שני וירוסים ממשפחת וירוסי ההרפס גורמים למחלת הנשיקה.
שמה של המחלה יכול לרמוז על חלק מדרכי ההדבקה של מחלת הנשיקה. אבל – לא רק...
שני וירוסים ממשפחת וירוסי ההרפס, גורמים לאותה המחלה הלא היא מחלת הנשיקה.
שמה של המחלה יכול לרמוז על חלק מדרכי ההדבקה של מחלת הנשיקה. אבל – לא רק...
שני וירוסים ממשפחת וירוסי ההרפס, גורמים לאותה המחלה הלא היא מחלת הנשיקה.
כל אחד מהם, גורם לתגובה חיסונית שונה ועדיין, נראה את אותן התופעות והסימפטומים:
* חום של - 38 מעלות ומעלה.
* כאבי גרון.
* כאבי שרירים.
* אובדן תיאבון.
* בחילות.
* פריחה (פחות שכיח).
* בלוטות לימפה צוואריות נפוחות.
* עייפות מאוד גדולה – ממש תשישות קשה שנמשכת זמן רב.
* כבד ו/או טחול מוגדלים.
* תפקודי כבד לא תקינים.
* ואף מראה עור צהבהב בפרט בחולים בעשור הרביעי לחייהם.
אם קראתם את הכתבות הן בגיליון הקודם 12/2016 והן הכתבה הראשונה בגיליון זה המסבירה את הפעילות הוויראלית, תוכלו להבין שווירוס שזמן הדגירה שלו ארוך, מצליח להתיש אותנו לאורך זמן עד שהסימפטומים מגיעים או אולי נכון יותר, עד שנופל לנו האסימון שאולי משהו לא בסדר ואנחנו מגיעים סוף סוף לפגישה עם רופא המשפחה וגם מבצעים את בדיקות הדם – בתקווה שהרופאה אכן חשדה באחד
* חום של - 38 מעלות ומעלה.
* כאבי גרון.
* כאבי שרירים.
* אובדן תיאבון.
* בחילות.
* פריחה (פחות שכיח).
* בלוטות לימפה צוואריות נפוחות.
* עייפות מאוד גדולה – ממש תשישות קשה שנמשכת זמן רב.
* כבד ו/או טחול מוגדלים.
* תפקודי כבד לא תקינים.
* ואף מראה עור צהבהב בפרט בחולים בעשור הרביעי לחייהם.
אם קראתם את הכתבות הן בגיליון הקודם 12/2016 והן הכתבה הראשונה בגיליון זה המסבירה את הפעילות הוויראלית, תוכלו להבין שווירוס שזמן הדגירה שלו ארוך, מצליח להתיש אותנו לאורך זמן עד שהסימפטומים מגיעים או אולי נכון יותר, עד שנופל לנו האסימון שאולי משהו לא בסדר ואנחנו מגיעים סוף סוף לפגישה עם רופא המשפחה וגם מבצעים את בדיקות הדם – בתקווה שהרופאה אכן חשדה באחד
משני הווירוסים (EBV, CMV) העומדים מאחורי התשישות והעייפות הגדולה המורגשת במחלת הנשיקה ושאר הסימפטומים לעיל, המופיעים בתום תקופת הדגירה הנעה בין 4 - 7 שבועות.
רבים מאיתנו נחשפים למחלת הנשיקה בגילאים הצעירים כשעם החשיפה הראשונית, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים לווירוס הספציפי בו נתקלה מערכת החיסון כך שבחשיפה הבאה עם הווירוס, כבר נוכל לראות נוגדנים ספציפיים לווירוס פעילים אותם נוכל לראות בבדיקות הדם. חשוב לדעת שבמקרים של חשיפה שניה למחלה, הסימפטומים שיופיעו, יהיו קלים יותר מאשר בחשיפה הראשונה וזאת תודות לנוגדנים הקיימים כבר במערכת החיסון הפועלים למיגור פעילותו של הווירוס. אלו שמעולם לא נחשפו לאחד משני הווירוסים לעיל, יחוו את הסימפטומים באופן חריף יותר.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
כאמור, היות ומדובר במחלה ויראלית, הטיפול במחלה ברמה הקונבנציונאלית עומד על תמיכה בחום, כאבים ומנוחה מרובה – אף שלא מדובר במנוחה טוטאלית.
הרפואה הנטורופתית מתייחסת למחלת הנשיקה כאל חולשת חיסון שמתרחשת כאמור הן כחולשה מולדת ו/או כזו הנגרמת בשל אורחות חיים לקויים, או לאחר תקופה עמוסה במיוחד, או חלילה לאחר טראומה.
אם כבר חליתם במחלת הנשיקה, ודאי תירצו לדעת כמה זמן עוד ייקח עד שתרגישו שיפור במצבכם ובעיקר ברמת העייפות הגדולה שאתם חווים, ברוב המקרים ניתן לראות תחילת הקלה בסימפטומים בין שבועיים לחודשיים !!! כשלמעשה, זה הזמן שמערכת החיסון תצליח לפנות את כל הווירוסים מהגוף.
אם כן הפרוטוקול הטיפולי הנטורופתי יעמוד על חיזוק מערכת החיסון תוך שימת לב לכמה דגשים:
* מנוחה – אין צורך במנוחה מוחלטת, אך בהחלט תרגישו את הצורך ב-"הורדת הילוך" וללא ספק, מערכת החיסון זקוקה כעת לכל גיבוי אפשרי על מנת למגר את הפעילות הוויראלית.
* שתיה מרובה – גם אם ואתם חשים ירידה משמעותית בתאבון ו/או בחילות, עדיין לשתייה רצופה (בגמיעות) יש משמעות גדולה בפינוי הווירוסים אל מחוץ לגוף, בנוסף למניעת התייבשות.
* ברמה התזונתית כפי שכבר קראתם, יש להסיר מהתפריט את המזונות הידועים כמתישי מערכת החיסון ובהם קמח/סוכר לבן ומוצריהם, מיצי פירות ומזונות מתועשים ובמקומם יש לתגבר את המערך התזונתי בירקות שורש, ירקות כתומים עתירי נוגדי חמצון שיסייעו בדרכם בפינוי הווירוסים מן הגוף החוצה.
* פטריות מרפא הן בהחלט תוספת חשובה במצבי מחלת הנשיקה, פטריות יודעות לספוח רדיקלים חופשיים ושאר מזהמים כמו וירוסים מתים כשבה במידה, הן מעניקות תמיכה וחיזוק למערכת החיסון תוך איזון הגוף.
* צמחי מרפא שקראתם בכתבות קודמות בגיליון זה שפעילותם נוגדת הווירוסים יעילה הן כחליטות אך בעיקר כמיצוי אלכוהולי או אקסטרקט – יש להיוועץ בהרבליסט קליני/נטורופת להכוונה תואמת אישית.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
רבים מאיתנו נחשפים למחלת הנשיקה בגילאים הצעירים כשעם החשיפה הראשונית, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים לווירוס הספציפי בו נתקלה מערכת החיסון כך שבחשיפה הבאה עם הווירוס, כבר נוכל לראות נוגדנים ספציפיים לווירוס פעילים אותם נוכל לראות בבדיקות הדם. חשוב לדעת שבמקרים של חשיפה שניה למחלה, הסימפטומים שיופיעו, יהיו קלים יותר מאשר בחשיפה הראשונה וזאת תודות לנוגדנים הקיימים כבר במערכת החיסון הפועלים למיגור פעילותו של הווירוס. אלו שמעולם לא נחשפו לאחד משני הווירוסים לעיל, יחוו את הסימפטומים באופן חריף יותר.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
כאמור, היות ומדובר במחלה ויראלית, הטיפול במחלה ברמה הקונבנציונאלית עומד על תמיכה בחום, כאבים ומנוחה מרובה – אף שלא מדובר במנוחה טוטאלית.
הרפואה הנטורופתית מתייחסת למחלת הנשיקה כאל חולשת חיסון שמתרחשת כאמור הן כחולשה מולדת ו/או כזו הנגרמת בשל אורחות חיים לקויים, או לאחר תקופה עמוסה במיוחד, או חלילה לאחר טראומה.
אם כבר חליתם במחלת הנשיקה, ודאי תירצו לדעת כמה זמן עוד ייקח עד שתרגישו שיפור במצבכם ובעיקר ברמת העייפות הגדולה שאתם חווים, ברוב המקרים ניתן לראות תחילת הקלה בסימפטומים בין שבועיים לחודשיים !!! כשלמעשה, זה הזמן שמערכת החיסון תצליח לפנות את כל הווירוסים מהגוף.
אם כן הפרוטוקול הטיפולי הנטורופתי יעמוד על חיזוק מערכת החיסון תוך שימת לב לכמה דגשים:
* מנוחה – אין צורך במנוחה מוחלטת, אך בהחלט תרגישו את הצורך ב-"הורדת הילוך" וללא ספק, מערכת החיסון זקוקה כעת לכל גיבוי אפשרי על מנת למגר את הפעילות הוויראלית.
* שתיה מרובה – גם אם ואתם חשים ירידה משמעותית בתאבון ו/או בחילות, עדיין לשתייה רצופה (בגמיעות) יש משמעות גדולה בפינוי הווירוסים אל מחוץ לגוף, בנוסף למניעת התייבשות.
* ברמה התזונתית כפי שכבר קראתם, יש להסיר מהתפריט את המזונות הידועים כמתישי מערכת החיסון ובהם קמח/סוכר לבן ומוצריהם, מיצי פירות ומזונות מתועשים ובמקומם יש לתגבר את המערך התזונתי בירקות שורש, ירקות כתומים עתירי נוגדי חמצון שיסייעו בדרכם בפינוי הווירוסים מן הגוף החוצה.
* פטריות מרפא הן בהחלט תוספת חשובה במצבי מחלת הנשיקה, פטריות יודעות לספוח רדיקלים חופשיים ושאר מזהמים כמו וירוסים מתים כשבה במידה, הן מעניקות תמיכה וחיזוק למערכת החיסון תוך איזון הגוף.
* צמחי מרפא שקראתם בכתבות קודמות בגיליון זה שפעילותם נוגדת הווירוסים יעילה הן כחליטות אך בעיקר כמיצוי אלכוהולי או אקסטרקט – יש להיוועץ בהרבליסט קליני/נטורופת להכוונה תואמת אישית.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
