לישמניאזיס/לשמניה – שושנת יריחו
2 מילימטרים של זבוב מורם כנפיים, מעוף דילוגי עד כשני מטרים מקרקע יודע לחולל מופע עורי כואב ומעיק..
בשנים האחרונות אנחנו רואים שוב את תופעת "שושנת יריחו" הנגרמת כאמור מעקיצת זבוב החול.
זבובי החול פעילים לרוב בקיץ, בשעות בין הערביים והערב, אלו השעות בהן תוכלו למצוא את זבובי החול פעילים ועסוקים לעייפה בהדבקה. הם מקננים בין סדקי קירות, בין סלעים, חריצים באדמה לחה והן בקיני ציפורים כשמקורם מגיע משפני הסלע הלא הם נשאי המחלה.
בשנים האחרונות אנחנו רואים שוב את תופעת "שושנת יריחו" הנגרמת כאמור מעקיצת זבוב החול.
זבובי החול פעילים לרוב בקיץ, בשעות בין הערביים והערב, אלו השעות בהן תוכלו למצוא את זבובי החול פעילים ועסוקים לעייפה בהדבקה. הם מקננים בין סדקי קירות, בין סלעים, חריצים באדמה לחה והן בקיני ציפורים כשמקורם מגיע משפני הסלע הלא הם נשאי המחלה.
אם תערכו חיפוש קצר בדפדפן החיפוש, תוכלו לראות שאוכלוסיית שפני הסלע גדלה מאוד בשנים האחרונות, מה שמסביר את ההתפרצות המחודשת של זבובי החול ושושנת יריחו בהתאם.
אם ישבתם בערבו של יום והרגשתם עקיצה כואבת, יתכן וזה באמת רק יתוש מחוצף, אך אם לאחר העקיצה אתם מרגישים דקירות כואבות באיזור העקיצה ומקום העקיצה הופך אדום ובולט מעל פני העור, יתכן והמדובר בעקיצת זבוב החול.
העקיצה יודעת לגרום לאחת משלוש תופעות:
בראשונה רק העור מעורב, בשנייה גם הריריות בגוף מעורבות ובמקרה השלישי והחמור מכולן, תהיה מעורבות גם של איברים פנימיים.
העקיצה עצמה גורמת לפצע שעם הזמן הולך וגדל, מלווה בכאב חד, התכייבות והופעת צלקת לאחר ההגלדה שאורכת מספר חודשים.
העקיצה יודעת לגרום לאחת משלוש תופעות:
בראשונה רק העור מעורב, בשנייה גם הריריות בגוף מעורבות ובמקרה השלישי והחמור מכולן, תהיה מעורבות גם של איברים פנימיים.
אם ישבתם בערבו של יום והרגשתם עקיצה כואבת, יתכן וזה באמת רק יתוש מחוצף, אך אם לאחר העקיצה אתם מרגישים דקירות כואבות באיזור העקיצה ומקום העקיצה הופך אדום ובולט מעל פני העור, יתכן והמדובר בעקיצת זבוב החול.
העקיצה יודעת לגרום לאחת משלוש תופעות:
בראשונה רק העור מעורב, בשנייה גם הריריות בגוף מעורבות ובמקרה השלישי והחמור מכולן, תהיה מעורבות גם של איברים פנימיים.
העקיצה עצמה גורמת לפצע שעם הזמן הולך וגדל, מלווה בכאב חד, התכייבות והופעת צלקת לאחר ההגלדה שאורכת מספר חודשים.
העקיצה יודעת לגרום לאחת משלוש תופעות:
בראשונה רק העור מעורב, בשנייה גם הריריות בגוף מעורבות ובמקרה השלישי והחמור מכולן, תהיה מעורבות גם של איברים פנימיים.
העקיצה עצמה גורמת לפצע שעם הזמן הולך וגדל, מלווה בכאב חד, התכייבות והופעת צלקת לאחר ההגלדה שאורכת מספר חודשים.
בארץ קיימים שני סוגים של הטפיל שמחדיר זבוב החול עם העקיצה:
לישמניה מאג'ור ולישמניה טרופיקה. שני הטפילים גורמים לכאב גדול והתכייבות גדולה ומשמעותית אך הטפיל לישמניה טרופיקה גורם למופע קשה יותר ובעיקר זה המתבטא בהחלמה איטית יותר (עד שנתיים).
קיימים סוגי טפילים נוספים אך אלו לרוב אינם נמצאים בארצנו ואלו שכן מזוהים, מגיעים לרוב כתיירי חוץ עם אנשים שנעקצו במדינות אחרות.
אם נעקצתם והמקום בו נעקצת מתפתח לפצע שלא עובר לאורך זמן, גשו לרופא המשפחה ובקשו הפניה לבדיקת הנגע. בדיקת גירוד המקום עצמו עשויה לתת מענה שיאשש או ישלול את תופעת השושנה כאמור
אך על מנת לדעת את סוג הטפיל שהוחדר לגופכם בעת העקיצה, תצטרכו להגיע עד בית החולים על מנת לעבור בדיקה (PCR).
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
כשהמדובר במופע עורי בלבד, מציעה הרפואה הקונבנציונאלית משחות אנטיביוטיות למיגור הטפיל או צריבת הנגע בחנקן נוזלי, לנגעים מפושטים המסרבים להירפא נוהגים להזריק חומר שגורם להרג הטפיל המקנן בנגע.
כך או אחרת, קחו בחשבון שמדובר בתהליך ארוך טווח ולצערי, התהליך מלווה בכאב, גרד ואיטיות ההחלמה בהחלט "מעיקה".
רגע לפני שנעסוק בדברים שיש לרפואה הנטורופתית להציע, נזכור שהתרופה הטובה ביותר היא מניעה ולכן, אם אתם יוצאים אל הטבע, או גרים באזורים בם ידוע שיש אוכלוסייה גדולה של שפני סלע המגיעה עד האוכלוסייה עצמה כדי לחפש מזון, המנעו כמובן ממגע ישיר עם שפני הסלע, הקפידו ללבוש בגדים ארוכים (חולצה/מכנס) גם אם חם, תוכלו לבחור בבדים קלים ובלית ברירה, דאגו להשתמש בתכשירים דוחי יתושים שמטבע הדברים דוחים גם את זבוב החול. תכשירים כאלו תוכלו למצוא הן כמוצרי מדף קיימים והן כתכשירים טבעיים מבוססי שמנים נדיפים והם בהחלט מצויינים (מבוססי שמן ציטרונלה/לימון/גרניום לימוני ועוד).
בבתי תוכלו הן להגיף את הרשתות, הן לרסס סביב הפתחים, הדלתות, החלונות, אך קיימים גם מוצרים כמו לפידים עשנים המבריחים מיני חרקים, לוחיות הדבקה למיגור חרקים מעופפים ועוד – במקרה זה, ללא ספק כל האמצעים כשרים ובלבד שלא להיעקץ מזבוב החול.
כאמור נטורופתיה מפנה את פרוטוקול הטיפול לשני כיוונים עיקריים:
1) טיפול בנגעים עצמם על גבי העור.
2) חיזור מערכת החיסון, תוך התייחסות לרמה התזונתית כפי שקראתם בכתבות קודמות, שימוש בפטריות מרפא וצמחי מרפא בטינקטורות (מיצוי אלכוהולי).
נטורופתים יודעים לרקוח קרמים על בסיס אלוורה טבעי ואליהם לצרף מיצוי אלכוהולי של צמחים בעלי תכונות "וולנררי" הידועות כמשקמות את העור וצמחים נוגדי דלקת ונוגדי פעילות טפילית.
צמחים כמו:
* קלנדולה - Calendula.
* אכיניצאה - Echinacea.
* מטריקרי - Matricari.
* אכילאה - Achillea.
* סימפיטום - Symphytum (fls).
בהחלט יכולים להלקח בחשבון לרקיחת קרם כשבה במידה, ניתן להשתמש בקרם על בסיס חלב נאקה (מפוסטר) הידוע בתכונתו נוגדת הדלקת ונוגדת הכאב.
בצמחי מרפא ניתן רצוי להשתמש במצבים אלו בצמחים לחיזוק המערך החיסוני על מנת להאיץ את תהליך התמודדות הגוף עם הטפיל.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
בארץ קיימים שני סוגים של הטפיל שמחדיר זבוב החול עם העקיצה:
לישמניה מאג'ור ולישמניה טרופיקה. שני הטפילים גורמים לכאב גדול והתכייבות גדולה ומשמעותית אך הטפיל לישמניה טרופיקה גורם למופע קשה יותר ובעיקר זה המתבטא בהחלמה איטית יותר (עד שנתיים).
קיימים סוגי טפילים נוספים אך אלו לרוב אינם נמצאים בארצנו ואלו שכן מזוהים, מגיעים לרוב כתיירי חוץ עם אנשים שנעקצו במדינות אחרות.
אם נעקצתם והמקום בו נעקצת מתפתח לפצע שלא עובר לאורך זמן, גשו לרופא המשפחה ובקשו הפניה לבדיקת הנגע. בדיקת גירוד המקום עצמו עשויה לתת מענה שיאשש או ישלול את תופעת השושנה כאמור
אך על מנת לדעת את סוג הטפיל שהוחדר לגופכם בעת העקיצה, תצטרכו להגיע עד בית החולים על מנת לעבור בדיקה (PCR).
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
כשהמדובר במופע עורי בלבד, מציעה הרפואה הקונבנציונאלית משחות אנטיביוטיות למיגור הטפיל או צריבת הנגע בחנקן נוזלי, לנגעים מפושטים המסרבים להירפא נוהגים להזריק חומר שגורם להרג הטפיל המקנן בנגע.
כך או אחרת, קחו בחשבון שמדובר בתהליך ארוך טווח ולצערי, התהליך מלווה בכאב, גרד ואיטיות ההחלמה בהחלט "מעיקה".
רגע לפני שנעסוק בדברים שיש לרפואה הנטורופתית להציע, נזכור שהתרופה הטובה ביותר היא מניעה ולכן, אם אתם יוצאים אל הטבע, או גרים באזורים בם ידוע שיש אוכלוסייה גדולה של שפני סלע המגיעה עד האוכלוסייה עצמה כדי לחפש מזון, המנעו כמובן ממגע ישיר עם שפני הסלע, הקפידו ללבוש בגדים ארוכים (חולצה/מכנס) גם אם חם, תוכלו לבחור בבדים קלים ובלית ברירה, דאגו להשתמש בתכשירים דוחי יתושים שמטבע הדברים דוחים גם את זבוב החול. תכשירים כאלו תוכלו למצוא הן כמוצרי מדף קיימים והן כתכשירים טבעיים מבוססי שמנים נדיפים והם בהחלט מצויינים (מבוססי שמן ציטרונלה/לימון/גרניום לימוני ועוד).
בבתי תוכלו הן להגיף את הרשתות, הן לרסס סביב הפתחים, הדלתות, החלונות, אך קיימים גם מוצרים כמו לפידים עשנים המבריחים מיני חרקים, לוחיות הדבקה למיגור חרקים מעופפים ועוד – במקרה זה, ללא ספק כל האמצעים כשרים ובלבד שלא להיעקץ מזבוב החול.
כאמור נטורופתיה מפנה את פרוטוקול הטיפול לשני כיוונים עיקריים:
1) טיפול בנגעים עצמם על גבי העור.
2) חיזור מערכת החיסון, תוך התייחסות לרמה התזונתית כפי שקראתם בכתבות קודמות, שימוש בפטריות מרפא וצמחי מרפא בטינקטורות (מיצוי אלכוהולי).
נטורופתים יודעים לרקוח קרמים על בסיס אלוורה טבעי ואליהם לצרף מיצוי אלכוהולי של צמחים בעלי תכונות "וולנררי" הידועות כמשקמות את העור וצמחים נוגדי דלקת ונוגדי פעילות טפילית.
צמחים כמו:
* קלנדולה - Calendula.
* אכיניצאה - Echinacea.
* מטריקרי - Matricari.
* אכילאה - Achillea.
* סימפיטום - Symphytum (fls).
בהחלט יכולים להלקח בחשבון לרקיחת קרם כשבה במידה, ניתן להשתמש בקרם על בסיס חלב נאקה (מפוסטר) הידוע בתכונתו נוגדת הדלקת ונוגדת הכאב.
בצמחי מרפא ניתן רצוי להשתמש במצבים אלו בצמחים לחיזוק המערך החיסוני על מנת להאיץ את תהליך התמודדות הגוף עם הטפיל.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
