טראנדים תזונתיים
באיזה דלק אתם משתמשים לתדלק את גופכם?
בשנים האחרונות אני מקבלת יותר ויותר פניות המבקשות הנחיה תזונתית למסלולי תזונת פָּליאוֹ, תזונה קֶטוֹגֶנית, אֶטְקינְס, אדם קדמון, תזונה דלת פחמימות ו/או הימנעות טוטאלית מפחמימות באשר הן בפריט ודומני שהגיע הזמן לעשות סדר בדברים ולאפשר לקהל הקוראים להבין דברים לעומקם, להבחין במשמעויות של כל סוג תזונה והשלכותיהם:
קצת לפני שאנחנו יוצאים למסע הסקירה, ברשותכם אני מבקשת להאיר כמה עובדות:
בשנים האחרונות אני מקבלת יותר ויותר פניות המבקשות הנחיה תזונתית למסלולי תזונת פָּליאוֹ, תזונה קֶטוֹגֶנית, אֶטְקינְס, אדם קדמון, תזונה דלת פחמימות ו/או הימנעות טוטאלית מפחמימות באשר הן בפריט ודומני שהגיע הזמן לעשות סדר בדברים ולאפשר לקהל הקוראים להבין דברים לעומקם, להבחין במשמעויות של כל סוג תזונה והשלכותיהם:
קצת לפני שאנחנו יוצאים למסע הסקירה, ברשותכם אני מבקשת להאיר כמה עובדות:
* אמרה סבתי עליה השלום (זה מתחרז ביידיש) "מה שמניחים על השיניים – יושב על העצמות" אמרה, צדקה ויפלה כל חייה בעצמה באמצעות תזונה ופעילות גופנית ככל שיכלה והאמינו לי, החיים זימנו לה אתגרים לפחות כמו בלונה פארק והיא שרדה את כולם ונפטרה מן העולם בשיבה טובה.
* אם נשווה את גוף האדם למכונית, הרי שוודאי נבקש לבחור בדלק הטוב ביותר כדי לאפשר לרכב שלנו את האופציה לביצועים הטובים ביותר – כך גם לגוף שלנו... מוגש כחומר למחשבה...
* בניגוד למכוניות המיוצרות בשיטת סרט נע במפעל, בני האדם מגיעים לעולם עם קונסטיטוציה שונה בין אחד לשני – מה שמראש מבטל את שיטת המפעל ומציב אותנו יחידים ומיוחדים אחד אחד הזקוקים להתייחסות פרטנית ולא כוללנית (מה שמבדיל את הגישה הקונבנציונאלית מהטבעית).
* בניגוד למכוניות או כל מוצר מפעל או מדף, בני האדם אינם ניזונים רק מתזונה כפי שאנחנו מתייחסים אליה, אנחנו ניזונים גם מהלך רוח, מצבי רוח, מצב חברתי, מצב סוציו אקונומי, רגשות, תחושות, מחשבות, אמביציה, בטחון עצמי וקיימת מערכת יחסי גומלין מופלאה בין חומרי תזונה אלו לאדם והמקומות אליהם הוא יכול להגיע באמצעות מערכת יחסי גומלין זו. דומני שזה הרגע הנכון להזכיר שהמוח האנושי ניזון מפחמימות או ליתר דיוק מגלוקוז כשחסרונו של זה (גלוקוז) יגרום למצבי רוח משתנים, ירידה במצב הרוח, דכדוך ואף דכאון.
* אם נשווה את גוף האדם למכונית, הרי שוודאי נבקש לבחור בדלק הטוב ביותר כדי לאפשר לרכב שלנו את האופציה לביצועים הטובים ביותר – כך גם לגוף שלנו... מוגש כחומר למחשבה...
* בניגוד למכוניות המיוצרות בשיטת סרט נע במפעל, בני האדם מגיעים לעולם עם קונסטיטוציה שונה בין אחד לשני – מה שמראש מבטל את שיטת המפעל ומציב אותנו יחידים ומיוחדים אחד אחד הזקוקים להתייחסות פרטנית ולא כוללנית (מה שמבדיל את הגישה הקונבנציונאלית מהטבעית).
* בניגוד למכוניות או כל מוצר מפעל או מדף, בני האדם אינם ניזונים רק מתזונה כפי שאנחנו מתייחסים אליה, אנחנו ניזונים גם מהלך רוח, מצבי רוח, מצב חברתי, מצב סוציו אקונומי, רגשות, תחושות, מחשבות, אמביציה, בטחון עצמי וקיימת מערכת יחסי גומלין מופלאה בין חומרי תזונה אלו לאדם והמקומות אליהם הוא יכול להגיע באמצעות מערכת יחסי גומלין זו. דומני שזה הרגע הנכון להזכיר שהמוח האנושי ניזון מפחמימות או ליתר דיוק מגלוקוז כשחסרונו של זה (גלוקוז) יגרום למצבי רוח משתנים, ירידה במצב הרוח, דכדוך ואף דכאון.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
* לאורך כל ההיסטוריה, מונחת בפנינו ההזדמנות לתובנה המתבקשת על הקשר והיחסים שבין תזונתו של אדם למצבו הרגשי, נפשי, יכולותיו, אומדן ביצועיו, בריאותו ולא עלינו – חולי גם. ההקשרים קיימים בין אם נרצה/נבין או לאו. מה שחשוב להבין הוא שהיות ואיננו מוצרי מדף ושונים זה מזה בהרכבים הגנטיים והאישיים איתם מגיע כל אחד מאיתנו לעולם, הרי שהתאמת תזונה אישית לאדם, יודעת לחולל הבדלים משמעותיים. תזונה ייעודית שמתאימה לשכנה שלי, לא בהכרח מתאימה לאחותה שדומה לה בהרכב הגנטי (לפחות ברמה התיאורטית) ודאי לא בהכרח מתאימה לחברתה. חשוב לי להדגיש סעיף זה, בעיקר משום שזה לב ליבו של כל טראנד באשר הוא.
* מזכירה לעצמי וגם לכם שהמדע מתקדם, מתפתח ומלמד אותנו דברים חדשים כל הזמן. פירמידת המזונות ומסקנות התזונה המתבקשות השתנו לאורך השנים והמחקרים וכנראה ימשיכו ככל שכלי המחקר והחוקרים יתקדמו בידיעותיהם הן על התזונה והן על גוף האדם ובעיקר, על יחסי הגומלין שביניהם. (זה הזמן להזכיר שחשוב לבחון מקצועית מחקרים ולא ליפול למחקרים ממומנים בידי בעלי אינטרס).
* המושג "יופי" התערבב זה מכבר עם המושג "בריאות" ודומה שהשינויים המתרחשים בין שני מושגים אלו, בתוספת המהירות, החיפזון והקושי לדחות סיפוקים שמאוד מאפיינים את עידן המילניום, יולדים קיצורי דרך שגם אם והם מספקים את "הסחורה" הנכספת של "יופי", הם מפספסים ובגדול, את מוטיב הבריאות.
* חשוב לי להבהיר, ד י א ט ה – היא סך כל המזון שנמצא בתפריט שלנו, יש דיאטת השמנה, יש דיאטת הרזיה, יש דיאטה למחלות ספציפיות – המסר הוא שדיאטה אינו בהכרח מושג הנקשר לירידה במשקל.
* יש הבדל ע צ ו ם בין תהליך ירידה במשקל לצורך מניעת סיבוכים במצבי יתר משקל חולני לבין אורח חיים. כל תפריט תזונתי שמטרתו לסייע לאדם ספציפי לרדת במשקל, טוב ונכון לתקופת זמן קצובה בהתאם למצבו, בריאותו וכמובן עד שהגוף מסתגל למצב – כן, גם הגוף יודע לעצור את התהליך ולומר "רגע, אני זקוק לזמן הסתגלות" או "משהו מפריע לי"
* א י ז ו ן – הוא המפתח לבריאותנו.
אטקינס, פליאו, קֶטוֹגֶנית או כל תזונה אחרת המסירה באופן גורף את הפחמימות מכל סוג מהתפריט – רובן ככולן פועלות על פי אותו מנגנון הגורם להסבה של שימוש באנרגיה שמקורה בפחמימות/סוכרים למנגנון פירוק אנרגיה משומן ואם דיברנו על טראנדים בתחום התזונה, הרי שזה הטראנד החם !
בתזונה בה ניזון גוף האדם מכמויות גדולות של חלבון ושומן מהחי ללא פחמימות בתפריט, מחפש הגוף שלנו מקור אנרגיה חלופי כדי להפעיל את כל התיפקודים שאנחנו נוטים לקחת כמובנים מאליהם החל מתהליכים כמו חשיבה ורגש וכלה בתנועה, נשימה, הולם לב וכו', נוצרים כחלק מתהליך טבעי גופי קטון (ketones).
תהליך הפקת גופי קטון (קטוזיס) מתרחש כשהגוף לא מוזן בפחמימות כמקור לאנרגיה או כשמרווחי הזמן בין הארוחות ארוכים מאוד או אפילו במצבי צום.
כתגובה, ומן הצורך החיוני והקיומי של הגוף באנרגיה, מתנהל פירוק חומצות שומן בתאי הכבד לשלוש מולקולות שונות כששתיים מהן בהמשך התהליך מייצרות את האנרגיה לה זקוק הגוף כדי לתפקד.
בפועל, לוקח לגוף (ובעיקר למוח) זמן להתרגל לשינוי ולשוֹני שבזמינות האנרגיה (יש הבדל בזמינות אנרגיה שמקורה בפחמימה לבין זו שמקורה בשומן/גופי קטון) ותקופת ההסתגלות שבין שני המצבים, יוצרת בתורה, תופעות לוואי כמו:
* כאבי ראש
* סחרחורות
* חולשה
* שינויים במצבי-רוח
* שלשולים
* הקאות
* בחילות
* ולבסוף גם עצירות על רקע מיעוט בסיבים תזונתיים בתפריט.
סוגי תזונה שהתפריט בה מצמצם עד מסיר לחלוטין פחמימות מכל מקור שהוא, גורם לשינויים מרחיקי לכת בגופנו ולמעשה השימוש בסוג תפריט יודע לסייע בטיפול ב:
* מחלות נוירולוגיות
* אלצהיימר
* פרקינסון
* אפילפסיה
* ואוטיזם על רקע יציבות הנרכשת באין פחמימות.
אפקט הלוואי הראשוני של תזונה מסוג זה הוא ירידה חדה ומהירה במשקל כשבתחילת הדרך רוב המשקל שיורד מקורו ביציאת נוזלים מהגוף.
השימוש בסוג תזונה שכזה להורדת אחוזי שומן יעיל ביותר כמו גם להורדה מאסיבית במשקל כשמדובר בעודפי משקל גדולים.
יחד עם זאת, צריך לקחת כמה דברים בחשבון:
* התפריט אינו מכיל מספיק סיבים תזונתיים מה שיכול ליצור בהמשך עצירויות – יש לקחת בחשבון שבמקביל להוספת סיבים תזונתיים (בין אם כתוסף או כירק) יש להתאים את כמות הנוזלים בשתייה (מים) כדי למנוע עצירויות או החרפתן.
* כעקרון, גוף האדם לא אמור להתמודד עם כמויות גדולות כל כך של חלבון ו/או שומן. דומני שזה הרגע המתאים להזכיר שדר' אטקינס נפטר כשמאחוריו היסטוריה של בעיות לב, כלי דם ועודף משקל לא קטן – למרות ואולי בגלל סוג התזונה בה נקט. ס חלבון מתפנה באמצעות הכליות אך כמויות גדולות של חלבון מעמיסות על תיפקוד הכליות.
* אם נתבונן היטב על האג'נדה התזונתית המוצעת בסוג "דיאטות" אליו מתייחסת כתבה זו, הרי שמדובר באחוזי שומן גבוהים מתוך התזונה (עד 80%). אין ספק שלגוף האדם יש צורך בשומן, אך מה לגבי עודפים? מה עושה הגוף עם 50% שומן מכלל התזונה? – על אחת כמה וכמה עם אחוזים גבוהים יותר? – הגוף נוטה להפטר מהשומן באמצעות מערכת העיכול, דרך היציאות – כמובן בהתחשב ובתקווה שמערכת העיכול והכבד עובדים כשורה במלוא התפוקה, אך בסוגי תזונה שכאלו, ברור שישנם עודפים גבוהים, גם אם והאנרגיה לה זקוק הגוף מופקת מגופי קטון באדיבות הכבד, עדיין סביר להניח שקיימים עודפי שומן בגוף ואלו נוטים להצטבר בכלי – הדם, מה שלימים יוצר את התופעה המוכרת לנו כ - "טרשת עורקים" כשהשומן (LDL) מתחמצן (רדיקלים חופשיים) בכלי הדם וגורם להיצרות של כלי-הדם.
* חלק ממה שמפריד בין בריאות וחולי נמצא באיזון שבין רמות חומציות לרמות הבסיסיות המהווים תולדה של תפריט תזונתי (כמו גם סטרס, תרופות, שתייה ועוד) ככל שהתזונה שלנו חומצית יותר, ככל שרמת החומציות בגוף גבוהה יותר, כך הנטייה שלנו לחלות גבוהה יותר. כלומר, רצוי הוא, למתן את האיזון בין חומצה ובסיס, מתוך אותה הבנה שחומציות גבוהה קלה יותר לאפשר חוֹלי מאשר סביבה בסיסית. (מצבי דלקת למשל, הם מצבי חומציות גבוהים. כך גם טרשת עורקים, סוכרת, HP חיידק ההליקובקטור פילורי המשגשג בתנאי חומציות גבוהים בקיבה ועוד).
* חלבון שמקורו מן החי (בקר, עוף, הודו) נוטה להכיל כמות גבוהה של אומגה 6. לעומתם דגים ובעיקר דגים שחיים במים קרים (דגי ים-צפוני) מכילים כמות גדולה של אומגה 3 הידועה כבעלת תכונות נוגדות דלקת. בפועל, חלבון מהחי מתפרק בגופנו לחומצה אורכידונית וזו בתורה מתפרקת לאנזים COX2 (ציקלו אוקסי גינאז) הידוע כמתווך דלקתי. כלומר, ככל שהתפריט שלנו עמוס בחלבון שמקורו מהחי, גם הנטייה להתפתחות דלקות (כמו גם רמות חומציות המתוארות בפסקה קודמת) גבוהות יותר.
* לא נוכל להתעלם מהעובדה שתפריט עתיר חלבון ושומן מחסיר את משק הוויטמינים והמינרלים לו זקוק הגוף לתיפקודים השונים. לאורך ההיסטוריה הרפואית ניתן למצוא עדויות למחלות שהתרחשו אך ורק בשל חסר ויטמינים או אפילו חוסר איזון מינרלים בגוף היודע להיווצר באדיבות הכליות ובפרט כשיש עומס חלבוני המוטל עליהן.
* אמת היא שהעומס החלבוני מפונה באמצעות הכליות מהגוף אבל עדיין, מי שמתאמץ ואחראי ישר על פעילות פירוק החלבון והשומן הוא לא אחר מאשר הכבד, הכבד הוא גם זה שבחסותו מיוצרים גופי קטון ואני תוהה לגבי תיפקודי הכבד הנדרשים לי שבוחר בסוג תזונה שכזו ולאורך כמה זמן... שווה הן לבדוק והן לתת את הדעת לפני ולאורך כל הדרך.
למרות הכל, נראה שיש שימוש נרחב לתצורות תזונתיות המסירות פחמימות וביניהם סוכרים באשר הם מהתפריט ליצירת איזון, הורדת רמות שומן גבוהות כמו גם ירידה במשקל – למה זה טוב?, תצורת תזונה כזו יכולה כאמור להועיל לאנשים עם משקל גבוה מאוד שרוצים להתחיל תהליך ירידה במשקל, אנשים שסובלים מרמות שומן גבוהות בגוף ורוצים להוריד את רמות השומן והשלכותיו, לפעמים לפני ניתוחים כאלו ואחרים יש צורך להוריד משקל ו/או שומן מהגוף על מנת לאפשר סיכויי הצלחת התהליך, כמו גם עצם העובדה שהגוף אינו ניזון מסוכרים או נכון יותר מההשלכות של סוכרים על מצב הרוח, אכילה, מחלות נוירולוגיות או נפשיות ואף אוטיזם, PDD והרצף.
כלומר, נכון לעיתים לעשות שימוש בסוג תזונה כמתואר לעיל לתקופה מסוימת, תוך מעקב מתמיד בבדיקות דם ושתן לניטור תפקודי כבד וכליות עד השגת "מטרה" זו או אחרת לשמה הוחלט להשתמש בסוג התזונה לעיל אך להערכתי, לאורך זמן שימוש בתזונה זה לא נכון או חמור מכך, ההשלכות עולות על האפקט הנכסף.
חשוב להדגיש שטרם כניסה לאורח חיים המלווה בסוגי תזונה אלו מחייב להערכתי סדרת בדיקות מקיפה לפני התחלת סוג תזונה זה וכמובן לאורך הדרך – אל תעשו את זה לבד ודאי לא מבלי להיבדק.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
