תשישות בלוטות האדרנל
בלוטות האדרנל הן כמו המצבר ברכב:
קיראו על דרכי ההתראה על התרוקנות "המצבר האנושי"...
החיים בעידן המילניום ובעיניי משלהי שנות השמונים, הביא איתו קצב חדש אל תוך חיינו חלק מכם יאמרו שזה התחיל עוד בשנות השבעים, אני לא אתווכח על כך – בעיקר משום שקצב החיים כל כך השתנה ועדיין משתנה משנה לשנה, כך שאלו מאיתנו שנולדו בראשית המאה הקודמת, מרגישים באופן ברור את שינויי המקצבים באורח החיים כשחלקם עומדים בקצב ואחרים לא, או לא באופן שלם.
קיראו על דרכי ההתראה על התרוקנות "המצבר האנושי"...
החיים בעידן המילניום ובעיניי משלהי שנות השמונים, הביא איתו קצב חדש אל תוך חיינו חלק מכם יאמרו שזה התחיל עוד בשנות השבעים, אני לא אתווכח על כך – בעיקר משום שקצב החיים כל כך השתנה ועדיין משתנה משנה לשנה, כך שאלו מאיתנו שנולדו בראשית המאה הקודמת, מרגישים באופן ברור את שינויי המקצבים באורח החיים כשחלקם עומדים בקצב ואחרים לא, או לא באופן שלם.
אין שום רע במקצב העכשווי של אורחות החיים, אלא שצריך להבין שלמקצב הזה, יש גם משמעות וגם מחיר והגביה, לא עובדת על בסיס "שוטף 30", חלק מאיתנו ירגיש את משמעות תשישות ושחיקת האדרנלים כמעט מיידית (גם אם לא ידע לפרש/לשייך את משמעות התחושות) כשאחרים, אולי ירגישו אך יתייחסו לתסמינים בשלבים מאוחרים יותר אם בכלל.
זה הזמן להבין מה עומד במרכז ההשוואה בין מצבר המכונית לבלוטות האדרנל:
על מנת להבין את מקור ההשוואה, אקח אתכם למסע מרתק המבהיר לנו את שרשרת התגובות האוטומטיות המתרחשות בגופנו בכל פעם שאנחנו חווים ומרגישים סטרס.
סטרס במקורו, מתחיל באמצעות חיישני החושים של האדם. כשכל שינוי ממצב "רגיל" אותו אנחנו מכירים ואליו אנחנו רגילים) שמתרחש נקלט על ידי החושים שלנו ומעביר באופן מיידי את המידע אל מערכת העצבים ומכאן הכל מתחיל להתגלגל:
(ברשותכם, אני לוקחת כאן הרף קטנטן להסדיר חוֹב מארוחת חג סוכות שני לטובת שיחה שהתקיימה עם חבר יקר לי, על משמעות הסטרס, התגובות וההשלכות בגופנו. הדיון ביננו עמד על טיב התגובה הפיזיולוגית בין אם זו חשמלית או הורמונאלית. לכן חשוב לי כאן להבהיר (וגם כמובן להודות על ההזדמנות שעורר אותו חבר יקר) שאכן, תחילת מסלול התגובה לסטרס הוא חשמלי כלומר, מערכת העצבים עובדת על מתח חשמלי, מה שמאפשר בין היתר מהירות תגובה למשל למגע עם חום קיצוני או כאב, כמו מכת-ברק.
זה הזמן להבין מה עומד במרכז ההשוואה בין מצבר המכונית לבלוטות האדרנל:
על מנת להבין את מקור ההשוואה, אקח אתכם למסע מרתק המבהיר לנו את שרשרת התגובות האוטומטיות המתרחשות בגופנו בכל פעם שאנחנו חווים ומרגישים סטרס.
סטרס במקורו, מתחיל באמצעות חיישני החושים של האדם. כשכל שינוי ממצב "רגיל" אותו אנחנו מכירים ואליו אנחנו רגילים) שמתרחש נקלט על ידי החושים שלנו ומעביר באופן מיידי את המידע אל מערכת העצבים ומכאן הכל מתחיל להתגלגל:
(ברשותכם, אני לוקחת כאן הרף קטנטן להסדיר חוֹב מארוחת חג סוכות שני לטובת שיחה שהתקיימה עם חבר יקר לי, על משמעות הסטרס, התגובות וההשלכות בגופנו. הדיון ביננו עמד על טיב התגובה הפיזיולוגית בין אם זו חשמלית או הורמונאלית. לכן חשוב לי כאן להבהיר (וגם כמובן להודות על ההזדמנות שעורר אותו חבר יקר) שאכן, תחילת מסלול התגובה לסטרס הוא חשמלי כלומר, מערכת העצבים עובדת על מתח חשמלי, מה שמאפשר בין היתר מהירות תגובה למשל למגע עם חום קיצוני או כאב, כמו מכת-ברק.
המשך התמודדות הגוף עם אותו מעורר סטרס (באשר הוא וזה נושא לדיון נרחב, מרתק ונפרד) מתבצע כתגובה הורמונאלית.
מיד עם קליטת גירוי/איום/סטרס על ידי מערכת העצבים הסימפתטית, מתחילה שרשרת תגובות מיידית שמטרתה המרכזית היא להתמודד עם האיום המופעל עלינו – כלומר לשרוד! (בגיליונות קודמים של המגזין,
תוכלו למצוא כתבות המסבירות כיצד פועל מנגנון הסטרס הנחשב לאחד המנגנונים הקדומים המשמש כמנגנון הישרדותי קיומי).
מערכת העצבים הסימפתטית כאמור מאותתת לבלוטות האדרנל להפריש את הורמוני הסטרס הלא הם אדרנרלין וקורטיזול ושני אלו, עם הפרשתם אל זרם הדם מגבירים את קצב פעולת הלב, מגבירים את קצב הנשימה, מרחיבים את כלי-הדם, מעלים את רמות הסוכר בדם, מעוררים את מנגנון קרישת הדם – אם תחברו את הנתונים, תוכלו להבין שהגוף נערך למצב של מנוסה או מלחמה Fight / Flight המוכרים כלומר,
ה י ש ר ד ו ת.
ברשותכם – אני לוקחת עוד צעד קטן, רק כדי לסגור את הפינה מאותה ארוחת החג:
כשהגוף מאויים ונמצא במצב של fight/flight כך מתרגם הגוף שלנו כל סטרס שאנחנו חווים (גם אם סתם מישהו עשה לנו תנועת יד בבוקר בפקקים, או אם אנחנו מוצפים במחשבות רבות שמטרידות אותנו, או שבעבודה חיכו לנו עם שפע מטלות ליפול בטווח זמן קצר ועמוס)
הגוף (הורמונאלית) מפעיל על פי סדר עדיפויות הישרדותי את תיפקודי מערכות הגוף שיסייעו לו לצלוח את האיום הנחווה.
שימו לב, כל תיפקוד ומערכת שאינם מסייעים לגוף בזמן איום והישרדות לא יקבלו את הזרמת הדם השוטפת במלוא תפוקתה, כל תפוקת הדם מגוייסת במצבים אלו לטובת אותה הישרדות..
פריון ורבייה, עיכול, מערכת החיסון (למעט כמובן ייצור מוגבר של טסיות לשם טיפול בדימום ממצבי fight) מהווים בזמן זה פעילות שולית – כלומר, הגוף יצמצם את פעילותו (כפקודה הורמונאלית) במקומות אלו
(וישנם רבים נוספים) בזמן סטרס=איום וזאת, על מנת לשרוד !
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
נחזור כעת להסבר תשישות ושחיקת בלוטות האדרנל: כשמדובר בסטרס חולף שמתרחש אחת לתקופה או אפילו פעם ביום – הגוף חוזר לעצמו על ידי הזרוע ההפוכה/משלימה של מערכת העצבים ואם קודם הוגבר קצב פעילות הלב/נשימה/דם – המערכת הפאראסימפתטית משיבה את פעילות הגוף על כנה ומסדירה חזרה מקצבים אלו – תחילה על ידי גירוי חשמלי כשהמשך השרשרת התפקודית הורמונאלית.
את הכתבה הזו התחלתי עם החיים בעידן המילניום ועד סוף הפסקה, הגדלתי את הטווח עד מחצת שנות השמונים - כעת, תוכלו גם אתם הקוראים לבחון את חייכם בנקודות הזמן בהן חשתם אתם שקצב החיים לוקח אתכם למקום אחר, להספקים אחרים, לעשייה שונה, לעבודה באופן שונה מבעבר – אני מניחה שתוכלו לראות (לאחור) את הזמנים בהם ניכר היה שהקצב התחיל לטפס מעלה ואת המקצב נכון להיום – מניחה שתוכלו לראות את השוני בנקודות הזמן השונות.
בהביננו את משמעות מקצב החיים ותגובת בלוטות האדרנל בהתאם – ביחס ישר, נוכל להבין כעת ביתר פשטות, מדוע אנחנו מגיעים בעידן של היום לתשישות ושחיקה של בלוטות האדרנל:
זה הזמן להזכיר שכל מחשבה, תחושה, טרדה, עומס גדול מהרגיל (עבודה/מחשבות/רגשות/מטלות – או חלילה כולם גם יחד), עומס פיזיולוגי בשל עבודה פיזית קיצונית או אימונים גופניים קיצוניים – כולם מהווים מבחינת הגוף ס ט ר ס לא כל שכן, מצבי קיצון בהם אנו באמת מרגישים מותקפים...
כשבלוטות האדרנל נדרשות לייצר עוד ועוד מהורמוני הסטרס האמונים על שמירה עלינו, או לפחות מאפשרים לנו לקבל את המינון ההורמונאלי המאפשר לגוף להגיב ולהגן על עצמו, הולכת ופוחתת יכולתן של בלוטות האדרנל לייצר את הורמוני הסטרס והתסמינים לא מאחרים להגיע:
ככל שבלוטות האדרנל נחלשות או לחילופין מגיעות לקצה גבול יכולתן לטפל במצבי לחץ באדיבות החיים במילניום כאמור, כך האדרנלים נדרשים להפיק עוד ועוד הורמוני סטרס – אך מסתבר שגם לאלו יש גבול.
ככל שהגוף שלנו ממשיך להתמודד עם מצבי סטרס כשבלוטות האדרנל שחוקות ומותשות, הגוף יזדקק ליותר מנוחה ופסקי זמן בין עליות במצבי הסטרס כדי להספיק ולהתאושש. משלא תינתן לגוף המנוחה הנדרשת, בלוטות האדרנל תמשכנה להישחק, כך נוכל לראות מעורבות של בלוטת התריס – מה שיתבטא בירידה בפעילות בלוטת התריס – קרי ירידה במטאבוליזם/חילוף החומרים בגוף.
תסמיני תשישות/שחיקת בלוטות האדרנל:
* תחושת עייפות בבוקר, אחרי שנת לילה שלימה וארוכה.
* קושי להתאושש מהשינה, מלווה בתחושת כבדוּת וצורך בקפאין/מקלחת כדי להתאושש ולהתעורר.
* שינה לא שקטה, הפרעות שינה למיניהן ועצבנות חולשה וחוסר אנרגיה בשעות הבוקר עם היקיצה והצהריים עם תחושת התאוששות ואנרגיה גבוהה משעות אחר הצהריים 17:00 ובהמשך אל תוך הערב/לילה.
* צריכה מוגברת של קפאין/תה/משקאות אנרגיה/מזונות המכילים סוכר/קמח לבן המספקים אנרגיה מהירה.
* כמיהה למאכלים מלוחים (ירידה בתפוקת אלדוסטרון) בפרט בשעות אחר הצהריים והערב.
* צורך מיידי לאכול עם תחושת הרעב הראשונה.
* קושי להתאושש מאימון גופני, חולשת שרירים, עייפות קשה אחרי אימון.
* שוני/ירידה ברמות ויכולת הריכוז, ירידה במוטיבציה, מצבי רוח משתנים עם נטייה לירודים ואף דכדוך.
* אצל נשים תופעות חריפות יותר לפני מחזור ועם המנופאוזה.
* שינויים בלחץ הדם (ירידה) וסחרחורות במעבר בין מנח למנח (בפרט משכיבה לעמידה ולהיפך).
* עיגולים כהים/שחורים מתחת לעיניים.
* קושי מובהק להתמודד עם לחץ כולל רעד.
* חולשה חיסונית המתבטאת במחלות חוזרות ונשנות עם החלמה ארוכה. (שפעת, CMV - מחלת הנשיקה ועוד).
טיפול:
מזכירה שוב שההשקפה הטבעית הוליסטית מדברת על טיפול באדם עצמו בניגוד להשקפה הקונבנציונאלית המפנה את הטיפול למחלה/חולי:
זיהוי מקורות סטרס וניהולם – בין אם המדובר בתהליך תיעדוף שונה בחיים, בין אם מדובר ב-stress management כל אחד על פי הכלים המתאימים לו אישית (נשימות, נשימה מודעת/מעגלית, עוצמת הרכות, מדיטציה, שחיה, NLP, EFT, ביו-אנרגיה ועוד) ועד "הרחקה מגורם" קרי שינוי סביבת עבודה למשל.. לפי מידת האפשרויות.
תזונה תומכת מערכת עצבים המכילה כמות נאה של ויטמינים ממשפחת B, תזונה אנטי-דלקתית, תזונה מובססת בניגוד לחומצית (להזכירכם בכל עת נוצרים בגוף רדיקלים חופשיים, במצבי סטרס גובר גם קצב הופעתם של רדיקלים חופשיים בגוף).
הרחקה שלימה ומלאה מקמח/סוכר לבנים ומוצריהם.
שימוש בצמחי מרפא אדפטוגנים (מאוששים) Schizandra, withania ועבודה אדפטוגנית טובה נעשית באמצעות:
* פטריות קורדיספס
* רודיולה
* ריישי
* ועוד.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
מיד עם קליטת גירוי/איום/סטרס על ידי מערכת העצבים הסימפתטית, מתחילה שרשרת תגובות מיידית שמטרתה המרכזית היא להתמודד עם האיום המופעל עלינו – כלומר לשרוד! (בגיליונות קודמים של המגזין,
תוכלו למצוא כתבות המסבירות כיצד פועל מנגנון הסטרס הנחשב לאחד המנגנונים הקדומים המשמש כמנגנון הישרדותי קיומי).
מערכת העצבים הסימפתטית כאמור מאותתת לבלוטות האדרנל להפריש את הורמוני הסטרס הלא הם אדרנרלין וקורטיזול ושני אלו, עם הפרשתם אל זרם הדם מגבירים את קצב פעולת הלב, מגבירים את קצב הנשימה, מרחיבים את כלי-הדם, מעלים את רמות הסוכר בדם, מעוררים את מנגנון קרישת הדם – אם תחברו את הנתונים, תוכלו להבין שהגוף נערך למצב של מנוסה או מלחמה Fight / Flight המוכרים כלומר,
ה י ש ר ד ו ת.
ברשותכם – אני לוקחת עוד צעד קטן, רק כדי לסגור את הפינה מאותה ארוחת החג:
כשהגוף מאויים ונמצא במצב של fight/flight כך מתרגם הגוף שלנו כל סטרס שאנחנו חווים (גם אם סתם מישהו עשה לנו תנועת יד בבוקר בפקקים, או אם אנחנו מוצפים במחשבות רבות שמטרידות אותנו, או שבעבודה חיכו לנו עם שפע מטלות ליפול בטווח זמן קצר ועמוס)
הגוף (הורמונאלית) מפעיל על פי סדר עדיפויות הישרדותי את תיפקודי מערכות הגוף שיסייעו לו לצלוח את האיום הנחווה.
שימו לב, כל תיפקוד ומערכת שאינם מסייעים לגוף בזמן איום והישרדות לא יקבלו את הזרמת הדם השוטפת במלוא תפוקתה, כל תפוקת הדם מגוייסת במצבים אלו לטובת אותה הישרדות..
פריון ורבייה, עיכול, מערכת החיסון (למעט כמובן ייצור מוגבר של טסיות לשם טיפול בדימום ממצבי fight) מהווים בזמן זה פעילות שולית – כלומר, הגוף יצמצם את פעילותו (כפקודה הורמונאלית) במקומות אלו
(וישנם רבים נוספים) בזמן סטרס=איום וזאת, על מנת לשרוד !
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
נחזור כעת להסבר תשישות ושחיקת בלוטות האדרנל: כשמדובר בסטרס חולף שמתרחש אחת לתקופה או אפילו פעם ביום – הגוף חוזר לעצמו על ידי הזרוע ההפוכה/משלימה של מערכת העצבים ואם קודם הוגבר קצב פעילות הלב/נשימה/דם – המערכת הפאראסימפתטית משיבה את פעילות הגוף על כנה ומסדירה חזרה מקצבים אלו – תחילה על ידי גירוי חשמלי כשהמשך השרשרת התפקודית הורמונאלית.
את הכתבה הזו התחלתי עם החיים בעידן המילניום ועד סוף הפסקה, הגדלתי את הטווח עד מחצת שנות השמונים - כעת, תוכלו גם אתם הקוראים לבחון את חייכם בנקודות הזמן בהן חשתם אתם שקצב החיים לוקח אתכם למקום אחר, להספקים אחרים, לעשייה שונה, לעבודה באופן שונה מבעבר – אני מניחה שתוכלו לראות (לאחור) את הזמנים בהם ניכר היה שהקצב התחיל לטפס מעלה ואת המקצב נכון להיום – מניחה שתוכלו לראות את השוני בנקודות הזמן השונות.
בהביננו את משמעות מקצב החיים ותגובת בלוטות האדרנל בהתאם – ביחס ישר, נוכל להבין כעת ביתר פשטות, מדוע אנחנו מגיעים בעידן של היום לתשישות ושחיקה של בלוטות האדרנל:
זה הזמן להזכיר שכל מחשבה, תחושה, טרדה, עומס גדול מהרגיל (עבודה/מחשבות/רגשות/מטלות – או חלילה כולם גם יחד), עומס פיזיולוגי בשל עבודה פיזית קיצונית או אימונים גופניים קיצוניים – כולם מהווים מבחינת הגוף ס ט ר ס לא כל שכן, מצבי קיצון בהם אנו באמת מרגישים מותקפים...
כשבלוטות האדרנל נדרשות לייצר עוד ועוד מהורמוני הסטרס האמונים על שמירה עלינו, או לפחות מאפשרים לנו לקבל את המינון ההורמונאלי המאפשר לגוף להגיב ולהגן על עצמו, הולכת ופוחתת יכולתן של בלוטות האדרנל לייצר את הורמוני הסטרס והתסמינים לא מאחרים להגיע:
ככל שבלוטות האדרנל נחלשות או לחילופין מגיעות לקצה גבול יכולתן לטפל במצבי לחץ באדיבות החיים במילניום כאמור, כך האדרנלים נדרשים להפיק עוד ועוד הורמוני סטרס – אך מסתבר שגם לאלו יש גבול.
ככל שהגוף שלנו ממשיך להתמודד עם מצבי סטרס כשבלוטות האדרנל שחוקות ומותשות, הגוף יזדקק ליותר מנוחה ופסקי זמן בין עליות במצבי הסטרס כדי להספיק ולהתאושש. משלא תינתן לגוף המנוחה הנדרשת, בלוטות האדרנל תמשכנה להישחק, כך נוכל לראות מעורבות של בלוטת התריס – מה שיתבטא בירידה בפעילות בלוטת התריס – קרי ירידה במטאבוליזם/חילוף החומרים בגוף.
תסמיני תשישות/שחיקת בלוטות האדרנל:
* תחושת עייפות בבוקר, אחרי שנת לילה שלימה וארוכה.
* קושי להתאושש מהשינה, מלווה בתחושת כבדוּת וצורך בקפאין/מקלחת כדי להתאושש ולהתעורר.
* שינה לא שקטה, הפרעות שינה למיניהן ועצבנות חולשה וחוסר אנרגיה בשעות הבוקר עם היקיצה והצהריים עם תחושת התאוששות ואנרגיה גבוהה משעות אחר הצהריים 17:00 ובהמשך אל תוך הערב/לילה.
* צריכה מוגברת של קפאין/תה/משקאות אנרגיה/מזונות המכילים סוכר/קמח לבן המספקים אנרגיה מהירה.
* כמיהה למאכלים מלוחים (ירידה בתפוקת אלדוסטרון) בפרט בשעות אחר הצהריים והערב.
* צורך מיידי לאכול עם תחושת הרעב הראשונה.
* קושי להתאושש מאימון גופני, חולשת שרירים, עייפות קשה אחרי אימון.
* שוני/ירידה ברמות ויכולת הריכוז, ירידה במוטיבציה, מצבי רוח משתנים עם נטייה לירודים ואף דכדוך.
* אצל נשים תופעות חריפות יותר לפני מחזור ועם המנופאוזה.
* שינויים בלחץ הדם (ירידה) וסחרחורות במעבר בין מנח למנח (בפרט משכיבה לעמידה ולהיפך).
* עיגולים כהים/שחורים מתחת לעיניים.
* קושי מובהק להתמודד עם לחץ כולל רעד.
* חולשה חיסונית המתבטאת במחלות חוזרות ונשנות עם החלמה ארוכה. (שפעת, CMV - מחלת הנשיקה ועוד).
טיפול:
מזכירה שוב שההשקפה הטבעית הוליסטית מדברת על טיפול באדם עצמו בניגוד להשקפה הקונבנציונאלית המפנה את הטיפול למחלה/חולי:
זיהוי מקורות סטרס וניהולם – בין אם המדובר בתהליך תיעדוף שונה בחיים, בין אם מדובר ב-stress management כל אחד על פי הכלים המתאימים לו אישית (נשימות, נשימה מודעת/מעגלית, עוצמת הרכות, מדיטציה, שחיה, NLP, EFT, ביו-אנרגיה ועוד) ועד "הרחקה מגורם" קרי שינוי סביבת עבודה למשל.. לפי מידת האפשרויות.
תזונה תומכת מערכת עצבים המכילה כמות נאה של ויטמינים ממשפחת B, תזונה אנטי-דלקתית, תזונה מובססת בניגוד לחומצית (להזכירכם בכל עת נוצרים בגוף רדיקלים חופשיים, במצבי סטרס גובר גם קצב הופעתם של רדיקלים חופשיים בגוף).
הרחקה שלימה ומלאה מקמח/סוכר לבנים ומוצריהם.
שימוש בצמחי מרפא אדפטוגנים (מאוששים) Schizandra, withania ועבודה אדפטוגנית טובה נעשית באמצעות:
* פטריות קורדיספס
* רודיולה
* ריישי
* ועוד.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
