בלוטות האדרנל – יותרת הכליה
הייתי מוכנה לחתום בעיניים עצומות על כל כלי רכב, לו הייתי יודעת שהוא פועל כמו מערכת הבקרה הניתנת לנו בחינֵי חינם באדיבות פלאי הטבע – כמו בלוטות יותרת הכליה, בלוטות האדרנל הכל כך מורכבות וחשובות לנו.
לא בכדי אני כל כך מרותקת ומאותגרת בו בזמן "מהמכונה" החכמה הזו המכונה גוף האדם:
אין ספק שכל איבר וכל מערכת בגופנו, חכמה ומדויקת להפליא כשבו בזמן, מתאימה את עצמה למצבים השונים שאנחנו בני-האדם מספקים חדשות לבקרים.
לא בכדי אני כל כך מרותקת ומאותגרת בו בזמן "מהמכונה" החכמה הזו המכונה גוף האדם:
אין ספק שכל איבר וכל מערכת בגופנו, חכמה ומדויקת להפליא כשבו בזמן, מתאימה את עצמה למצבים השונים שאנחנו בני-האדם מספקים חדשות לבקרים.
גיליון זה ייוחד לאחת ממערכות הבקרה החכמות יותר, רגישות יותר, יעילות יותר והאמת?, הייתי מוכנה לחתום בעיניים עצומות על כל כלי רכב לו הייתי יודעת שהוא פועל כמו מערכת הבקרה הניתנת לנו בחינֵי חינם באדיבות פלאי הטבע – כמו בלוטות יותרת הכליה, בלוטות האדרנל הכל כך מורכבות וחשובות לנו.
שתי כליות לנו בני-האדם כשמעליהן ממש, צמודות שתי בלוטות מאורכות, הן בלוטות האדרנל המכונות גם יותרת הכליה.
כל בלוטה (אדרנל) מורכבת משני חלקים:
1. קליפת הבלוטה – קוֹרְטֶקְס
שכבת הקורטקס מכילה כמות גדולה של כולסטרול, ממנו היא מפיקה הורמונים שבתוֹרם מווסתים את מערכת החיסון, את פעילות חילוף החומרים בגופנו (מטאבוליזם עליו דיברנו בגיליון הקודם 10/16 בנושא בלוטת התריס ועוד נשוב לדבר בגיליון זה על הקשר המיוחד שבין בלוטת התריס ובלוטות האדרנל) ומפיקה בנוסף את ההורמון קורטיזול (קורטיקוסטרואיד) שכל כך חשוב בגופנו בכל השתלה או לחילופין מצבי לחץ/סטרס.
שתי כליות לנו בני-האדם כשמעליהן ממש, צמודות שתי בלוטות מאורכות, הן בלוטות האדרנל המכונות גם יותרת הכליה.
כל בלוטה (אדרנל) מורכבת משני חלקים:
1. קליפת הבלוטה – קוֹרְטֶקְס
שכבת הקורטקס מכילה כמות גדולה של כולסטרול, ממנו היא מפיקה הורמונים שבתוֹרם מווסתים את מערכת החיסון, את פעילות חילוף החומרים בגופנו (מטאבוליזם עליו דיברנו בגיליון הקודם 10/16 בנושא בלוטת התריס ועוד נשוב לדבר בגיליון זה על הקשר המיוחד שבין בלוטת התריס ובלוטות האדרנל) ומפיקה בנוסף את ההורמון קורטיזול (קורטיקוסטרואיד) שכל כך חשוב בגופנו בכל השתלה או לחילופין מצבי לחץ/סטרס.
2. ליבת הבלוטה – מְדוּלָה
מהבלוטה מופרשים קָטֶכוֹלאָמִיִנִים (חומר המופק מחומצת אמינו טירוזין. קטכולאמינים משחקים תפקיד מרכזי במערכת העצבים (אדרנלין, נוראדרנלין, דופאמין) וגם הם בתורם, מווסתים את תגובת הגוף למצבי סטרס (אדרנלין מגביר את קצב פעימות הלב, גורם לעלייה ברמות הסוכר בדם, הרחבה וכיווץ כלי הדם בגוף בהתאם למצב והצורך), או דופאמין שמווסת "ומחליק" את איכות התנועה של גופנו.
אם קראתם את הכתבות על סטרס בגיליונות קודמים, כיצד אנחנו חווים לחץ/סטרס ומה בפועל מתרחש בגופנו כתגובה לזה הסטרס, תוכלו להבין שמדובר במערכת סוּפֶּר רגישה המנוהלת ביד רמה בידי בקרה הורמונאלית באדיבות המוח, מערכת כלי-הדם, מערכת העצבים, בלוטות האדרנל, הכליות ומכאן מטבע הדברים – כל חלקי הגוף הרלוונטיים המגיבים בתגובת שרשרת בהתאם למצב בפועל בו בזמן.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
כשבלוטות האדרנל פועלות כשורה, הכל טוב ויפה. אך מה קורה כשמתרחשים שיבושים?
תת-פעילות אדרנלית, חלילה סרטן, היפרפלאזיה (מולדת) של בלוטת האדרנל (הגורמת להפרשה לא מספקת של קורטיזול ואלדוסטרון במקביל להפרשה מוגזמת של אנדרוגנים), תסמונת קושינג, תסמונת MEN, מחלת אדיסון, גידול המתפתח מליבת הבלוטה (נוירובלסטומה), או גידול שפיר (פאוכרומוציטומה), אי-ספיקה אדרנלית, זיהומים ונגיפים שתוקפים את הגוף או לחילופין מחלות אוטואימוניות? – כל אלו ונוספים, מערערים את המערך העדין והמדויק, מה שבתורו גורר שרשרת תגובות שמערערות את האיזון והתפקוד שלנו.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
מהבלוטה מופרשים קָטֶכוֹלאָמִיִנִים (חומר המופק מחומצת אמינו טירוזין. קטכולאמינים משחקים תפקיד מרכזי במערכת העצבים (אדרנלין, נוראדרנלין, דופאמין) וגם הם בתורם, מווסתים את תגובת הגוף למצבי סטרס (אדרנלין מגביר את קצב פעימות הלב, גורם לעלייה ברמות הסוכר בדם, הרחבה וכיווץ כלי הדם בגוף בהתאם למצב והצורך), או דופאמין שמווסת "ומחליק" את איכות התנועה של גופנו.
אם קראתם את הכתבות על סטרס בגיליונות קודמים, כיצד אנחנו חווים לחץ/סטרס ומה בפועל מתרחש בגופנו כתגובה לזה הסטרס, תוכלו להבין שמדובר במערכת סוּפֶּר רגישה המנוהלת ביד רמה בידי בקרה הורמונאלית באדיבות המוח, מערכת כלי-הדם, מערכת העצבים, בלוטות האדרנל, הכליות ומכאן מטבע הדברים – כל חלקי הגוף הרלוונטיים המגיבים בתגובת שרשרת בהתאם למצב בפועל בו בזמן.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
כשבלוטות האדרנל פועלות כשורה, הכל טוב ויפה. אך מה קורה כשמתרחשים שיבושים?
תת-פעילות אדרנלית, חלילה סרטן, היפרפלאזיה (מולדת) של בלוטת האדרנל (הגורמת להפרשה לא מספקת של קורטיזול ואלדוסטרון במקביל להפרשה מוגזמת של אנדרוגנים), תסמונת קושינג, תסמונת MEN, מחלת אדיסון, גידול המתפתח מליבת הבלוטה (נוירובלסטומה), או גידול שפיר (פאוכרומוציטומה), אי-ספיקה אדרנלית, זיהומים ונגיפים שתוקפים את הגוף או לחילופין מחלות אוטואימוניות? – כל אלו ונוספים, מערערים את המערך העדין והמדויק, מה שבתורו גורר שרשרת תגובות שמערערות את האיזון והתפקוד שלנו.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
