האם תחושות ורגשות משפיעים על פעילותה של מערכת החיסון?
אני נוטה ואף רוצה להאמין, שכל אחד מכם הקוראים הצליח ולו פעם אחת בחייו להרגיש את הקשר הישיר שבין הרגשות, התחושות והמחשבות שלנו לבין עוצמתה וחוסנה של מערכת החיסון.
אני מניחה שלפחות פעם אחת בחיים חיברתם את התובנה שאחרי (או בעיצומה של) תקופה של סטרס דחוס, או מאורעות קשים שמגיעים בצפיפות בזה אחר זה, הרגשתם שהגוף לא מתפקד כתמול שלשום, שפתאום מגיעה חולשה גדולה, שהתקררות או מחלה מגיעה בדיוק בעיצומה של תקופה לחוצה כי הגוף זועק – "תנו לי לנוח".
אני נוטה ואף רוצה להאמין, שכל אחד מכם הקוראים הצליח ולו פעם אחת בחייו להרגיש את הקשר הישיר שבין הרגשות, התחושות והמחשבות שלנו לבין עוצמתה וחוסנה של מערכת החיסון.
אני מניחה שלפחות פעם אחת בחיים חיברתם את התובנה שאחרי (או בעיצומה של) תקופה של סטרס דחוס, או מאורעות קשים שמגיעים בצפיפות בזה אחר זה, הרגשתם שהגוף לא מתפקד כתמול שלשום, שפתאום מגיעה חולשה גדולה, שהתקררות או מחלה מגיעה בדיוק בעיצומה של תקופה לחוצה כי הגוף זועק – "תנו לי לנוח".
קשה אולי להבין או לקבל שלמחשבות, הרגשות והתחושות שלנו יש קשר ישיר לתיפקוד פיזיולוגי כזה כמו של מערכת החיסון, כמו גם של תיפקודים פיזיולוגיים נוספים בגוף האדם אבל נלך צעד צעד כדי להסביר את הקשרים המיוחדים האלו:
את התובנות הראשונות בדבר הקשר בין רגשות ותחושות לבין מערכת החיסון גיליתי כשילדי היו קטנטנים – תינוקות, כשכולנו היינו מקוררים בדרגות שונות ובכל זאת, למרות שעד שהפכתי לאם,
בכל פעם שחוויתי התקררות מלווה בחום, שכבתי במיטה ללא כל יכולת תפקודית באשר היא וזה כאמור, עד שהפכתי אם. לא משנה כמה חום היה לי, לא משנה כמה רע הרגשתי, בכל מצב הצלחתי להמשיך ולתפקד, להתגבר על החולי, החום, כאבי הגרון או האוזניים.
לאורך שנות לימודי ומאז הפרקטיקה בקליניקה, מלמדת אותי כל פעם מחדש על עוצמתו של הרצון האנושי, על כוחה של מחשבה, על עוצמתם של התחושות והרגשות החיוביים, על כוחו של חיוך, על עוצמתו של הצחוק.
התובנות הללו הפכו זה מכבר למדע רשמי מגובה מחקרים ואני מזמינה אתכם לשוטט בכל רחבי האינטרנט ולקרוא את אינספור המחקרים המוכיחים את הקשר הפסיכולוגי נוירולוגי לזה האימונולוגי (חיסוני).
את התובנות הראשונות בדבר הקשר בין רגשות ותחושות לבין מערכת החיסון גיליתי כשילדי היו קטנטנים – תינוקות, כשכולנו היינו מקוררים בדרגות שונות ובכל זאת, למרות שעד שהפכתי לאם,
בכל פעם שחוויתי התקררות מלווה בחום, שכבתי במיטה ללא כל יכולת תפקודית באשר היא וזה כאמור, עד שהפכתי אם. לא משנה כמה חום היה לי, לא משנה כמה רע הרגשתי, בכל מצב הצלחתי להמשיך ולתפקד, להתגבר על החולי, החום, כאבי הגרון או האוזניים.
לאורך שנות לימודי ומאז הפרקטיקה בקליניקה, מלמדת אותי כל פעם מחדש על עוצמתו של הרצון האנושי, על כוחה של מחשבה, על עוצמתם של התחושות והרגשות החיוביים, על כוחו של חיוך, על עוצמתו של הצחוק.
התובנות הללו הפכו זה מכבר למדע רשמי מגובה מחקרים ואני מזמינה אתכם לשוטט בכל רחבי האינטרנט ולקרוא את אינספור המחקרים המוכיחים את הקשר הפסיכולוגי נוירולוגי לזה האימונולוגי (חיסוני).
הנושא הזה מרתק דיו את החוקרים ואנשי המקצוע, כך שמיטב המשאבים ואנשי המחקר והמקצוע עוסקים היום בתחום הנפלא והמיוחד הזה הנקרא "פסיכו-נוירו-אימונולוגיה".
זו הנקודה המתאימה להזכיר את כוחה הנפלא של "ליצנות רפואית" ואת הסרט הקסום - Patch Adams בכיכובו של רובין וויליאמס ע"ה.
אל תחמיצו !!!
מחקר שפורסם בשנת 1985 ב- International journal of psychiatry in medicine.
מדווח על קבוצת ילדים שצפתה בקלטת לימודית ובקלטת הומוריסטית. בדיקות דם נלקחו מהילדים לאחר כל אחת מהקלטות ומסתבר, שכמות הנוגדנים מסוג IgA היתה גבוהה יותר לאחר צפייה בקלטת ההומוריסטית. לפיכך הסיקו החוקרים, כי כנראה קיים קשר ישיר בין הומור, רגשות חיוביים והיכולת החיסונית של האדם.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
כלומר, למחשבות שלנו הקשורות לדברים המטרידים אותנו - הדברים שאנחנו לא מרוצים מהם בתוך חיינו, מעסיקים את המחשבות שלנו. אם קראתם את הכתבות בגיליון נובמבר 16 העוסקות בבלוטות האדרנל התומכות בגופנו במצבי לחץ, לבטח כבר נהיר לכם שהמחשבות, הרגשות והתחושות שלנו מתורגמים בגוף להורמונים ואלו בתורם, מפעילים שרשרת פעולות שאנחנו קרואים להם מצב רוח טוב, דכדוך, או לחילופין בריאות וחולי.
אם רגשות חיוביים כפי שקראתם במחקר הקצר שהבאתי לעיל יודעים לעורר תגובה חיסונית חיובית, הרי שבהכרח גם ההיפך הוא הנכון..
(חשוב לי להבהיר שבחרתי את המחקר הזה מתוך אלפי מחקרים אחרים שקיימים בתחום בעיקר משום שמדובר בילדים שעדיין לא מכירים את התחום, המושגים, התובנות אבל הם לחלוטין מכירים את הקשר האמיתי שבין צחוק, שמחה, אושר, אהבה לבין אלו שתומכים ומקדמים בריאות ומי שטרם נוכח להכיר את הקשר המיוחד הזה, מוזמן להכנס למחלקת ילדים או למחלקה האונקולוגית של ילדים ולראות את האמת הזו מסתובבת עצמאית במסדרונות).
בשנת 1999, היו לי כרטיסים לסופ"ש סדנת הומור וצחוק אי שם באחד היישובים הקסומים שמעל הכנרת. מאוד חיכיתי לסופ"ש הזה, בעיקר כי אין כמו לצחוק אבל גם כי הרגשתי שאני זקוקה לפסק זמן, לחופשה, להתרחק קצת ממטלות היום יום העמוסות וללא ספק הסקרנות בדבר סוף שבוע שלם העוסק בהומור וצחוק בהחלט העסיק אותי.
כך או אחרת, יומיים לפני המועד הנקוב, התפתחה בגרוני דלקת מכובדת ומרשימה של השקדים, רצתי לרופאה שציידה אותי במיטב האנטיביוטיקה שהתאימה לחיידקים שהתגלו במשטח הגרון ושאר תרופות ותכשירים להקלה – כי לחלוטין התעקשתי שאני יוצאת לסוף השבוע המובטח במקום להישאר לנוח בבית במיטה כפי שכולם סביבי המליצו.
כל הדרך לנקודת האיסוף ביישוב המרוחק שמעל הכנרת, שכבתי במושב שליד הנהג (לרוב אני נוהגת) והחום הרקיע שחקים (39.5 ואף יותר) עשר דקות אחרי שהגענו, התחילה מה שחשבתי שתהיה ההרצאה הראשונה, אלא שבמקום שתהיה הרצאה סדורה, נכנס איש בנעלי בית כמו אלו של הילדים שלי, אף של ליצן, בגדים צבעוניים, ובמהלך השעה הראשונה, המרצה אמנם לא סיפר בדיחה אחת אפילו, אבל כולנו, מקצה לקצה התגלגלנו מצחוק, עד שלא היה לנו אוויר לנשום.
ההתכנסות בחדר ההרצאות המשיכה עד שעת חצות כך שלחדרים הגענו רק אחרי חצות ואם חשבתי עוד בבית לפני שיצאנו לדרך שאבלה את הסופ"ש במיטה עם חום גבוה, (לדעתי איבדתי את החשיבה במחצית השעה הראשונה להשתוללות שהיתה ב-"הרצאה" הראשונה) מצאתי את עצמי עליזה, שמחה ומלאת אנרגיה אחרי חצות של יום הזוי לחלוטין, עדיין ציחקקתי מדברים שעלו במהלך הערב ונזכרתי בם שוב ושוב אך נרדמתי במהירות הבזק.
למחרת בבוקר, לא היה זכר למושבה החיידקית בפאתי הלוע שלי, כבר לא כאב לי לבלוע כל משקה או מזון – לטובת המדקדקים בפרטים, עדיין לא עברו 24 שעות מתחילת נטילת האנטיביוטיקה וכאמור, משטח גרון הוכיח שמדובר בדלקת חיידקית.... הציניקנים יצקצקו ודאי בלשונם למקרא שורות אלו ויהיו אחרים שיחשבו ויזכרו בחוויות דומות שהם חוו והזיכרון יצוף. כך או אחרת, ממש כשם שכשאנחנו מבוהלים, מפוחדים, מודאגים ומוטרדים אנחנו חווים את השפעת הרגשות והתחושות הללו בגוף, כך בדיוק יש השפעה לרגשות ותחושות ומחשבות חיוביים על בריאותנו.
זה הזמן לשאול, למה אנחנו לא עושים בתובנות שימוש באופן קבוע?, למה עוד לא המציאו גלולת צחוק או כמוסת מצב רוח טוב – אז יש, ודאי שיש תרופות שמשפרות ומייצבות את מצב הרוח, בין אם מדובר באיזון הורמונאלי ובין אם מדובר בבעיה אורגנית מובנית. אבל אף תרופה מכל ארסנל התרופות המוכרות נכון להיום בין אם מדובר בתרופות סינתטיות או טבעיות לחלוטין – אף אחת מהן, לא יודעת לעורר את כוח הרצון האנושי, את ההחלטה הרצונית הראשונית להתמודד, להחלים, לשאוף קדימה... ואולי טוב שכך?
חשוב שנזכור שגם כשהחיים מעניקים לנו בנדיבותם כי רבה מהמורות, פקקים, סטרס, דאגות, אתגרים מול הילדים בשלבי חייהם השונים, אתגרים בעבודה, אתגרי טיפול בהורים מתבגרים ושאר האתגרים המלווים אותנו במסע החיים, ההומור, הצחוק, ההתבוננות בפרופורציות על הדברים, המחשבות החיוביות, ראיית חלקה המלא של הכוס – הם לחלוטין בחירה תורמת משמעותית לבריאותנו...
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.זו הנקודה המתאימה להזכיר את כוחה הנפלא של "ליצנות רפואית" ואת הסרט הקסום - Patch Adams בכיכובו של רובין וויליאמס ע"ה.
אל תחמיצו !!!
מחקר שפורסם בשנת 1985 ב- International journal of psychiatry in medicine.
מדווח על קבוצת ילדים שצפתה בקלטת לימודית ובקלטת הומוריסטית. בדיקות דם נלקחו מהילדים לאחר כל אחת מהקלטות ומסתבר, שכמות הנוגדנים מסוג IgA היתה גבוהה יותר לאחר צפייה בקלטת ההומוריסטית. לפיכך הסיקו החוקרים, כי כנראה קיים קשר ישיר בין הומור, רגשות חיוביים והיכולת החיסונית של האדם.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
כלומר, למחשבות שלנו הקשורות לדברים המטרידים אותנו - הדברים שאנחנו לא מרוצים מהם בתוך חיינו, מעסיקים את המחשבות שלנו. אם קראתם את הכתבות בגיליון נובמבר 16 העוסקות בבלוטות האדרנל התומכות בגופנו במצבי לחץ, לבטח כבר נהיר לכם שהמחשבות, הרגשות והתחושות שלנו מתורגמים בגוף להורמונים ואלו בתורם, מפעילים שרשרת פעולות שאנחנו קרואים להם מצב רוח טוב, דכדוך, או לחילופין בריאות וחולי.
אם רגשות חיוביים כפי שקראתם במחקר הקצר שהבאתי לעיל יודעים לעורר תגובה חיסונית חיובית, הרי שבהכרח גם ההיפך הוא הנכון..
(חשוב לי להבהיר שבחרתי את המחקר הזה מתוך אלפי מחקרים אחרים שקיימים בתחום בעיקר משום שמדובר בילדים שעדיין לא מכירים את התחום, המושגים, התובנות אבל הם לחלוטין מכירים את הקשר האמיתי שבין צחוק, שמחה, אושר, אהבה לבין אלו שתומכים ומקדמים בריאות ומי שטרם נוכח להכיר את הקשר המיוחד הזה, מוזמן להכנס למחלקת ילדים או למחלקה האונקולוגית של ילדים ולראות את האמת הזו מסתובבת עצמאית במסדרונות).
בשנת 1999, היו לי כרטיסים לסופ"ש סדנת הומור וצחוק אי שם באחד היישובים הקסומים שמעל הכנרת. מאוד חיכיתי לסופ"ש הזה, בעיקר כי אין כמו לצחוק אבל גם כי הרגשתי שאני זקוקה לפסק זמן, לחופשה, להתרחק קצת ממטלות היום יום העמוסות וללא ספק הסקרנות בדבר סוף שבוע שלם העוסק בהומור וצחוק בהחלט העסיק אותי.
כך או אחרת, יומיים לפני המועד הנקוב, התפתחה בגרוני דלקת מכובדת ומרשימה של השקדים, רצתי לרופאה שציידה אותי במיטב האנטיביוטיקה שהתאימה לחיידקים שהתגלו במשטח הגרון ושאר תרופות ותכשירים להקלה – כי לחלוטין התעקשתי שאני יוצאת לסוף השבוע המובטח במקום להישאר לנוח בבית במיטה כפי שכולם סביבי המליצו.
כל הדרך לנקודת האיסוף ביישוב המרוחק שמעל הכנרת, שכבתי במושב שליד הנהג (לרוב אני נוהגת) והחום הרקיע שחקים (39.5 ואף יותר) עשר דקות אחרי שהגענו, התחילה מה שחשבתי שתהיה ההרצאה הראשונה, אלא שבמקום שתהיה הרצאה סדורה, נכנס איש בנעלי בית כמו אלו של הילדים שלי, אף של ליצן, בגדים צבעוניים, ובמהלך השעה הראשונה, המרצה אמנם לא סיפר בדיחה אחת אפילו, אבל כולנו, מקצה לקצה התגלגלנו מצחוק, עד שלא היה לנו אוויר לנשום.
ההתכנסות בחדר ההרצאות המשיכה עד שעת חצות כך שלחדרים הגענו רק אחרי חצות ואם חשבתי עוד בבית לפני שיצאנו לדרך שאבלה את הסופ"ש במיטה עם חום גבוה, (לדעתי איבדתי את החשיבה במחצית השעה הראשונה להשתוללות שהיתה ב-"הרצאה" הראשונה) מצאתי את עצמי עליזה, שמחה ומלאת אנרגיה אחרי חצות של יום הזוי לחלוטין, עדיין ציחקקתי מדברים שעלו במהלך הערב ונזכרתי בם שוב ושוב אך נרדמתי במהירות הבזק.
למחרת בבוקר, לא היה זכר למושבה החיידקית בפאתי הלוע שלי, כבר לא כאב לי לבלוע כל משקה או מזון – לטובת המדקדקים בפרטים, עדיין לא עברו 24 שעות מתחילת נטילת האנטיביוטיקה וכאמור, משטח גרון הוכיח שמדובר בדלקת חיידקית.... הציניקנים יצקצקו ודאי בלשונם למקרא שורות אלו ויהיו אחרים שיחשבו ויזכרו בחוויות דומות שהם חוו והזיכרון יצוף. כך או אחרת, ממש כשם שכשאנחנו מבוהלים, מפוחדים, מודאגים ומוטרדים אנחנו חווים את השפעת הרגשות והתחושות הללו בגוף, כך בדיוק יש השפעה לרגשות ותחושות ומחשבות חיוביים על בריאותנו.
זה הזמן לשאול, למה אנחנו לא עושים בתובנות שימוש באופן קבוע?, למה עוד לא המציאו גלולת צחוק או כמוסת מצב רוח טוב – אז יש, ודאי שיש תרופות שמשפרות ומייצבות את מצב הרוח, בין אם מדובר באיזון הורמונאלי ובין אם מדובר בבעיה אורגנית מובנית. אבל אף תרופה מכל ארסנל התרופות המוכרות נכון להיום בין אם מדובר בתרופות סינתטיות או טבעיות לחלוטין – אף אחת מהן, לא יודעת לעורר את כוח הרצון האנושי, את ההחלטה הרצונית הראשונית להתמודד, להחלים, לשאוף קדימה... ואולי טוב שכך?
חשוב שנזכור שגם כשהחיים מעניקים לנו בנדיבותם כי רבה מהמורות, פקקים, סטרס, דאגות, אתגרים מול הילדים בשלבי חייהם השונים, אתגרים בעבודה, אתגרי טיפול בהורים מתבגרים ושאר האתגרים המלווים אותנו במסע החיים, ההומור, הצחוק, ההתבוננות בפרופורציות על הדברים, המחשבות החיוביות, ראיית חלקה המלא של הכוס – הם לחלוטין בחירה תורמת משמעותית לבריאותנו...
