המיקרובים האלה...
ראשית נאמר תודה מעומק ליבנו ללואי פאסטר, לתלמידו רוברט קוך ולחוקר האנגלי פלמינג - בזכותם, אנחנו מסוגלים כיום להתמודד עם מחלות זיהומיות על רקע בקטריאלי – תודות לכם !
ולמה תודה תשאלו?
תודה, תודה גדולה משום שעד המאה התשע-עשרה, לא ידעו כלל על חיידקים.
לא ידעו כלל על המושג הגיינה אישית ו/או ציבורית ומחלה אז, נחשבה לעונש של הפרט שלא לדבר על מגפה שנתפסה בעיניי האנושות דאז כמכה וגזירה משמים.
ולמה תודה תשאלו?
תודה, תודה גדולה משום שעד המאה התשע-עשרה, לא ידעו כלל על חיידקים.
לא ידעו כלל על המושג הגיינה אישית ו/או ציבורית ומחלה אז, נחשבה לעונש של הפרט שלא לדבר על מגפה שנתפסה בעיניי האנושות דאז כמכה וגזירה משמים.
הרבה חיידקים חלפו ועברו מהמאה התשעה עשרה ועד המילניום וכיום (שוב תודה לעוסקים במלאכה), אנחנו יודעים שיש אורגניזם המכונה חיידק, יודעים שיש משפחות רבות של חיידקים ותודות למחקר המתפתח, אנחנו גם יודעים כיצד ובאלו אמצעים להשתמש על מנת להגן על עצמינו מפני זיהומים בקטריאליים ומגפות לא עלינו טפו, טפו, טפו.
ייחוד גיליון זה לווירוסים, חיידקים, תולעים, זבובים ושאר מרעין בישין החל בעקבות משפט שכתב לי אחד מקרואי הנאמנים על כך שקרא באיזה שהוא מקום שעל גבי העור, אנחנו נושאים למעלה משני קילוגרם חיידקים.
זו ללא כל צל של ספק עובדה מרעישה, אך בטרם נצלול לעובי הקורה, רצוי לזכור שבגוף האדם ממש פנימה, נוכל למצוא כארבעים טריליון חיידקים... קיראו שוב....ארבעים טריליון חיידקים. יש כשלושים טריליון תאים בגופנו ולעומתם ארבעים טריליון חיידקים.
לפני שתתעלפו לי רק למקרא שורת המחץ הזו מזכירה לכולנו שלא כל החיידקים "רעים" ומחוללי מחלות. ישנם לא מעט חיידקים שעוזרים לנו על בסיס יום יומי בחיים (מזכירה את החיידקים הידידותיים המתגוררים עמוק במעיים שלנו, בלעדיהם, תהליך העיכול והיציאות שלנו, היו נראים לגמרי, לגמרי אחרת ואנחנו מכירים גם את הפן הזה, כשאין איזון בין אוכלוסיית החיידקים מחוללי המחלה אל מול אלו הידידותיים המגנים עלינו).
ייחוד גיליון זה לווירוסים, חיידקים, תולעים, זבובים ושאר מרעין בישין החל בעקבות משפט שכתב לי אחד מקרואי הנאמנים על כך שקרא באיזה שהוא מקום שעל גבי העור, אנחנו נושאים למעלה משני קילוגרם חיידקים.
זו ללא כל צל של ספק עובדה מרעישה, אך בטרם נצלול לעובי הקורה, רצוי לזכור שבגוף האדם ממש פנימה, נוכל למצוא כארבעים טריליון חיידקים... קיראו שוב....ארבעים טריליון חיידקים. יש כשלושים טריליון תאים בגופנו ולעומתם ארבעים טריליון חיידקים.
לפני שתתעלפו לי רק למקרא שורת המחץ הזו מזכירה לכולנו שלא כל החיידקים "רעים" ומחוללי מחלות. ישנם לא מעט חיידקים שעוזרים לנו על בסיס יום יומי בחיים (מזכירה את החיידקים הידידותיים המתגוררים עמוק במעיים שלנו, בלעדיהם, תהליך העיכול והיציאות שלנו, היו נראים לגמרי, לגמרי אחרת ואנחנו מכירים גם את הפן הזה, כשאין איזון בין אוכלוסיית החיידקים מחוללי המחלה אל מול אלו הידידותיים המגנים עלינו).
ללא כל צל של ספק, על גבי העור קיימים לא מעט חיידקים דרך קבע, חיים איתנו במעין סימביוזה שקטה כשאת חלקם אנחנו אפילו מסוגלים להריח בפרט בימות הקיץ כשחם ואנחנו מזיעים, האחראיים על הניחוח המפוקפק הם לא אחרים מאשר החיידקים המצטופפים להם במקום חם, רטוב וחשוב בבית השחי ונהנים מהסאונה.
אבל האם נוכל לשכוח את היוגורט באדיבות החיידקים?, מה לגבי הגבינה הצהובה עם החורים המככבת בכל סרטי האנימציה המתוקים? – הכל באדיבות החיידקים, כן, גם תהליכי תסיסה למיניהם תחשבו אלכוהול ותקבלו עוד כמה מוצרים באדיבותם של הקטנטנים.
קיימים כאמור לא מעט סוגי חיידקים בעולם הגורמים למחלות רבות ושונות זו מזו כשלמעשה, הדבר החשוב יותר מכל כצעד ראשון הוא כמובן זיהוי הגורם המזהם, זיהוי החיידק. מכאן ואילך (נכון להיום) הדברים מובנים, פשוטים באדיבות שנות מחקר רבות וכולנו מכירים את הדרך הקצרה והבטוחה כביכול אל התרופות האנטיביוטיות הממגרות את הפעילות החיידקית הזיהומית.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
לא אלאה אתכם בסוגי החיידקים, בסוגי המחלות והזיהומים שחיידקים יודעים לחולל, גם לא בהתפתחות האנטיביוטיקה (כולנו היינו בשיעור ביולוגיה במעבדה וזוכרים לפלמינג חסד ותודה כולל כאן בגיליון זה) אך כן אעיר את עיניכם הקוראות בכמה עניינים שכדאי לדעת:
* מחלה זיהומית על רקע חיידקי מגיעה סוערת יותר ממחלה ויראלית, נוכל לראות חום גבוה, הפרשות לא צלולות כלומר נזלת צהובה/ירוקה או הפרשות עכורות מהעיניים.
* כשאנחנו מקבלים הפניה לטיפול אנטיביוטי, אנחנו לחלוטין עם רגל אחת קדימה למיגור המחלה אבל... ככל שהאנטיביוטיקה יעילה ומסייעת לנו להחלים, יש לטיפול האנטיביוטי גם את הפן הפחות נעים הגורם להכחדת פלורת המעיים ובפרט הכחדת אוכלוסיית החיידקים הטובים השומרים על האיזון הרצוי לנו במעיים. לפיכך, בכל פעם שאנחנו נוטלים קורס אנטיביוטי, כדאי ליטול גם טיפול פרוביוטי במקביל. על מנת שלא לחסום ו/או להפריע לטיפול האנטיביוטי, יש להפריד את הטיפול הפרוביוטי כשעתיים מזה האנטיביוטי.
* אם חליתם ואינכם חשים כל הקלה, אין בשום אופן ליטול כל טיפול אנטיביוטי שיש לכם בבית או שקיבלתם ממישהו – ראשית יש לבצע בדיקות דם ו/או צואה על מנת לזהות את הגורם המזהם באופן וודאי. מניחה ששמעתם לא אחת על עמידות שמפתחים החיידקים כנגד סוגי האנטיביוטיקות הרווחות בשוק כיום או על מושגים כמו אנטיביוטיקה קו ראשון השמורה בכספת ודורשת אישור רופא מחוזי לשימוש – שוב, על מנת שלא לעודד את החיידקים לפתח עמידות כנגד סוגי האנטיביוטיקה הקיימים כיום בשוק וכמובן, כתמיד, כולנו מחכים לדור האנטיביוטיקה הבא שיצא אל השוק שיהיה יעיל יותר כנגד חיידקים ובעל פחות תופעות לוואי לא רצויות.
* שימו לב שחיידקים מסויימים שאנחנו מכירים ממחלות שחלינו בעבר, אנחנו עצמנו או הסובבים אותנו כמו למשל זיהומי סטרפטוקוק. גם לאחר תום נטילת הקורס האנטיביוטי, יש לדאוג לבצע בדיקות המאששות
את הכחדת הסטרפטוקוק מגופנו כיוון שזה, יודע להתחבא גם במקומות נידחים כמו מעטפת הלב ולשוב שנים אחר כך בדמות מחלות לבביות – לבדוק, לבדוק, לבדוק !!!
גם לרפואה טבעית יש מילה או שתיים לומר בענייני זיהומים בקטריאליים:
* קיימים לא מעט שמנים נדיפים בעלי תכונות אנטימיקרוביאליות היודעים להתמודד עם חיידקים. בין אם מדובר בזיהום חיצוני על גבי העור ובין אם המדובר בזיהום פנימי. קיימים סוגי שמנים באיכויות שונות הניתנים ללקיחה ושימוש פנימי – יש כמובן להיוועץ בארומתרפיסט או נטורופת המתמחים בדבר.
* קיים מגוון רחב של צמחי מרפא בעלי מנגנוני פעולה אנטי דלקתיים, אנטי בקטריאליים מוכחים ומגובים מחקרית שנמצאו יעילים מאוד. Thymus, Salvia, Matricaria, Allium, Cinnamonum, Achillea, Olea הם רק חלק מהצמחים היעילים לשימוש במצבי זיהום בקטריאלי של מערכת הנשימה ושוב, זו רשימה חלקית בלבד ועל מנת להתכוונן לטיפול מדוייק, יש כמובן לגשת להרבליסט קליני או נטורופת שידעו לאפיין את הצמחים המתאימים (כמובן מול בדיקות מעבדה).
צמחי תבלין כמו שום למשל הידוע כאנטיביוטיקה של הטבע, כמו אורגנו, כמו בזיליקום, או מרווה יודעים גם הם לעשות עבודה מצויינת – שוב, יש למקד את הטיפול באופן מותאם לחיידק הספציפי.
לסיום, רוצה לשתף אתכם במחקר שנערך על השפעת עלי זית על חיידק הסטרפטוקוק ומסתבר שהן חליטות והן מיצוי אלכוהולי של עלי זית, יעילים למיגור פעילותו של הסטרפטוקוק.
קוטפים כ - 40 עלי זית צעירים ככל הניתן (אנא, חפשו עץ רחוק מהכביש, פיח ושאר זיהומים סביבתיים). שיטפו היטב את העלים, הרתיחו - 3/4 סיר מים עם העלים, צננו ושתו.
כן, לחליטה זו טעם מר כלענה, אך תוכלו להוסיף לימון סחוט כדי להטיב את הטעם ועדיין ליהנות מהסיוע שיוגש לכם בעת מחלה זיהומית על רקע סטרפטוקוק.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
אבל האם נוכל לשכוח את היוגורט באדיבות החיידקים?, מה לגבי הגבינה הצהובה עם החורים המככבת בכל סרטי האנימציה המתוקים? – הכל באדיבות החיידקים, כן, גם תהליכי תסיסה למיניהם תחשבו אלכוהול ותקבלו עוד כמה מוצרים באדיבותם של הקטנטנים.
קיימים כאמור לא מעט סוגי חיידקים בעולם הגורמים למחלות רבות ושונות זו מזו כשלמעשה, הדבר החשוב יותר מכל כצעד ראשון הוא כמובן זיהוי הגורם המזהם, זיהוי החיידק. מכאן ואילך (נכון להיום) הדברים מובנים, פשוטים באדיבות שנות מחקר רבות וכולנו מכירים את הדרך הקצרה והבטוחה כביכול אל התרופות האנטיביוטיות הממגרות את הפעילות החיידקית הזיהומית.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
לא אלאה אתכם בסוגי החיידקים, בסוגי המחלות והזיהומים שחיידקים יודעים לחולל, גם לא בהתפתחות האנטיביוטיקה (כולנו היינו בשיעור ביולוגיה במעבדה וזוכרים לפלמינג חסד ותודה כולל כאן בגיליון זה) אך כן אעיר את עיניכם הקוראות בכמה עניינים שכדאי לדעת:
* מחלה זיהומית על רקע חיידקי מגיעה סוערת יותר ממחלה ויראלית, נוכל לראות חום גבוה, הפרשות לא צלולות כלומר נזלת צהובה/ירוקה או הפרשות עכורות מהעיניים.
* כשאנחנו מקבלים הפניה לטיפול אנטיביוטי, אנחנו לחלוטין עם רגל אחת קדימה למיגור המחלה אבל... ככל שהאנטיביוטיקה יעילה ומסייעת לנו להחלים, יש לטיפול האנטיביוטי גם את הפן הפחות נעים הגורם להכחדת פלורת המעיים ובפרט הכחדת אוכלוסיית החיידקים הטובים השומרים על האיזון הרצוי לנו במעיים. לפיכך, בכל פעם שאנחנו נוטלים קורס אנטיביוטי, כדאי ליטול גם טיפול פרוביוטי במקביל. על מנת שלא לחסום ו/או להפריע לטיפול האנטיביוטי, יש להפריד את הטיפול הפרוביוטי כשעתיים מזה האנטיביוטי.
* אם חליתם ואינכם חשים כל הקלה, אין בשום אופן ליטול כל טיפול אנטיביוטי שיש לכם בבית או שקיבלתם ממישהו – ראשית יש לבצע בדיקות דם ו/או צואה על מנת לזהות את הגורם המזהם באופן וודאי. מניחה ששמעתם לא אחת על עמידות שמפתחים החיידקים כנגד סוגי האנטיביוטיקות הרווחות בשוק כיום או על מושגים כמו אנטיביוטיקה קו ראשון השמורה בכספת ודורשת אישור רופא מחוזי לשימוש – שוב, על מנת שלא לעודד את החיידקים לפתח עמידות כנגד סוגי האנטיביוטיקה הקיימים כיום בשוק וכמובן, כתמיד, כולנו מחכים לדור האנטיביוטיקה הבא שיצא אל השוק שיהיה יעיל יותר כנגד חיידקים ובעל פחות תופעות לוואי לא רצויות.
* שימו לב שחיידקים מסויימים שאנחנו מכירים ממחלות שחלינו בעבר, אנחנו עצמנו או הסובבים אותנו כמו למשל זיהומי סטרפטוקוק. גם לאחר תום נטילת הקורס האנטיביוטי, יש לדאוג לבצע בדיקות המאששות
את הכחדת הסטרפטוקוק מגופנו כיוון שזה, יודע להתחבא גם במקומות נידחים כמו מעטפת הלב ולשוב שנים אחר כך בדמות מחלות לבביות – לבדוק, לבדוק, לבדוק !!!
גם לרפואה טבעית יש מילה או שתיים לומר בענייני זיהומים בקטריאליים:
* קיימים לא מעט שמנים נדיפים בעלי תכונות אנטימיקרוביאליות היודעים להתמודד עם חיידקים. בין אם מדובר בזיהום חיצוני על גבי העור ובין אם המדובר בזיהום פנימי. קיימים סוגי שמנים באיכויות שונות הניתנים ללקיחה ושימוש פנימי – יש כמובן להיוועץ בארומתרפיסט או נטורופת המתמחים בדבר.
* קיים מגוון רחב של צמחי מרפא בעלי מנגנוני פעולה אנטי דלקתיים, אנטי בקטריאליים מוכחים ומגובים מחקרית שנמצאו יעילים מאוד. Thymus, Salvia, Matricaria, Allium, Cinnamonum, Achillea, Olea הם רק חלק מהצמחים היעילים לשימוש במצבי זיהום בקטריאלי של מערכת הנשימה ושוב, זו רשימה חלקית בלבד ועל מנת להתכוונן לטיפול מדוייק, יש כמובן לגשת להרבליסט קליני או נטורופת שידעו לאפיין את הצמחים המתאימים (כמובן מול בדיקות מעבדה).
צמחי תבלין כמו שום למשל הידוע כאנטיביוטיקה של הטבע, כמו אורגנו, כמו בזיליקום, או מרווה יודעים גם הם לעשות עבודה מצויינת – שוב, יש למקד את הטיפול באופן מותאם לחיידק הספציפי.
לסיום, רוצה לשתף אתכם במחקר שנערך על השפעת עלי זית על חיידק הסטרפטוקוק ומסתבר שהן חליטות והן מיצוי אלכוהולי של עלי זית, יעילים למיגור פעילותו של הסטרפטוקוק.
קוטפים כ - 40 עלי זית צעירים ככל הניתן (אנא, חפשו עץ רחוק מהכביש, פיח ושאר זיהומים סביבתיים). שיטפו היטב את העלים, הרתיחו - 3/4 סיר מים עם העלים, צננו ושתו.
כן, לחליטה זו טעם מר כלענה, אך תוכלו להוסיף לימון סחוט כדי להטיב את הטעם ועדיין ליהנות מהסיוע שיוגש לכם בעת מחלה זיהומית על רקע סטרפטוקוק.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
