מחלת הַשִׁימוֹטוֹ תירואידיטיס - Hashimoto's Thyroiditis
השימוטו – מחלה אוטואימונית (עצמונית) כשנוגדנים בגוף תוקפים את תאי בלוטת התריס. המחלה נקראת על שמו של רופא יפני בשם האקארו השימוטו שנתקל בה ותאר אותה לראשונה כבר בשנת 1912.
מדובר בדלקת בבלוטת התריס, המתבטאת בנפיחות באזור הצוואר (גוייטר) שאינה גורמת לכאבים באיזור הנפיחות. הדלקת הנוצרת, היא תולדה ישירה לתגובה האוטואימונית.
גוייטר יכול "להתעורר" במצבי תת-פעילות של בלוטת התריס כדלקת מקומית.
מדובר בדלקת בבלוטת התריס, המתבטאת בנפיחות באזור הצוואר (גוייטר) שאינה גורמת לכאבים באיזור הנפיחות. הדלקת הנוצרת, היא תולדה ישירה לתגובה האוטואימונית.
גוייטר יכול "להתעורר" במצבי תת-פעילות של בלוטת התריס כדלקת מקומית.
השימוטו פוגעת בממוצע באחד לאלף בני-אדם עם שכיחות גבוהה יותר אצל נשים בגילאי 30 - 50 מאשר בגברים.
איבחון השימוטו מתבצע על ידי בדיקת דם ומעקב אחרי רמות הורמון - TSH המופרש כאמור בלוטת יותרת המוח וגורם לבלוטת להפריש את הורמוני התריס T3/T4. לפיכך, רמות גבוהות של - TSH בדם, עשויות להצביע על תפקוד נמוך של בלוטת התריס קרי תת-פעילות.
בנוסף, בדיקת - TPO תאשש או לחילופין תשלול קיומם של נוגדנים לאנזימי בלוטת התריס.
תסמיני השימוטו חופפים לתסמיני תת-פעילות של בלוטת התריס המצביעים על האטה בחילוף החומרים בגוף העשויים להתבטא בעייפות קשה, קור ואי סבילות לקור נשירת שיער, יובש בעור הגוף ושל השיער עצמו, דופק איטי, עלייה במשקל למרות תיאבון ירוד, קוצר נשימה, כאבי שרירים ועוד. חלק מהסובלים מהשימוטו סובלים מתסמונת התעלה הקרפלית בשורש כף היד. מצבים קיצוניים עשויים להתבטא בירידה קיצונית בחום הגוף, הפסקות נשימה ואף תרדמת (myxedema coma) מצבים אלו אינם שכיחים.
גורמים מחריפי תת פעילות של בלוטת התריס:
* רמות סוכר משתנות (גבוה/נמוך) – כל שינוי ברמות הסוכר גורם להחרפת מצב תת הפעילות בבלוטת התריס ובמקביל מחריף את התסמינים הנלווים לתת הפעילות.
* טמפרטורת גוף נמוכה – יש להקפיד לשמור על טמפרטורת גוף יציבה ומאוזנת. ככלל, אנשים הסובלים מטמפרטורת גוף נמוכה גם אם ואינם סובלים מתת פעילות תריסית, הרי שהם בעלי נטייה לכך בין אם הם יודעים על כך ובין אם לאו. חימום הגוף אינו משפר את מצב ההיפו.
* מזונות חומציים – יש להקפיד על תזונה מאוזנת בין חומצה/בסיס. כמובן שיש לקחת בחשבון שכל שימוש בתרופות, סטרס נתפסים חומציים וגם אותם יש לאזן.
בנוסף, חלב ומוצריו נחשבים חומציים (כמו גם מכילי סוכרים מהם גם כך יש להמנע).
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
טיפול:
מצבים התחלתיים וקלים של תת הפעילות בבלוטת התריס גם הרפואה הקונבנציונאלית תנסה לאזן את המצב באמצעות תזונה. יחד עם זאת, במידה ולא תהיה תגובה נאותה של הבלוטה, בלית ברירה תוסיף הרפואה הקונבנציונאלית תרופה סינתטית – אלטרוקסין ותחליפיו.
רפואה טבעית תמליץ כאמור לבצע תהליך- DTOX במקביל להסרת מזונות אלרגניים מהתפריט.
כל עוד לא ניתן טיפול תרופתי (אלטרוקסין ותחליפיו), ניתן לנסות לאזן את פעילות בלוטת התריס באמצעות אצות ים וחומצה אמינית טירוזין. לא מדובר בהתווית נגד מוחלטת, אך היות ואצות וטירוזין פותנטיות,
הן עלולות להוציא את הבלוטה מאיזונה ומהעבירה ממצב היפו למצב היפר. לכן בכל מקרה של שילוב אצות וטירוזין בטיפול, יש לערוך מעקב בדיקות דם תכוף על מנת לנתר את רמות הורמוני הבלוטה ויותרת המוח
על מנת לשמור על איזון הבלוטה.
במצבי תת-פעילות של בלוטת התריס מזונות גויטרוגנים (מעכבי יוד/מעוררי זפק) חייבים להיות מורחקים ככל הניתן מהתפריט ובפרט בתצורתם הטבעית הלא מבושלת בשום דרך !
מזונות גויטרוגנים הם:
לפת, כרוב לבן/סגול/ניצנים, עלי-חרדל, פולי סויה, בוטנים, צנוברים, דוחן, כרובית, ברוקולי, בטטות, עלי רוקט. יש לשים לב גם למים מתוספי פלואוריד כמו גם למשחות שיניים שמכילות גם הן פלואוריד. (כמובן שבהתאם יש לעדכן את השיננית/רופא השיניים שלא להשתמש בפלואוריד בטיפולי מונעי עששת).
גם כלור וגם פלואור חוסמים את קולטני בלוטת התריס ומקטינים את כמות ההורמונים המיוצרים על ידה כך שבכל חשיפה אליהם עלול להחריף מצב תת הפעילות בבלוטה.
במידה וכן החלטתם להשתמש באחד מירקות אלו, יש לוודא אכילה בכמויות מזעריות כשבשום אופן אין לאוכלם בתצורתם הטריה. אם אתם ממש מוכרחים, אנא וודאו שהירקות עברו בישול של למעלה מ - 20 דקות בחום של למעלה מ - 200 מעלות – זו הדרך היחידה בה תוכלו לוודא שירקות אלו לא יגרמו להשפעה על הבלוטה ולא יחריפו את מצב תת הפעילות.
מזונות מעובדים, קמח וסוכר ומוצריהם, פחמימות פשוטות – יש להסיר מהתפריט !
היות ומדובר במערכת הורמונאלית, חשוב לדעת שבכל סוג של תקלה במערכת ההורמונאלית קיימת רגישות גבוהה יותר להזנקת אינסולין (הורמון) הגורם למעורבות הורמונאלית גדולה יותר מה שגורם בתורו להחרפת ההפרעה ההורמונאלית הראשונית.
כן מומלץ להשתמש בפחמימות מלאות/דגנים מלאים לאיזון רמות הסוכר בדם.
מומלצים לשימוש הם:
מולסה, פטרוזיליה, חלמון ביצה, משמשים, תמרים, שזיפים מיובשים, דגים, עוף חלב ומוצריו עשויים לתפקד כחומרי גלם לבלוטה.
תוספי תזונה:
* חומצה אמינית טירוזין – משמעותית לטיפול לאיזון תפקודי הבלוטה – להזכירכם, במידה ואתם נוטלים אלטרוקסין ותחליפיו, יש לנהוג במשנה זהירות וניתור תכוף וקבוע של ערכי הורמוני בלוטת התריס ובלוטת יותרת המוח.
* סלניום - בשימוש בתוספי סלניום יש להקפיד על תוסף המכיל בחובו אצות ים. תוסף ללא אצות ים
עלול להחריף את מצב הבלוטה במקום לשפרו ! אנא, תשומת לבכם !
* ויטמין C – גם בשימוש בוויטמין זה יש לנהוג במשנה זהירות. שימוש מעל 3 ג' ליום עלול לפגוע בתהליך יצירת הורמוני הבלוטה.
* ויטמין B3 – מחקרים מראים שוויטמין B3 גורם להקטנת ייצור הורמוני בלוטת התריס. נושא זה עדיין נתון במחקר כך בבחירת תוסף קומפלקס ויטמיני B, יש לבחור במור שאינו מכיל B3.
במידה ולא מצאתם מוצר מדף שכזה, תוכלו להעדיף מוצר המכיל B5, B6, B12 או להוסיפם בנפרד.
* ויטמין E – לא יותר מ - 400 יחב"ל ליום
* אבץ פיקולינט – כורכום (הקפידו על מוצר המכיל גם פפרין לשיפור פעילותו האנטי דלקתית של הכורכום).
שימו לב שבמצבי תת פעילות של הבלוטה יש להמנע משימוש בתרופות המכילות סולפה Sulfa ואנטי היסטמינים. במצבי אלרגיה קיצוניים כן ינתנו אנטי היסטמינים אך יש להקפיד על מעקב רפואי צמוד ועדיף בביה"ח עד נסיגת האלרגיה.
צמחי מרפא:
קיימים צמחי מרפא נפלאים לשיקום מצבי תת פעילות בבלוטת התריס רגע לפני שנפרט את שמותיהם רק נזכיר שבמצבי היפו (תת פעילות) בשום אופן אין להשתמש בצמח Mellisa !!! המהווה התווית נגד חמורה ואף מחריף את מצב תת הפעילות בבלוטה.
Scutellaria Baicalensis, Urtica Dioica, Myrica Cerifera, Cimicifuga Recamosa, Fucus Vesiculosus, Echinacea ועוד.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
* רמות סוכר משתנות (גבוה/נמוך) – כל שינוי ברמות הסוכר גורם להחרפת מצב תת הפעילות בבלוטת התריס ובמקביל מחריף את התסמינים הנלווים לתת הפעילות.
* טמפרטורת גוף נמוכה – יש להקפיד לשמור על טמפרטורת גוף יציבה ומאוזנת. ככלל, אנשים הסובלים מטמפרטורת גוף נמוכה גם אם ואינם סובלים מתת פעילות תריסית, הרי שהם בעלי נטייה לכך בין אם הם יודעים על כך ובין אם לאו. חימום הגוף אינו משפר את מצב ההיפו.
* מזונות חומציים – יש להקפיד על תזונה מאוזנת בין חומצה/בסיס. כמובן שיש לקחת בחשבון שכל שימוש בתרופות, סטרס נתפסים חומציים וגם אותם יש לאזן.
בנוסף, חלב ומוצריו נחשבים חומציים (כמו גם מכילי סוכרים מהם גם כך יש להמנע).
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
טיפול:
מצבים התחלתיים וקלים של תת הפעילות בבלוטת התריס גם הרפואה הקונבנציונאלית תנסה לאזן את המצב באמצעות תזונה. יחד עם זאת, במידה ולא תהיה תגובה נאותה של הבלוטה, בלית ברירה תוסיף הרפואה הקונבנציונאלית תרופה סינתטית – אלטרוקסין ותחליפיו.
רפואה טבעית תמליץ כאמור לבצע תהליך- DTOX במקביל להסרת מזונות אלרגניים מהתפריט.
כל עוד לא ניתן טיפול תרופתי (אלטרוקסין ותחליפיו), ניתן לנסות לאזן את פעילות בלוטת התריס באמצעות אצות ים וחומצה אמינית טירוזין. לא מדובר בהתווית נגד מוחלטת, אך היות ואצות וטירוזין פותנטיות,
הן עלולות להוציא את הבלוטה מאיזונה ומהעבירה ממצב היפו למצב היפר. לכן בכל מקרה של שילוב אצות וטירוזין בטיפול, יש לערוך מעקב בדיקות דם תכוף על מנת לנתר את רמות הורמוני הבלוטה ויותרת המוח
על מנת לשמור על איזון הבלוטה.
במצבי תת-פעילות של בלוטת התריס מזונות גויטרוגנים (מעכבי יוד/מעוררי זפק) חייבים להיות מורחקים ככל הניתן מהתפריט ובפרט בתצורתם הטבעית הלא מבושלת בשום דרך !
מזונות גויטרוגנים הם:
לפת, כרוב לבן/סגול/ניצנים, עלי-חרדל, פולי סויה, בוטנים, צנוברים, דוחן, כרובית, ברוקולי, בטטות, עלי רוקט. יש לשים לב גם למים מתוספי פלואוריד כמו גם למשחות שיניים שמכילות גם הן פלואוריד. (כמובן שבהתאם יש לעדכן את השיננית/רופא השיניים שלא להשתמש בפלואוריד בטיפולי מונעי עששת).
גם כלור וגם פלואור חוסמים את קולטני בלוטת התריס ומקטינים את כמות ההורמונים המיוצרים על ידה כך שבכל חשיפה אליהם עלול להחריף מצב תת הפעילות בבלוטה.
במידה וכן החלטתם להשתמש באחד מירקות אלו, יש לוודא אכילה בכמויות מזעריות כשבשום אופן אין לאוכלם בתצורתם הטריה. אם אתם ממש מוכרחים, אנא וודאו שהירקות עברו בישול של למעלה מ - 20 דקות בחום של למעלה מ - 200 מעלות – זו הדרך היחידה בה תוכלו לוודא שירקות אלו לא יגרמו להשפעה על הבלוטה ולא יחריפו את מצב תת הפעילות.
מזונות מעובדים, קמח וסוכר ומוצריהם, פחמימות פשוטות – יש להסיר מהתפריט !
היות ומדובר במערכת הורמונאלית, חשוב לדעת שבכל סוג של תקלה במערכת ההורמונאלית קיימת רגישות גבוהה יותר להזנקת אינסולין (הורמון) הגורם למעורבות הורמונאלית גדולה יותר מה שגורם בתורו להחרפת ההפרעה ההורמונאלית הראשונית.
כן מומלץ להשתמש בפחמימות מלאות/דגנים מלאים לאיזון רמות הסוכר בדם.
מומלצים לשימוש הם:
מולסה, פטרוזיליה, חלמון ביצה, משמשים, תמרים, שזיפים מיובשים, דגים, עוף חלב ומוצריו עשויים לתפקד כחומרי גלם לבלוטה.
תוספי תזונה:
* חומצה אמינית טירוזין – משמעותית לטיפול לאיזון תפקודי הבלוטה – להזכירכם, במידה ואתם נוטלים אלטרוקסין ותחליפיו, יש לנהוג במשנה זהירות וניתור תכוף וקבוע של ערכי הורמוני בלוטת התריס ובלוטת יותרת המוח.
* סלניום - בשימוש בתוספי סלניום יש להקפיד על תוסף המכיל בחובו אצות ים. תוסף ללא אצות ים
עלול להחריף את מצב הבלוטה במקום לשפרו ! אנא, תשומת לבכם !
* ויטמין C – גם בשימוש בוויטמין זה יש לנהוג במשנה זהירות. שימוש מעל 3 ג' ליום עלול לפגוע בתהליך יצירת הורמוני הבלוטה.
* ויטמין B3 – מחקרים מראים שוויטמין B3 גורם להקטנת ייצור הורמוני בלוטת התריס. נושא זה עדיין נתון במחקר כך בבחירת תוסף קומפלקס ויטמיני B, יש לבחור במור שאינו מכיל B3.
במידה ולא מצאתם מוצר מדף שכזה, תוכלו להעדיף מוצר המכיל B5, B6, B12 או להוסיפם בנפרד.
* ויטמין E – לא יותר מ - 400 יחב"ל ליום
* אבץ פיקולינט – כורכום (הקפידו על מוצר המכיל גם פפרין לשיפור פעילותו האנטי דלקתית של הכורכום).
שימו לב שבמצבי תת פעילות של הבלוטה יש להמנע משימוש בתרופות המכילות סולפה Sulfa ואנטי היסטמינים. במצבי אלרגיה קיצוניים כן ינתנו אנטי היסטמינים אך יש להקפיד על מעקב רפואי צמוד ועדיף בביה"ח עד נסיגת האלרגיה.
צמחי מרפא:
קיימים צמחי מרפא נפלאים לשיקום מצבי תת פעילות בבלוטת התריס רגע לפני שנפרט את שמותיהם רק נזכיר שבמצבי היפו (תת פעילות) בשום אופן אין להשתמש בצמח Mellisa !!! המהווה התווית נגד חמורה ואף מחריף את מצב תת הפעילות בבלוטה.
Scutellaria Baicalensis, Urtica Dioica, Myrica Cerifera, Cimicifuga Recamosa, Fucus Vesiculosus, Echinacea ועוד.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
