נסיעה באוטובוס תל אביבי צפוף

נסיעה באוטובוס תל אביבי צפוף

עשויה להיות חוויה קשה עד טראומתית בקיץ ישראלי מזל שהאוטובוסים ממוזגים... מילא חם, מילא מזיעים, אבל ריחות שעולים מהזיעה? – זה כבר עובר כל גבול !

מספיקה נסיעה קצרה באוטובוס עמוס, כדי לדעת מה אכל כל אחד מהעומדים באוטובוס העמוס: שום, כמון, ילבה, עמבה, כוסמת ואפילו חלב עיזים מבטאים את הריח המיוחד שלהם בזיעה היוצאת דרך נקבוביות העור.

ככלל, זיעה נוטה לפתֵח ריח, אנחנו מזהים זאת כריח גוף כשלמעשה, מקור ריח הזיעה הבסיסי שלנו, הוא תולדה של החיידקים שנמצאים על עור הגוף שלנו דרך קבע, נמצאים למשל בבית-השחי.

בבית השחי, מקבלים החיידקים תנאי בית-מלון 10 כוכבים: חום, לחות וקצת חושך. חלומו של כל חידק מתגשם בבית שחי שבעליו לא שומר על הגיינה ובכך מאפשר לחיידקים להתבטא בריח הגוף – אותו ריח זיעה בסיסי.

אבל כאן לא מסתיימת הפרשה, הרי צריך לסגור אחת ולתמיד את סוגיית החילבה, לפחות שנבין פעם אחת, למה אי אפשר לצאת לרחוב אחרי שלעסנו להנאתנו מנה פלאפל עם עמבה- בלי שכל העולם ואחותו יריחו בזיעה שלנו, שהיה עמבה בפלאפל...

סוגי מזונות שונים כפי שהזכרנו בתחילת הכתבה (ועוד רבים נוספים) מצליחים להשפיע ולשנות את ריח הזיעה שלנו, לכל סוג מזון ארומטי נכנה בעדינות את התופעה, יש את סוג החומר שמשפיע על ריח הזיעה:

שום למשל,

כולנו יודעים שהחומר החשוב ביותר בשום הוא האליצין, אנחנו גם יודעים שעל מנת שהאליצין יהיה פעיל הגוף שלנו, רגע לפני שאנחנו אוכלים את השום אנחנו צריכים להנחית מכה מוחצת על שן השום, כדי שהאליצין "יפתח" ויתחיל לפעול...

בגוף שלנו, קצוות האליצין נקשרים למולקולות אחרות המכילות במקרה זה גופרית וחמצן ויחד, הן עוברות אל תרכובת המים והאלקטרוליטים המופרשים בזיעה האנושית.

המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן

חילבה למשל (גם עמבה, שתערובת התבלינים שלה מכילה חילבה) מכיל חומר המכונה ספונינים (האחראי להקצפת החילבה), הספונינים היחודיים הקיימים בחילבה, מופרשים גם הם באמצעות תרכובות המים והמלחים שבזיעה. הריח האפיני לחילבה, מגיע כמובן מאותם הספונינים הייחודיים ואין זה משנה אם אכלנו חילבה או השתמשנו בכמוסת חילבה, הספונינים עדיין שם. האמת היא שמעבדות יכולות להפריד בין הספונינים השונים הקיימים בחילבה, אם אם נוציא אותם נאבד את הפעילות הבריאותית הייחודית והנפלאה של החילבה.

בכל אחד מהמזונות הארומתיים המפורטים בתחילת הכתבה קיימים מרכיבים המצליחים להתחבר לחומר אחר בגופנו ולהפוך מסיסים במים ומכאן דרכם קלה אל הנקבוביות על גבי העור והתבטאותם בריח גוף כבר ברורה יותר.

למיטב ידיעתי הדבר היחיד שניתן לעשות כדי להחליש מעט את הריח של החילבה הוא להנביט את זרעי החילבה ורק אז ליצור מהם את מקצפת החילבה ו/או עמבה. מעבר לכך, הפתרון הפשוט ביותר שאני מכירה נמצא בין המקלחת והסבון ,שמירה על הגיינה גבוהה.
והאמת היא, שיתרונותיהם הבריאותיים של שום וחילבה שווים את האכילה, הארומה ואת ההגיינה המוגברת לקינוח...

זיכרו להשתמש בתכשירים טבעיים ככל האפשר ובכל מקרה, נטולי אלומיניום...

למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.

#{title}