עייפות אחרי האוכל
מכירים את התמונה של ישיבה אחרי ארוחת הצהריים בה חלק מהאנשים מנקרים ולפעמים לגמרי נרדמים? זה לא רק בגלל שמשעמם להם. זה בגלל שתהליך העיכול, אצלם בגוף, מעייף אותם מאוד.
מדוע תהליך העיכול לאחר האוכל מעייף ומדוע לא כולם נרדמים?
תהליך העיכול דורש אנרגיה רבה ומשתתפים בו גורמים רבים במערכת העיכול. מספיק שאחד הגורמים אינו יעיל מספיק ואינו טוב מספיק ואז רוב האנרגיה עוברת לתהליך העיכול ונוצרת נפילת אנרגיה ביתר מערכות הגוף.
מהם הגורמים המשתתפים בעיכול?
* תהליך הלעיסה
* מיצי עיכול
* אנזימי עיכול
* וספיגה
במאמר זה נדבר בעיקר על תהליך הלעיסה.
מדוע תהליך העיכול לאחר האוכל מעייף ומדוע לא כולם נרדמים?
תהליך העיכול דורש אנרגיה רבה ומשתתפים בו גורמים רבים במערכת העיכול. מספיק שאחד הגורמים אינו יעיל מספיק ואינו טוב מספיק ואז רוב האנרגיה עוברת לתהליך העיכול ונוצרת נפילת אנרגיה ביתר מערכות הגוף.
מהם הגורמים המשתתפים בעיכול?
* תהליך הלעיסה
* מיצי עיכול
* אנזימי עיכול
* וספיגה
במאמר זה נדבר בעיקר על תהליך הלעיסה.
לעיסה
תהליך הלעיסה הוא חשוב מאוד. חלק גדול מאיתנו לועס מעט מאוד. לוקח ביס נותן כמה לעיסות ובולע. התנהלות כזו עם המזון בפה גורמת לעומס על מערכת העיכול בהמשך.
מדוע? תהליך הלעיסה מיועד לייצר פירוק מכני. ככל שאנו לועסים את המזון היטב, אנו מפרקים אותו לחתיכות קטנות וחלקיקי מזון קטנים מעוכלים במהירות וביעילות גבוהים יותר מאשר חלקיקי מזון גדולים.
מדוע חלקיקי המזון הקטנים מעוכלים מהר יותר מאשר חלקיקים גדולים?
דמיינו פועלים קטנים שמפרקים את המזון והם יודעים לפעול על שטח הפנים של המזון בלבד.
דמיינו קובייה גדולה לעומת כמה קוביות קטנות שגודלן שווה ביחד לגודל הקובייה הגדולה. שטח הפנים של הקוביות הקטנות ביחד גדול הרבה יותר מזה של הקוביה הגדולה משום שכאשר מפרקים את הקוביה לקוביות קטנות נוצרות דפנות נוספות שלא היו קודם. זאת אומרת שכאשר אנו לועסים היטב, חלקיקי המזון קטנים ולפועלים המפרקים יש גישה ליותר אזורים במזון ולכן הפירוק מהיר יותר.
אנזימי ומיצי עיכול
כאשר אנו בולעים, המזון מגיע לקיבה וממנה למעי הדק. בשני המקומות המזון עובר עיכול כימי על ידי חומצה ואנזימים. האנזימים הם הפועלים היודעים לקחת חומרים כימיים ארוכים ולפרק אותם. לדוגמא חלבונים מפורקים לחומצות אמינו ועמילן מתפרק לגלוקוז.
כאשר הביס גדול ולא לעסנו מספיק טוב, גוש המזון גדול והאנזימים (הם הפועלים הקטנים עליהם דיברתי קודם),יכולים לפעול רק על שטח הפנים של גוש המזון, כי אין להם דרך לחדור פנימה. לכן תהליך הפירוק איטי.
אם אנו לועסים מספיק ומגיעים למצב בו המזון כמעט נוזלי כאשר אנו בולעים (כ 30 לעיסות לכל ביס), המזון שמגיע לקיבה ולמעי הדק מפורק לחתיכות מאוד קטנות ושטח הפנים של המזון גדול. במצב כזה האנזימים יכולים לפעול מהר ותהליך הפירוק הוא מהיר.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
הלעיסה תלויה אך ורק בנו ואם מתגייסים לעניין אפשר לשנות ולהחליט ללעוס יותר פעמים. למרות שזה נשמע קל, זה לא ממש כך משום שאנו עובדים לפי הרגלים ויש צורך לשנות את הרגלי הלעיסה שלנו ובנוסף, ארוחה בה לועסים לאט נמשכת יותר זמן, אז צריך לקחת את הזמן.
תמיד לזכור שאכילה מהירה וחפוזה מביאה לעיכול לא יעיל!
ללעיסה ארוכה יש גם השפעה על מערכת העיכול כולה משום שהגוף שלנו מתוכנת להתכונן לעיכול כאשר יש לעיסה בפה. הלעיסה מהווה איתות ליתר המערכת להתכונן למזון שעומד להגיע והתכוננות זו נעשית על ידי הפרשת מיצי עיכול המכילים את האנזימים המפרקים.
כאשר אנו לא לועסים מספיק, מנגנון האיתות אינו פועל מספיק מהר וטוב וכאשר המזון מגיע לקיבה ולמעי הדק, אין מספיק אנזימים לפרק אותו ותהליך הפירוק איטי.
מה עוד אפשר לעשות?
אפשר לאכול מזון חתוך ומפורק. כפי שאנו עושים עבור התינוקות, מרסקים וטוחנים את המזון, כך גם האדם הבוגר יכול לאכול אוכל זמין לעיכול... אבל מה, נתחיל לאכול גרבר? לא. האוכל הזמין לעיכול של אנשים בוגרים הוא מיצי ירקות ופירות ושייקים של פירות ירקות ואגוזים.
מיצי ירקות מהווים מזון מאוד זמין המכיל כמויות גדולות מאוד של ויטמינים ומינרלים, מוכנים לספיגה משום שכמעט אינם דורשים תהליך עיכול נוסף. את מיצי הירקות אפשר לשלב גם עם פרי או ירק מתוק כמו גזר או תפוח ואז מקבלים גם אנרגיה זמינה בצורת הסוכר הרב שיש במתוקים.
שיקים של פירות ירקות אגוזים ועלים מהווים מזון זמין המלא ויטמינים סיבים ומינרלים. הם משביעים ויכולים להוות ארוחת בוקר מצוינת.
מאוד מומלץ לשלב אחד מהשניים בתזונה בכל יום וכך מקבלים מזון טעים, זמין ומשובח.
אנזימי העיכול
אין לנו אפשרות לדעת אם הגוף שלנו מפריש אנזימי עיכול בכמות מספקת, לכן מי שסובל מנפיחויות ומאי נוחות כולל עייפות אחרי האוכל מוזמן לנסות לקחת תוספים של אנזימי עיכול לאחר האוכל. במקרים רבים תוספת כזו תקל מאוד ותהפוך את המזון למעוכל יותר.
מצב מערכת העיכול
יש לזכור תמיד שמערכת העיכול שלנו יכולה להיפגע בקלות וחשוב לשמור עליה כדי שתהליך העיכול והספיגה יהיו יעילים וטובים. חשוב לאכול סיבים תזונתיים, חשוב לאכול מזון מלא ולא ריק וחשוב לטפח את אוכלוסיית החיידקים הטובים (גם בעזרת תוספים). חשוב גם לדאוג לכך שלא תהייה עצירות.
כאשר אנו אוכלים מזון טוב אך מנגנוני העיכול והספיגה שלנו אינם טובים הגוף אינו מקבל את האנרגיה לה הוא זקוק לתהליך העיכול עצמו ולכל יתר פעולות הגוף, דבר התורם רבות להרגשת העייפות לאחר האוכל.
דברים נוספים
לעיתים עייפות אחרי האוכל קשורה גם לבעיות שונות שיש לבררן כגון בעיה בעיכול שומנים או נפילת סוכר ואם שום דבר אינו עוזר כדאי וחשוב לקבל יעוץ מקצועי שיעזור בתהליך הבירור ופתרון הבעיה.
לסיכום
נתחיל משיפור הלעיסה – נלעס יותר ונרוויח מזון זמין ופחות עייפות. אם אנו עדיין עייפים לאחר האוכל, נשפר את מצב מערכת העיכול (אפשר בעזרה מקצועית נטורופטית) ונוסיף אנזימי עיכול.
בהצלחה!
מאת: תרצה הוכברג - נטורופתית
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
תהליך הלעיסה הוא חשוב מאוד. חלק גדול מאיתנו לועס מעט מאוד. לוקח ביס נותן כמה לעיסות ובולע. התנהלות כזו עם המזון בפה גורמת לעומס על מערכת העיכול בהמשך.
מדוע? תהליך הלעיסה מיועד לייצר פירוק מכני. ככל שאנו לועסים את המזון היטב, אנו מפרקים אותו לחתיכות קטנות וחלקיקי מזון קטנים מעוכלים במהירות וביעילות גבוהים יותר מאשר חלקיקי מזון גדולים.
מדוע חלקיקי המזון הקטנים מעוכלים מהר יותר מאשר חלקיקים גדולים?
דמיינו פועלים קטנים שמפרקים את המזון והם יודעים לפעול על שטח הפנים של המזון בלבד.
דמיינו קובייה גדולה לעומת כמה קוביות קטנות שגודלן שווה ביחד לגודל הקובייה הגדולה. שטח הפנים של הקוביות הקטנות ביחד גדול הרבה יותר מזה של הקוביה הגדולה משום שכאשר מפרקים את הקוביה לקוביות קטנות נוצרות דפנות נוספות שלא היו קודם. זאת אומרת שכאשר אנו לועסים היטב, חלקיקי המזון קטנים ולפועלים המפרקים יש גישה ליותר אזורים במזון ולכן הפירוק מהיר יותר.
אנזימי ומיצי עיכול
כאשר אנו בולעים, המזון מגיע לקיבה וממנה למעי הדק. בשני המקומות המזון עובר עיכול כימי על ידי חומצה ואנזימים. האנזימים הם הפועלים היודעים לקחת חומרים כימיים ארוכים ולפרק אותם. לדוגמא חלבונים מפורקים לחומצות אמינו ועמילן מתפרק לגלוקוז.
כאשר הביס גדול ולא לעסנו מספיק טוב, גוש המזון גדול והאנזימים (הם הפועלים הקטנים עליהם דיברתי קודם),יכולים לפעול רק על שטח הפנים של גוש המזון, כי אין להם דרך לחדור פנימה. לכן תהליך הפירוק איטי.
אם אנו לועסים מספיק ומגיעים למצב בו המזון כמעט נוזלי כאשר אנו בולעים (כ 30 לעיסות לכל ביס), המזון שמגיע לקיבה ולמעי הדק מפורק לחתיכות מאוד קטנות ושטח הפנים של המזון גדול. במצב כזה האנזימים יכולים לפעול מהר ותהליך הפירוק הוא מהיר.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
הלעיסה תלויה אך ורק בנו ואם מתגייסים לעניין אפשר לשנות ולהחליט ללעוס יותר פעמים. למרות שזה נשמע קל, זה לא ממש כך משום שאנו עובדים לפי הרגלים ויש צורך לשנות את הרגלי הלעיסה שלנו ובנוסף, ארוחה בה לועסים לאט נמשכת יותר זמן, אז צריך לקחת את הזמן.
תמיד לזכור שאכילה מהירה וחפוזה מביאה לעיכול לא יעיל!
ללעיסה ארוכה יש גם השפעה על מערכת העיכול כולה משום שהגוף שלנו מתוכנת להתכונן לעיכול כאשר יש לעיסה בפה. הלעיסה מהווה איתות ליתר המערכת להתכונן למזון שעומד להגיע והתכוננות זו נעשית על ידי הפרשת מיצי עיכול המכילים את האנזימים המפרקים.
כאשר אנו לא לועסים מספיק, מנגנון האיתות אינו פועל מספיק מהר וטוב וכאשר המזון מגיע לקיבה ולמעי הדק, אין מספיק אנזימים לפרק אותו ותהליך הפירוק איטי.
מה עוד אפשר לעשות?
אפשר לאכול מזון חתוך ומפורק. כפי שאנו עושים עבור התינוקות, מרסקים וטוחנים את המזון, כך גם האדם הבוגר יכול לאכול אוכל זמין לעיכול... אבל מה, נתחיל לאכול גרבר? לא. האוכל הזמין לעיכול של אנשים בוגרים הוא מיצי ירקות ופירות ושייקים של פירות ירקות ואגוזים.
מיצי ירקות מהווים מזון מאוד זמין המכיל כמויות גדולות מאוד של ויטמינים ומינרלים, מוכנים לספיגה משום שכמעט אינם דורשים תהליך עיכול נוסף. את מיצי הירקות אפשר לשלב גם עם פרי או ירק מתוק כמו גזר או תפוח ואז מקבלים גם אנרגיה זמינה בצורת הסוכר הרב שיש במתוקים.
שיקים של פירות ירקות אגוזים ועלים מהווים מזון זמין המלא ויטמינים סיבים ומינרלים. הם משביעים ויכולים להוות ארוחת בוקר מצוינת.
מאוד מומלץ לשלב אחד מהשניים בתזונה בכל יום וכך מקבלים מזון טעים, זמין ומשובח.
אנזימי העיכול
אין לנו אפשרות לדעת אם הגוף שלנו מפריש אנזימי עיכול בכמות מספקת, לכן מי שסובל מנפיחויות ומאי נוחות כולל עייפות אחרי האוכל מוזמן לנסות לקחת תוספים של אנזימי עיכול לאחר האוכל. במקרים רבים תוספת כזו תקל מאוד ותהפוך את המזון למעוכל יותר.
מצב מערכת העיכול
יש לזכור תמיד שמערכת העיכול שלנו יכולה להיפגע בקלות וחשוב לשמור עליה כדי שתהליך העיכול והספיגה יהיו יעילים וטובים. חשוב לאכול סיבים תזונתיים, חשוב לאכול מזון מלא ולא ריק וחשוב לטפח את אוכלוסיית החיידקים הטובים (גם בעזרת תוספים). חשוב גם לדאוג לכך שלא תהייה עצירות.
כאשר אנו אוכלים מזון טוב אך מנגנוני העיכול והספיגה שלנו אינם טובים הגוף אינו מקבל את האנרגיה לה הוא זקוק לתהליך העיכול עצמו ולכל יתר פעולות הגוף, דבר התורם רבות להרגשת העייפות לאחר האוכל.
דברים נוספים
לעיתים עייפות אחרי האוכל קשורה גם לבעיות שונות שיש לבררן כגון בעיה בעיכול שומנים או נפילת סוכר ואם שום דבר אינו עוזר כדאי וחשוב לקבל יעוץ מקצועי שיעזור בתהליך הבירור ופתרון הבעיה.
לסיכום
נתחיל משיפור הלעיסה – נלעס יותר ונרוויח מזון זמין ופחות עייפות. אם אנו עדיין עייפים לאחר האוכל, נשפר את מצב מערכת העיכול (אפשר בעזרה מקצועית נטורופטית) ונוסיף אנזימי עיכול.
בהצלחה!
מאת: תרצה הוכברג - נטורופתית
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
