תרופות לטיפול בהפרעות שומנים בדם/כולסטרול

בראש רשימת גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם/טרשת עורקים, מככב הכולסטרול.
 
מחקרים מצביעים על כך שהורדת רמות הכולסטרול בדם (LDL  ה
כולסטרול "הרע") משפרים, ומאטים את התהליך הטרשתי המהווה כאמור אחד הגורמים הבולטים למחלות לב וכלי-דם (מזכירה לעצמי ולכולנו לבדוק תמיד מי מממן את המחקרים!).
 
ודאי כבר שמעתם על ההבדלים שבין הכולסטרול שזכה לכינוי "רע" וגם לגבי זה ה - "טוב" לא נשכח גם את ה
טריגליצרידים שגם הם חלק ממופע השומנים בדם.
 
אם הייתם אצל רופא המשפחה והוא הצביע על הפרעת שומנים בדם, על תפקודי כבד לא תקינים, רמות גבוהות של כולסטרול ו/או טריגליצרידים, ודאי דיבר אתכם על ההשלכות של עודפי שומנים בדם, מה שהוביל בהמשך השיחה לאחד משתי עצות: האחת היא נטילת תרופה (סטטינים) להורדת רמות הכולסטרול בדם והשנייה תעסוק באורחות החיים שלכם, תזונה ופעילות גופנית כשבמצב טוב, יפנה אתכם רופא המשפחה לדיאטנית מטעם קופת החולים.
עד כאן הדברים נשמעים מאוד פשוטים ואפילו הגיוניים אלא שכלל הציבור שלא למד רפואה זו או אחרת, לא מודעים לכלל תפקידיו של הכולסטרול בגוף האדם ולמעשה, חסרונו של הכולסטרול בגופנו עלול להשפיע עלינו לא פחות מאשר עודף כולסטרול – באיזה צד עדיף לנו להיות? בעודף או בחסר?
 
הרפואה הקונבנציונאלית משייכת רמות גבוהות של כולסטרול מסוג LDL  כגורם ראשוני להיווצרות תהליך טרשתי בכלי-הדם ובעקבותיו לבעיות לבביות כאלו ואחרות.
 
לעומת זאת, ממעטים להסביר לציבור על מקורות הכולסטרול (70% מהכולסטרול מופק בגוף האדם לצריכה עצמונית לטובת קרומי תאים, סינתזת
ויטמין D , תמיכה במערכת העצבים, הפקת מלחי מרה לעיכול (בפרט חלבונים ושומנים) ולא נשכח שהכולסטרול מהווה חומר גלם ליצירת הורמונים כמו הורמוני מין והורמוני סטרס) ויתרת 30% משקפים את התזונה המכילה כולסטרול שמקורו אגב, אך ורק במוצרים מן החי כלומר: בשר, עוף, הודו, דגים, ביצים, חלב ומוצריו. אני מבקשת להפנות את תשומת לבכם להבדל בין הייצור הפנימי (אנדוגני) שהגוף סיגל לעצמו כדי לשָמֵר תפקודים חיוניים לבין סך הצריכה החיצונית של מוצרי מזון מכילי כולסטרול...
 
התרופות המצויות בסל התרופות לשליטה ברמות הכולסטרול בגופנו פועלות בשני מנגנונים:
* תרופה חדשה יחסית פועלת על מנגנון הגורם לעיכוב ומניעת ספיגת כולסטרול במעיים. תרופה זו עדיין חדשה יחסית כך שאין מחקרים אודות יעילותה.

* תרופה ותיקה שייכת למשפחת "סטטינים" הפועלת על מנגנון המעכב/מבטל ייצור אנזים בכבד (HMG-CoA reductase) הגורם בתורו להפקת הכולסטרול תוך יצירה מוגברת של קולטנים לכולסטרול מסוג LDL.  
כמו כל תרופה באשר היא, גם לתרופות ממשפחת הסטטינים תופעות לוואי ידועות:
* כאבי שרירים (תופעת הלוואי הנפוצה ביותר)
* חולשת שרירי גפיים
* הפרעות עיכול
עלייה באנזימי כבד מה שמצביע על ליקוי בתפקודי הכבד  ! ! !

אם אנחנו מבינים שהגוף מייצר 70% מצריכת הכולסטרול בגוף כדי להשתמש בכולסטרול לבנייה ושימור מבנה קרום התא, לתיפקוד תקין של מערכת העצבים, לעיכול חלבונים ושומנים הנמצאים בתפריט שלנו ומעל לכך, כחומר גלם הכרחי להפקת הורמונים – הורמוני מין (אסטרוגן, פרוגסטרון, טסטוסטרון) או הורמוני סטרס (קורטיזול, אדרנלין).
 
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - 
לחצו כאן

איך יראו החיים ללא כולסטרול?
* ירידה בתיפקוד קוגנטיבי, מנטאלי (
דיכאון ונטייה אובדנית), שכלי-אינטלקטואלי.
* רמות אלימות גבוהות יותר (ער' ירידה בהפקת סרוטונין שמקורו בכולסטרול).
* הפרעות ב
מערכת העיכול ובפרט בפירוק חלבונים ושומנים.
* תפקוד לקוי עד אי תפקוד של בלוטות האדרנל המפרישות הורמונים (סטרס למשל) שמקורם בכולסטרול.
* התפתחות מינית לקויה ובעיות פריון עד עקרות על רקע מחסור בהורמוני מין שמקורם בכולסטרול (כמו במצבי אנורקסיה למשל).
* התפתחות אוסטאופורוזיס על רקע חסר בהורמוני מין (אסטרוגן למשל).
* נזק בלתי הפיך לקרומי תאי הגוף מה שיכול להוות קטסטרופה בפני עצמה בכל רקמה בגוף ותפקודי מערכות.
* הפרעה בסינתזת ויטמין D וכמובן כפועל יוצא כל ההשלכות של חסר
ויטמין D כמו אוסטאופורוזיס, רככת העצמות, פגיעה ישירה במערכת החיסון.
 
כעת, משאנחנו מבינים שהתרופה מונעת ייצור של כל רשימת התפקודים והפועל היוצא שלהם (תיפקוד תקין של מערכת העצבים, תפקוד תקין של מערכת המין – פריון – רביה,
תפקוד בלוטות האדרנל וגם בלוטת התריס המנויה על המטאבוליזם שלנו ועוד) הרי שהרמת גבה תוהה – היא הרבה מעבר למתבקשת כאן...
 
אני חוזרת להזכיר לעצמי וגם לכם הקוראים את העובדה שכל תרופה הניטלת, מתפרקת בגופנו או בכבד או בכליות כך שאברי ה"יעד" המיועדים לפירוק, הם גם האברים העלולים לסבול בשלב זה או אחר מירידה בתיפקוד (במצב טוב) – בפרט אם נזכור שמשפחת הסטטינים למיניה, היא תרופה הניתנת לכל החיים.... ל כ ל  ה ח י י ם  !
 
עולות לא מעט שאלות בהקשר לרמות הכולסטרול הנדרשות לגופנו לתיפקוד תקין – אם הגוף מייצר 70% מהצריכה, יש להניח שהגוף מגייס לעצמו מקורות פנימיים כדי לא להיות תלוי בתזונה, על מנת להבטיח תפקודים תקינים של הגוף על מערכותיו השונות.
**

אז מה עושים ? – איך משיגים את האיזון הנכסף?
חשוב ואף חיוני שתדעו – לאורחות חיים השפעה מכרעת על רמות כולסטרול בדם.

פעילות גופנית
ידוע הוא שפעילות גופנית אירובית (הליכה/ריצה/שחיה/רכיבה על אופניים) מעלים את רמות כולסטרול HDL. אם להיות ציורית בתפקידו של ה - HDL, הרי שתפקידו לאסוף שאריות/עודפי - LDL מהרקמות בחזרה אל הכבד – כמו משאית המפנה את הגזם או את האשפה – ככל שתהיינה יותר "משאיות" שתתפקדנה ביעילות, כך תהיה פחות "אשפה/LDL/VLDL" ברחובות/בכלי-הדם וברקמות. כלומר, ההתייחסות הראשונית תהיה ליחס שבין LDL ל-HDL
 
* ניהול סטרס
תזונה
* צמחי מרפא
רפלקסולוגיה, דיקור, ארומתרפיה 
(שימוש בשמנים אתריים) הם כלים נוספים בהם ניתן להשתמש על מנת לנרמל/לאזן ולייצב את פעילות הכבד וכפועל יוצא להגיע לאיזון רמות הכולסטרול המתבקש.

LDL שמצטברים בכלי הדם ומתחמצנים על ידי רדיקלים חופשיים ומצרים את כלי הדם ומקשים על זרימת דם חלקה בכלים:
השרו כוס שעועית  במים למשך יממה, הקפידו להחליף את מי-ההשריה ככל הניתן כדי להקל על העיכול.
 
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים
 - לחצו כאן 

בשלו את השעועית בסיר (אני משתמשת בסיר לחץ אך ניתן בהחלט להשתמש בכל סיר אחר) עד ריכוך מלא.
 
במעבד מזון הכניסו לסירוגין: שעועית מרוככת, שמן זית, מלח, לימון, מעט מי-בישול עד קבלת מרקם כמו זה של "חומוס" או לטעמכם – תוכלו לבחור את מידת הסמיכות של הממרח. תוכלו למרוח את הממרח על פרוסת לחם או לצרפו לסלט ולכל ארוחה.
 
טעים, בריא ופונקציונאלי!
  
שינוי באורחות חיים כמו למשל תזונה, פעילות גופנית, stress management עשויים להביא לאיזון ערכי הכולסטרול – מבקשת להזכיר גם כאן, אין מעשי קסמים, אין להטוטים – כדי להגיע לאיזון, יש לשמור על אורחות חיים המתאימים אישית לכל אחד לפי צרכיו לאורך זמן כהרגל חיים, כהרגל לכל החיים שיש לשנותו בהתאם לשינויים החיים החלים על כולנו מטבע הדברים – לא מדובר בתהליך שמותאם לחודש/חודשיים אלא לבחירה מושכלת מדי יום "מה נכון, בריא וטוב לי" – כל רגע מחדש.
 

ח ש ו ב !!!
כתבה זו, אינה מהווה המלצה לנטילת תרופות אלו ואחרות או להפסקת נטילתן.
מטרת הכתבה להאיר את עיניי הקוראים ולהנגיש מידע.
החלטה על נטילת תרופות, שינוי מינונים או הפסקת שימוש בתרופות צריכה להתבצע בשילוב הרופא המטפל!
 

מאת: 
תמר תאומים - נטורופתית מוסמכת






 למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
x

#{title}

#{text}

#{price}