תסמונת המעי הרגיש
אבחון התסמונת נעשה על דרך השלילה תהליך לא קצר ולא נעים היוצר אצל הסובלים ממנה מתח ותסכול. על מנת לפשט את הדרך לאבחון התסמונת נקבעו קריטריונים המוכרים כקריטריונים של רומא והם: כאשר יש תלונות על כאב או אי נוחות בבטן, לפחות שלוש פעמים בחודש למשך 3 החודשים ללא רקע של מחלה או פציעה היכולים להסביר את הכאב. הכאב או אי נוחות בתסמונת המעי הרגיש עלולים להתרחש בשיתוף עם שינוי באופי היציאות (עצירות או שלשול). לעיתים ישנה הקלה בתלונות בעקבות פעולת מעיים.
נוהגים לחלק את הסובלים מהתסמונת לארבע קבוצות שלהם מאפיינים משותפים המבוססים על תדירות היציאות. חלוקה זו חשובה ובאפשרותה היום אנחנו יכולים להתמקד יותר באופן הטיפול ולשפר את ההצלחה בהקלה על התסמינים. למרות שמדובר בתסמינים הגורמים לפגיעה בתפקוד השוטף ולסבל לא מדובר במצב הגורם לנזק בלתי הפיך למערכת העיכול.
• תסמונת מעי הרגיז עם עצירות: צואה קשה או גבשושית לפחות - 25 אחוז מהזמן.
◦ צואה רכה או מימית לפחות מ - 25 אחוז מהזמן.
• תסמונת מעי הרגיז עם שלשול: צואה רכה או מימית לפחות - 25 אחוז מהזמן.
◦ צואה קשה או גבשושית לפחות מ - 25 אחוז מהזמן.
• תסמונת מעי הרגיז מעורב: צואה קשה או גבשושית לפחות - 25 אחוז מהזמן.
◦ צואה רכה או מימית לפחות מ - 25 אחוז מהזמן.
• תסמונת מעי הרגיז לא מסווגת: צואה קשה או גבשושית לפחות מ - 25 אחוז מהזמן.
◦ צואה רכה או מימית לפחות מ - 25 אחוז מהזמן.
למרות ההתקדמות של השנים האחרונות עדיין הגורמים לתסמונת המעי הרגיז אינם ברורים ישנם תאוריות רבות: בעיות בקשר בין מערכת העצבים של המעי (קרויה גם מח המעי) למח, בעיות בתנועתיות של מערכת העיכול, רגישות יתר לאותות המגיעים ממערכת העיכול או ממערכות פיזיולוגיות אחרות בגוף, הפרעות נפשיות, בעיות באוכלוסייה הטבעית של חיידקים במערכת העיכול, הפרעות הורמונליות או מטבוליות, קשר גנטי ורגישות למזון. החוקרים מאמינים שמדובר בשילוב של בעיות בריאות פיזיות ונפשיות.
• תסמונת מעי הרגיז עם עצירות: צואה קשה או גבשושית לפחות - 25 אחוז מהזמן.
◦ צואה רכה או מימית לפחות מ - 25 אחוז מהזמן.
• תסמונת מעי הרגיז עם שלשול: צואה רכה או מימית לפחות - 25 אחוז מהזמן.
◦ צואה קשה או גבשושית לפחות מ - 25 אחוז מהזמן.
• תסמונת מעי הרגיז מעורב: צואה קשה או גבשושית לפחות - 25 אחוז מהזמן.
◦ צואה רכה או מימית לפחות מ - 25 אחוז מהזמן.
• תסמונת מעי הרגיז לא מסווגת: צואה קשה או גבשושית לפחות מ - 25 אחוז מהזמן.
◦ צואה רכה או מימית לפחות מ - 25 אחוז מהזמן.
למרות ההתקדמות של השנים האחרונות עדיין הגורמים לתסמונת המעי הרגיז אינם ברורים ישנם תאוריות רבות: בעיות בקשר בין מערכת העצבים של המעי (קרויה גם מח המעי) למח, בעיות בתנועתיות של מערכת העיכול, רגישות יתר לאותות המגיעים ממערכת העיכול או ממערכות פיזיולוגיות אחרות בגוף, הפרעות נפשיות, בעיות באוכלוסייה הטבעית של חיידקים במערכת העיכול, הפרעות הורמונליות או מטבוליות, קשר גנטי ורגישות למזון. החוקרים מאמינים שמדובר בשילוב של בעיות בריאות פיזיות ונפשיות.
לאור ריבוי התאוריות אין תרופה אחת המטפלת בכל המקרים וקיימים טיפולים שונים ורבים שיעילותם אינה רבה. למעשה אין תרופה או טכניקת טיפול אחת המסוגלת לטפל בכל המקרים והגישה המקובלת היא לטפל פרטנית בסימפטומים. הגישה המקובלת היא טיפול בסימפטומים תוך דגש על אופי היציאות משולבת עם תזונה מתאימה, פרוביוטיקה וטיפולים מתחום הרפואה ההתנהגותית. בשנים האחרונות לאור פריצת דרך בהבנת המנגנונים הפיזיולוגיים המעורבים והחלוקה של הסובלים לתת קבוצות יותר הומוגניות יש שיפור בהתמודדות עם הסימפטומים בטיפולים תרופתיים המתמקדים בפעילות המערכת הסרוטונרגית.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
הניסיון המצטבר של חולים בתסמונת המעי הרגיז מלמד שהם לומדים לחיות עם הבעיה כל אחד עם אמצעי ההתמודדות שהוא פיתח. בנוסף ידוע הקשר בין מצבי דחק לפעילות יתר של מערכת העיכול גם אצל אנשים ללא - IBS קיום מצב דחק יכול לבא לידי ביטוי בתלונות על כאבי בטן, דחיפות ותכיפות ביציאות. יש במערכת העיכול פעילות עצבית רבה חלקה ממוקדת למערכת וחלקה קושרת אותה לשאר הגוף ובמיוחד למוח. עצבים שולטים בהתכווצויות נורמליות של המעי הגס וגורמים לאי נוחות בבטן בזמנים מלחיצים.
מצד אחד התגובה הנפשית ללחץ יותר מוחשית כשמתעוררות תחושות במערכת העיכול ומצד שני התסמינים המתעוררים בתסמונת המעי הרגיז יכולים לגרום עליה ברמת המתח של אדם. באנשים עם תסמונת המעי הרגיז, המעי יכול להיות רגיש יתר על המידה ולהגיב לכל מתח קל. במשך שנים רבות יחסו למרכיב הנפשי חלק גדול מהגורמים לתסמונת ובהתאם לכך התפתחו במהלך השנים טכניקות התמודדות שונות בתחום הרפואה ההתנהגותית. מאחר והלחץ ממלא תפקיד חשוב בהגברת\הפחתת הסבל של החולים בתסמונת השימוש הראשוני בביופידבק הוא לימוד שליטה על מתחים באופן שהסובלים מהתסמונת לומדים להכיר ולשלוט במתח ובאופן שכזה לומדים לשלוט ואפילו לעצור את המעגל הרע של הגברת מתח מחמירה סימפטומים.
השימוש בביופידבק יכול להיות כטיפול יחידני או בשילוב עם טכניקות טיפול מקובלות בתחום הרפואה ההתנהגותית כטיפולי קוגניטיבי התנהגותי, פסיכו-דינמיקה, אמון מודעות והיפנוזה שהוכיחו את עצמם במחקרים כיעילים. הטיפולים המשולבים מיעלים ומשפרים את התוצאות. הגישה המקורית של כל הטיפולים ההתנהגותיים הייתה הקלה על הסימפטומים בדומה לגישה הטיפולית התרופתית שהייתה קיימת עד לאחרונה.
לאור ההתפתחויות בשנים האחרונות בהבנת הפתו- פיזיולוגיה של התסמונת והשימוש בטיפולים תרופתיים למניעה ניתן להשתמש בביופידבק בשילוב עם טיפול בדמיון מודרך ככלי לטיפול מניעתי בדומה לטיפול התרופתי. היתרון של השימוש בביופידבק על הטיפול התרופתי הוא כמובן בהיעדר תופעות לוואי ובעליות החיסרון הוא בצורך של המטופל להשקיע ולבצע עבודה בלימוד השליטה העצמית פעולה שאינה קלה לאנשים רבים ודורשת סבלנות והתמדה.
מאת: ד"ר רם שאנני – מנהל מרפאת הביופידבק בשיר"מ – אסף הרופא.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
