיהומים (חלק מתופעות המחלה מתבטאות בירידה בתנגודת מערכת החיסון מול מזהמים).
הטיפול הטבעי:
נטורופתיה נותנת מענה משולב בין תזונה, שיטות מגע, שיקום הרבליסטי ועוד...
בראש ובראשונה תזונה תומכת מערכת עצבים, אנטי דלקתית ומובססת עשויה לסייע לגוף להתאושש מהתשישות ובוודאי לא תאפשר החרפת המצב.
כמובן שיש משמעות גדולה לחלוקת התזונה לארוחות קבועות מספר פעמים ביום, מה שבתורו עשוי לסייע הן לאיזון רמות גלוקוז וקורטיזול ולאפשר הקלה על בחילות והקאות.
צמחי מרפא במקרים אלו עשויים להיות קריטיים במענה הטיפולי, צמחים אדפטוגנים כמו ג'ינסנג סיבירי, שוש קרח, ויטניה משכרת או רהמניה יודעים לחזק ולאזן את הפעילות האדרנלית ובו בזמן לאושש מערכות פיזיולוגיות נוספות כמו המערך החיסוני תוך מתן מענה מצויין להתאוששות הגוף ממצבי חולשה וחסר.
חשוב לציין שבמהלך ליווי נטורופתי בטיפול במחלת אדיסון, ישנה משמעות קריטית למעקב וניטור קליני (דמי) מול תסמינים כדי לוודא שאכן מגיעים לרמות איזון ומדובר בעבודה עדינה, הדורשת תשומת לב רבה.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
סיבה נוספת להתפתחותה של אדיסון עשויה להיות על רקע "מחלות אגירה" בהן מצטברים חומרים בגוף באופן לא תקין (למשל הפרעות גנטיות הגורמות להצטברות לא תקינה של למשל חומצות שומן בבלוטות האדרנל).
גם טיפול רפואי עלול לגרום לאדיסון: שימוש ממושך בסטרואידים מסיבות כאלו ואחרות יכול לגרום לדיכוי של בלוטות האדרנל כמו גם כריתה של בלוטות האדרנל בשל סיבות רפואיות נדרשות (קושינג).
כאמור, חלק מההורמונים המופרשים מקליפת בלוטת האדרנל הם קורטיזול ואלדוסטרון:
מחלת אדיסון היא מחלה המשקפת חֶסֶר של שני הורמונים אלו.
1) חסר הורמונאלי זה עשוי להתבטא בשינוי בצבע העור (התכהות העור) בפרט בחלקן הפנימי של הלחיים, כפות ידיים, חניכיים, פטמות, קפלים וסביב צלקות קיימות (נגרם ע"י חסר קורטיזול).
2) חסר קורטיזול יתבטא גם בירידה בלחץ הדם (לחץ דם נמוך על בסיס קבוע), ירידה בתאבון, הופעת בחילות והקאות עד ירידה במשקל, רמות נמוכות של גלוקוז בדם, עלייה בערכי אאוזינופילים בתמונת בדיקות הדם, עייפות, בלבול, התנהלות פסיכוטית וכמובן קושי להתמודד עם מצבי לחץ ברמה הפיזיולוגית, מה שיתבטא בקושי בהחלמה והתאוששות ממחלה או ניתוח.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
חסר באלדוסטרון עשוי להשתקף בירידה משמעותית רמות הנתרן בדם (היפונתרמיה) וכמובן שינויים בערכי אשלגן כחלק מתפקידו של האלדוסטרון במערכת רנין-אנגיוטנסין כמו גם שינויים בלחץ הדם.
חשוב לציין כי טיפול לוקה או אי טיפול במחלת אדיסון עלול לגרום לקריסת מערכות ומוות.
הטיפול באדיסון כולל מתן תחליפים סינתטיים של קורטיזול ואלדוסטרון כמו גם מעקב צמוד (והשלמת חוסרים במידת הצורך) של אינסולין והורמוני התירואיד.
שמירה מוקפדת מפני חשיפה לזיהומים (חלק מתופעות המחלה מתבטאות בירידה בתנגודת מערכת החיסון מול מזהמים).
הטיפול הטבעי:
נטורופתיה נותנת מענה משולב בין תזונה, שיטות מגע, שיקום הרבליסטי ועוד...
בראש ובראשונה תזונה תומכת מערכת עצבים, אנטי דלקתית ומובססת עשויה לסייע לגוף להתאושש מהתשישות ובוודאי לא תאפשר החרפת המצב.
כמובן שיש משמעות גדולה לחלוקת התזונה לארוחות קבועות מספר פעמים ביום, מה שבתורו עשוי לסייע הן לאיזון רמות גלוקוז וקורטיזול ולאפשר הקלה על בחילות והקאות.
צמחי מרפא במקרים אלו עשויים להיות קריטיים במענה הטיפולי, צמחים אדפטוגנים כמו ג'ינסנג סיבירי, שוש קרח, ויטניה משכרת או רהמניה יודעים לחזק ולאזן את הפעילות האדרנלית ובו בזמן לאושש מערכות פיזיולוגיות נוספות כמו המערך החיסוני תוך מתן מענה מצויין להתאוששות הגוף ממצבי חולשה וחסר.
חשוב לציין שבמהלך ליווי נטורופתי בטיפול במחלת אדיסון, ישנה משמעות קריטית למעקב וניטור קליני (דמי) מול תסמינים כדי לוודא שאכן מגיעים לרמות איזון ומדובר בעבודה עדינה, הדורשת תשומת לב רבה.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
