תפקידי הסידן בגופנו:

1. בניית השלד, יציבותו וחוזק העצמות. זה הזמן להזכיר שהשיניים שלנו נחשבות עצם.
2. מרגיע הולכה עצבית עודפת.
3. סידן מכווץ שרירים ובכך מאפשר את טונוס השרירים (משתתף בוויסות קצב הלב). (אם כבר הזכרנו קודם את המגנזיום, הרי שבפעילות זו מומחשת נפלא חשיבות האיזון בין סידן ומגנזיום שהרי המגנזיום מרפה את השרירים).
4. משתתף בקרישת דם.
5. חיוני לוויסות ממברנות התאים בגוף, מסייע במעבר נוטריאנטים אל ומהתאים.
6. משכך כאבים שמקורם בעודף חומציות – לדוגמא במצבי גאוט Gout כמאזן חומצה/בסיס.
7. משפעל אנזימי עיכול (Lypase, ATPase).
8. משפר תיפקוד מערכת החיסון וחיוני לייצור DNA ו-RNA.

כעת, משקראתם על המקומות והתפקודים בם לוקח חלק הסידן, ברור יהיה להבין את השימוש בסידן להרגעת מערכת העצבים, לבעיות שינה, לאיזון רמות כולסטרול, כחלק מטיפול בכאבי מפרקים, היפראקטיביות, טרשת נפוצה (הן בשל שיתון תכוף והן בשל השפעתו על הורמונים ונוירוטרנסמיטורים), תופעות קדם ויסתיות (השפעה הורמונאלית), מניעת סרטן המעי הגס (מנטרל גורמים מסרטנים שהם תולדה ישירה של מלחי מרה במעי), מניעת יָרוֹד – קטרקט, מניעת אלרגיות כחלק מפעילותו בשפעול מערכת החיסון, לטיפול בהרעלת מתכות ע"י תרות ספיגה בפרט מול אלומיניום כמו גם השפעה על הכליות בעניין פינו.

ביטויי חסר סידן:

1. כיווץ שרירים עם תחושת נימול בגפיים (מצב זה יכול להיגרם גם כתולדה של חסר ויטמינים ממשפחת B ו - B12 בפרט).
2. דפורמציה גרמית – מזכירה את מחלת הרככת או אוסטיאומלזיה שלא נדע.
3. אוסטאופורוזיס.
4. יתר לחץ דם על רקע עודפי נתרן מול חסר סידן (לתשומת ליבכם, זו רק אחת הסיבות להיווצרות מצבי יתר לחץ דם, ישנן סיבות רבות נוספות).
5. הפרעות קצב לב.
6. דמנסיה.
7. פרכוסים.
8. נדודי שינה.
9. רגישות עצבית גבוהה (המתבטאת ברגישות למגע/חום/קור/כאב/מרקמים שונים).
10. פגיעה בהתפתחות המתבטאת בהאטה בגדילה.
11. ציפורניים שבירות ושבריריות.
12. עששת.
13. דימומים שמקורם בבעיות קרישת דם.

שימו לב שסידן נספג טוב יותר בשעות הלילה. ספיגת סידן יעילה יותר בשילוב עם ויטמין A, C, D, ברזל, מגנזיום, מנגן וזרחן, בורון (במידה וחסר). 
ירקות מהווים מקור מצויין לסידן ובפרט אצות, ירקות עליים ירוקים, שקדים, שומשום ומצוריו, חרובים, מולסה, שמרים. כאמור, לא מזכירה כאן חלב ומוצריו בשל כמויות הזרחן מעכב ספיגת סידן.
 

ביטויי עודף סידן:

ארגון ה - FDA קבע כי 1000 - 1200 מ"ג ליום הוא הקצובה היומית הנדרשת לגופנו.
עם זאת, נשים הרות, נשים מניקות כמו גם נשים בגיל המעבר, נדרשות למינון של 1500 מ:ג ביום. מינון טיפולי (לא לפני בדיקה קפדנית) עשוי להגיע לכדי מינון של 2000 מ"ג ליממה.

מצבי רעילות מעודפי סידן עשויים להתבטא מעל מינון של 2500 מ"ג וכך הם יומחשו:
* גזים ועצירויות (מזכירה שסידן נספג במעיים וע"כ עודפי סידן יתבטאו בדיוק שם).
* ירידה ברמת קרישת דם.
* פעילות עצבית לא תקינה (מותנה במינוני אבץ ומגנזיום) לרוב מצבי עודף סידן יחווה ככיווץ יתר עצבי עד חוסר תפקוד עצבי. (מצב הפוך יקרה במידה וחסר מגנזיום גדול יותר מחסר סידן).
* ירידה בספיגת ברזל ואבץ.
* היווצרות אבני כליה (טרם הוכח סופית שעודפי סידן אכן עשויים לגרום להיווצרות אבני כליה אך באופן ברור לא יומלץ למי שבגופו עודפי סידן ליטול תוסף סידן מבלי לדאוג לאזנו למסיסות יעילה באמצעות מגנזיום וויטמין B6).
* חשיפה לפתולוגיות של הפאראתירואיד.  
 
למעשה, ביטויים מסויימים כמו היווצרות אבני כליה, שינויים בקרישת דם או פתולוגיות של הפאראתירואיד צריכות להעלות בעניין משק הסידן והמינרלים ההופכיים המעורבים גם אם מדובר בתרנגולת וגם אם מדובר בביצה עצמה – בהחלט שווה בדיקה !
 
קיימות כמה תצורות לתוספי סידן (גלוקונאט, לקטאט, ציטראט) – עשו לעצמכם טובה, פנו למומחים בדבר שידעו להתאים לכם אישית, את התוסף המתאים לכם אישית, לא כל תוסף שמתאים לאחד בהכרח מתאים לאחר – כעקרון, זו המלצה גורפת לגבי כל נטילת תרופה או תוסף ומול סידן והתוספים הנלווים לבניית עצם בפרט.
 

 ז ר ח ן - עובדות:

1. זרחן הוא המינרל השני הנפוץ בגוף האדם. גופנו זקוק ל 400 - 500 ג' זרחן כשאת רובו, נוכל למצוא בעצמות (88%) ובשרירים.
2. בניגוד לספיגה נחותה יחסית של הסידן, זרחן יודע להיספג בגופנו. למעשה 70% מכמות הזרחן מגיעה לגופנו מהמזון (בעיקר מפחמימות פשוטות ומזון מזוקק/מלוטש/"לבן").
3. היחסים שבין זרחן לסידן בגוף משתנים בהתאם למיקום הימצאותם. כך יש שוני ביחסים שבין שני המינרלים בדם לעומת אלו הנמצאים למשל בעצמות. כך או אחרת, חשוב שתדעו שרמות גבוהות של זרחן עלולות לגרום לעיכוב ספיגת סידן.
4. את הזרחן ניתן למצוא במזונות חלבוניים שמקורם בחי: בשר, דגים, עוף, ביצים, מוצרי חלב ואפילו גלידה... אך גם בכרוב, אוכמניות, פולי סויה, זרעי דלעת, תפוחי אדמה, דגנים מלאים, עדשים, פטריות, זרעים ואגוזים, בוטנים, אספספת ברוקולי.  
 
 

תפקידי הזרחן בגופנו:

1. חיוני לתהליך הפקת אנרגיה מפחמימות.
2. משתתף בפעילות כיווץ שרירים לרבות שריר הלב
3. חיוני לגירוי עצבי, מהווה חלק במיאלין וחיוני לפעילות מנטאלית.
4. חיוני ל- DNA, RNA בחלוקה תאית והתרבות.
5. חיוני לעיכול ויטמיני B2/3 ותיפקוד משפחת ויטמינים ממשפחת - B  בכללם.
6. חיוני לבניית ממברנות התאים.
7. לוקח חלק חשוב בתיפקודי הכליות.
8. משתתף בשמירה על איזון חומצה/בסיס בדם.  
 

ביטויי חסר זרחן:

1. חוסר תחושה באברים, רעד, חרדות, חוסר שקט, תשישות וחולשה כללית, רפלקסים חלשים, תחושת צמא קבועה, עור יבש, אנורקסיה (שמקורה בחסך כללי במזון).
2. עוויתות והתפתחות כמו גם נזקים לעצמות ושיניים.

-> שימוש קבוע ולאורך זמן בסותרי חומצה למיניהם (כל שלל מוצרים נוגדי צרבות) גורמים בתורם לקשירת זרחן ובכך מניעת ספיגתו.
-> אנשים הסובלים מבעיות ספיגה (מחלות מעיים דלקתיות, צליאק, אלכוהוליסטים כמו גם אנשים שסובלים מהרס ונזק בריריות במעיים) חשופים ללקות בחסר זרחן.
 

ביטויי עודף זרחן:

1. שלשולים.
2. גרד בפרט בגפיים, חזה וגב, עיניים אדומות, כאבים בעצמות ובפרט בפלג גוף תחתון, ברכיים, ירכיים, קרסוליים ואף בקושי רב בריפוי פצעים.
3. עודף זרחן יחווה במצבים של אי ספיקה כלייתית


שימו לב !
זרחן הוא אחד המינרלים הרגישים לחום כלומר, במצבי חום הוא הראשון להיפגע כך שמטבע הדברים חימום הורס את הזרחן. לעומת זאת, זרחן שמקורו בבשר לעולם לא נהרס, לא משנה כמה זמן נבשל/נצלה אותו.

כל חוסר איזון ברמות הזרחן יחייב התייחסות לרמות הסידן.

אלכוהול ושימוש בגלולות למניעת הריון, מפריעים לספיגת זרחן.

מגנזיום - עובדות​

1. כמו סידן וזרחן, גם מגנזיום לוקח חלק במבנה העצמות כש - 70% מהמגנזיום בגוף נמצא בעצמות והיתרה נמצאת ברקמות רכות ונוזלי הגוף. סה"כ יש כ- 20/28 מ"ג מגנזיום בגוף האדם – כמות אולי מזערית אך חסרונה מורגש...
2. סידן ומגנזיום מתחרים ביניהם כך שצריכה או כמות מופרזת של אחד מהם, תפגע בהכרח באחר. סידן ומגנזיום צריכים לחיות באיזון מוחלט.
3. ממש חשוב שתדעו וגם תזכרו שבדיקת דם משקפת את כמות המגנזיום בדם אך לא את זו המצויה ברקמות (שימו לב לפסקה הראשונה בכתבה זו) עובדה זו משמעותית בפרט לאנשים הנוטלים תרופות משתנות או תרופות המשפיעות על קצב הלב.
4. מגנזיום לוקח חלק בהולכה ובפרט על יציבות ההולכה ומוליכים עצביים בתאיים ולכן חיוני למערכת העצבים.
5. משמעותי לוויסות טמפרטורת הגוף, ע"י מניעת צניחת חום הגוף.
6. חיוני לתיפקוד תקין של מערכת החיסון.
7. בעל תפקיד חשוב בקרישת דם.
8. בעת תפקיד משמעותי בהגנה מפני אבנים (אבני סידן, אבני מרה).
9. בעל תפקיד משמעותי בחוזק אמייל השיניים.

 

ביטוי מצבי חסר מגנזיום

1. קושי ותחושת "מחנק" בבליעה.
2. קושי לסבול צווארוני "גולף" על רקע תחושת "חנק".
3. עוויתות שרירים לרבות בשוקיים בעת מנוחה ובפרט בלילה (אם אתם סובלים מרגליים חסרות מנוחה בלילות או בזמן מנוחה, קחו בחשבון שלמגנזיום אמנם השפעה גדולה על תחושה זו, אך לא רק ובעיקר חשוב שתדעו שאין ליטול תוספים ללא איזונם העדין מול מינרלים אחרים כשהאיזון ביניהם הוא קריטי. אנא התייעצו עם מומחים בדבר).
4. בעיות ספיגה במערכת העיכול, שלשולים כרוניים, דלקת הלבלב.
5. הפרעות קצב.
6. בלבול, עצבנות יתר וחולשה, דיכאון.
7. בעיות קואורדינציה.
8. חסר או איזון לקוי של מגנזיום (מול סידן) עלולים לגרום להיווצרות פעילה של אבני כליה.
9. פצעים ונסיגת חניכיים.  

-> הנוטלים תרופות מדללות אשלגן (תרופות משתנות), נוטלי משלשלים למיניהם חשופים למצבי חסר מגנזיום.
 
-> אנשים בגיל השלישי, ספורטאים או אנשים שמשקיעים בפעילות גופנית מאסיבית, אנשים שחיים ברמות סטרס גבוהות, אנשים הלוקים בסוכרת ובפרט אלו הנוטלים אינסולין צריכים לקחת בחשבון שגופם משתמש ברמות גדולות יותר של מגנזיום ולכן יש צורך לנתר את כמות המגנזיום ובפרט כאמור, את היחס בינו לבין סידן.
 
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן 
 

עודף מגנזיום:

רמות גבוהות של מגנזיום אמנם יודעות לשמש את הרפואה למצבים בם יש צורך לנטרל כיווצים בגוף האדם (לדוגמא בצירים מוקדמים או מצבי ספאזם <כיווץ> קשים) אך כדאי שתדעו שעודפי מגנזיום הם הרעלה לכל עניין ודבר ולכן, אין ליטול מגנזיום ללא ניתור והנחיה מפורשת של מומחים בדבר.

עודפי מגנזיום עשויים להתבטא בשלשולים קשים, אי ספיקה כלייתית ואף חסימות לבביות.
 
 
לתשומת לבכם !

1. אין ליטול תוספי מזון ללא הנחיה, איזון ומעקב של מומחים בדבר. יש תמיד לקחת בחשבון הכולל תוספים/תרופות שנלקחות במקביל ועלולות ליצור מצבים רפואיים מסכני חיים.

2. אנשים הנוטלים תרופות משתנות, ייצוב קצב לב, סטרואידים ותרופות עתירות סידן צריכים לבדוק את רמת האיזון של מגנזיום/סידן אצל המומחים בדבר.

3. מדללי המגנזיום הידועים בגופנו הם: מזון מתועש ומעובד, אלכוהול, משקאות מוגזים, קפאין, בישול/צליה/אידוי ארוכים, מצבי סוכרת, אסתמה, תסמונת קדם ויסתית.

 

לסיכום מבנה העצם, כמה נקודות חשובות:

1. בתום תקופת הגדילה, כל מה שנוכל לעשות הוא להאט באופן משתנה (בהתאם לרמת הניתור וההתערבות) את דילול מאגרי הסידן בעצמות.

2. מעבר לסידן, זרחן ומגנזיום, קיימים חומרים חשובים לא פחות המעורבים בבניית העצם ושימור איכות צפיפותה. חשוב לי להדגיש בפעם המיליון, כי אין בשום אופן ליטול תוספי מזון ללא הנחיה ומעקב של מומחים בדבר.

3. כאמור, אנשים הלוקים בשינויים הורמונליים ידועים, הלוקים בסוכרת, אסתמה מתמשכת, או כל סימפטום המובא כאן לאורך הכתבה של מצבי חסר/עודף אחד משלושת המרכיבים העיקריים לבניית עצם, יעשו עם עצמם חסד ויפנו למומחים בדבר לניתור ואיזון רמות מינרלים אלו.

4. פעילות גופנית מותאמת אישית לאדם ויכולתו, היא בבחינת M U S T  לשימור ושיפור דחיסות וצפיפות העצם. קיימים סוגים שונים של פעילויות גופניות המסייעותנקודתית להאטת תהליך דילול העצם ונכון להפעיל את הגוף בכלל ובפרט כשהפעילות הנבחרת, מותאמת אישית ליכולתו וצרכיו של כל אדם באשר הוא.

בברטיפול, אנו מזמינים אתכם להתייעץ עם המומחים שלנו בווצאפ לבחירת המוצרים המתאימים ביותר לתמיכה בתהליך טיפולי זה. צוות המומחים שלנו ישמח להמליץ על תוספי תזונה, צמחי מרפא ושמנים איכותיים שיכולים לסייע באיזון הגוף.





למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.