"בצבא הכי חזק שבעולם, אלחם למענך... ממש לא מובן מאליו.
ז'ול ורן, היה מחלוצי ז'אנר המדע הבדיוני שנולד בראשית המאה התשע-עשרה וחרף העובדה שכל מה שחזה במוחו הקודח נחשב דמיוני, בדיוני עד כדי הזוי, הפך יום אחד למציאות ברורה מאליה.
כשאני מתבוננת על מערכת החיסון ומנסה לשוות לה פנים אחרות, אולי לנסות ולהשוות אותה לצבא, כל שנותר לי הוא להתפלל שיום אחד, הצבא שלנו יהיה חכם, יעיל ומתוחכם לפחות כמו מערך החיסון האנושי –
לא שאני מלינה על צה"ל שלנו – ועדיין... יש מה ללמוד מתבונתו של הגוף האנושי.
ז'ול ורן, היה מחלוצי ז'אנר המדע הבדיוני שנולד בראשית המאה התשע-עשרה וחרף העובדה שכל מה שחזה במוחו הקודח נחשב דמיוני, בדיוני עד כדי הזוי, הפך יום אחד למציאות ברורה מאליה.
כשאני מתבוננת על מערכת החיסון ומנסה לשוות לה פנים אחרות, אולי לנסות ולהשוות אותה לצבא, כל שנותר לי הוא להתפלל שיום אחד, הצבא שלנו יהיה חכם, יעיל ומתוחכם לפחות כמו מערך החיסון האנושי –
לא שאני מלינה על צה"ל שלנו – ועדיין... יש מה ללמוד מתבונתו של הגוף האנושי.
לו הייתם יודעים כמה חיידקים חיים להם בשלום ובנחת על גבי העור שלנו, לו ידעתם כמה וירוסים חולפים לידינו או כאלו שגם מצליחים לחדור לגופנו במהלך יממה, הייתי מסירים ודאי את הכובע בפני הצבא המהולל שיש לכל אחד מאיתנו בגוף – הלא הוא מערך החיסון.
לויקוציטים: גנרולוציטים, נויטרופילים, באזופילים, אאוזינופילים, פאגוציטים: מונוציטים, מאקרופאג'ים, תאי פיטום, תאים דנדריטים, לימפוציטים, תאי - NK, תאי - T, תאי - B, תאי פלאסמה, תאי זיכרון, מערכת משלים, רקמות לימפה, בלוטות לימפה, חיסון מולד, חיסון נרכש, בית ספר התמיינות והתמחות וארכיון חיסוני שלא היה מבייש את גדול הארכיונים בתבל - אלו הם חיילי ואברי מערכת החיסון האנושית והם מתואמים באופן מושלם, הם מגינים עלינו מפני פולשים זרים – פּתוֹגֶנִים ומאפשרים לנו בריאות שלימה.
מרכיביה של מערכת החיסון נמצאים כמעט בכל מקום בגופנו כשעצם הפזורה ברחבי הגוף, מאפשרת זמן תגובה מיידי מול כל פולש כמו גם איסוף ופינוי מהגוף החוצה.
מעבר למרכיבי ואברי מערכת החיסון, גוף האדם בנוי כך שהעור עצמו מהווה מעטפת וקו הגנה ראשון, כמו העור גם רקמות, ריריות (אף/עיניים/דרכי נשימה/עיכול/מין) עומדים גם הם בקו ההגנה הראשון ומונעים מפולשים לחדור בקלות פנימה אל תוך הגוף.
לויקוציטים: גנרולוציטים, נויטרופילים, באזופילים, אאוזינופילים, פאגוציטים: מונוציטים, מאקרופאג'ים, תאי פיטום, תאים דנדריטים, לימפוציטים, תאי - NK, תאי - T, תאי - B, תאי פלאסמה, תאי זיכרון, מערכת משלים, רקמות לימפה, בלוטות לימפה, חיסון מולד, חיסון נרכש, בית ספר התמיינות והתמחות וארכיון חיסוני שלא היה מבייש את גדול הארכיונים בתבל - אלו הם חיילי ואברי מערכת החיסון האנושית והם מתואמים באופן מושלם, הם מגינים עלינו מפני פולשים זרים – פּתוֹגֶנִים ומאפשרים לנו בריאות שלימה.
מרכיביה של מערכת החיסון נמצאים כמעט בכל מקום בגופנו כשעצם הפזורה ברחבי הגוף, מאפשרת זמן תגובה מיידי מול כל פולש כמו גם איסוף ופינוי מהגוף החוצה.
מעבר למרכיבי ואברי מערכת החיסון, גוף האדם בנוי כך שהעור עצמו מהווה מעטפת וקו הגנה ראשון, כמו העור גם רקמות, ריריות (אף/עיניים/דרכי נשימה/עיכול/מין) עומדים גם הם בקו ההגנה הראשון ומונעים מפולשים לחדור בקלות פנימה אל תוך הגוף.
דרגות שונות של חומציות למשל כמו בקיבה פועלות גם הן כחלק מהמערך החיסוני.
ובכל פעם שעולה לכם החום, זיכרו שזו אחת מהדרכים בהן הגוף מתמודד עם פולשים זרים שכן הצליחו לחדור – לא כל פתוגן/פולש זר עמיד בטמפרטורות חום גבוהות.
למערכת החיסון שלושה תפקידים עיקריים כשעל מנת להפעיל את התפקידים הללו, משתמשת מערכת החיסון בכל חיילי ואברי מערכת החיסון (שכאמור מתואמים ביניהם):
1) קו הגנה ראשון מפני פלישת גורמים זרים (חיידקים, וירוסים, פטריות, אמבות, תולעים) אל תוך הגוף.
2) סילוק ופינוי של רקמות או חלקי רקמות ותאים שנהרסו, נפגעו או מתו.
3) השמדת תאים סרטניים בשלבים ראשוניים ומוקדמים שלהם.
לביצוע מטלותיה של מערכת החיסון, קיימים מספר מנגנוני פעולה:
1) המנגנון הראשון נתמך על המחסום הפיזי שמספקים העור והריריות בגוף המהווים מחיצה בין העולם החיצוני לבין זה הקיים בתוך הגוף.
2) המנגנון השני פועל על היווצרות מנגנון דלקת. את המושג דלקת אנחנו מכירים בפועל, כל אחד מאיתנו חווה דלקת בשלב זה או אחר בחייו. מה שבפועל מתחולל בתוך הגוף הוא, הגעת תאי דם לבנים אל המקום
בו נגרם זיהום או נזק כלשהו לריקמה. ולשם בדיוק מגייס הגוף תאים ספציפיים של מערכת החיסון להתמודדות עם הפולש ו/או הנזק שנגרם.
3) תאי דם לבנים ספציפיים שתפקידם להתמודד מול הפולש הזר מגיעים לאתר, מזהים את הפולש המוכר תוך הפעלת מנגנון דלקתי בכל הגוף ולא רק באיזור הפגוע.
חשוב לדעת שמנגנוני החיסון אינם פועלים בזה אחר זה אלא בכפיפה אחת ובו בזמן!
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
תאי הדם הלבנים (לויקוציטים Leukocytes) פועלים בשני מנגנונים שונים:
1) עגולי גרעין – מייצרים מושבות של תאים בולעניים, תאים אלו "בולעים" תאים אחרים שחדרו לרקמה אך נהרסו עקב פעילות חיסונית, כמו גם באותו מנגנון מפנים תאים אלו רקמות גוף שנהרסו תוך מגמה לנקות
את הדם ממפגעים למיניהם.
2) מקוטעי הגרעין – תאים אלו מסוגלים להרוס חומרים זרים למערכת החיסון תוך המסה ובליעה.
מרבית תאי הדם הלבנים הם נויטרופילים (Neutrophils), הם תולדה של ייצור קבוע במח העצם, כשמשם הם עוברים לזרם הדם ומשך חייהם נמשך בין 6 - 8 שעות. תפקידם לפרק ולבלוע פתוגנים ורקמות פגועות תוך היקשרות לגורם הזר (פתוגן) והקפתו עד בליעה מלאה. אנזימים בנויטרופילים ממשיכים את פירוק הגוף הזר עד השמדה שלימה. עד מותו של נויטרופיל, הוא יספיק לבלוע כ - 25 חיידקים ספציפיים מוכרים אותם כאמור הוא יפרק אנזימתית כשנויטרופיל מסיים את חייו או כתוצאה מהרעלנים שמפרישים החיידקים או כאמור כתוצאה ממשך חייו הקצר.
מקרופאג'ים גם הם תאי דם בולעניים, משתתפים יחד עם הנויטרופילים במנגנון הדלקת אך פועלים באופן שונה: ראשית, מקרופאג'ים מסוגלים לבלוע כמויות גדולות יותר של חיידקים אך גם יודע לפנות מזרם הדם תאי דם לבנים (נויטרופילים) או תאי דם אדומים שסיימו את חייהם. בניגוד לנויטרופילים, מקרופאג'ים אינם ספציפיים ואינם מבחינים בין סוגי החיידקים השונים.
חיילים נוספים של מערכת החיסון הם לימפוציטים (Lymphocytes) מסוג B מהם נוצרים בהמשך הנוגדנים הספציפיים לחיידקים ולימפוציטים מסוג T הנחלקים גם הם לשני סוגים:
* T - Cytotoxic - הורגים תאים נגועים בווירוסים.
* T - Helper - מפרישים חומרים להם זקוקים לימפוציטים מסוג B לייצור נוגדנים ספציפיים.
הנוגדנים כאמור, הם חלבון הנוצר ע"י תאים לימפוציטים מסוג B כשלכל אחד מהם שתי זרועות – נוגדנים כאמור, הם מדוייקים, ספציפיים לפתוגן מסויים ויעילים אך ורק מולו. בזרם הדם שלנו קיימים מיליוני לימפוציטים מסוג - B המסוגלים בכל רגע נתון לייצר נוגדנים חדשים מול כל פולש זר (חיידק או וירוס) חדש ולא מוכר לגוף.
בכל פעם שנוגדן נקשר לפולש זר, עצם תהליך ההיקשרות מאותת לתאי דם לבנים בולעניים להגיע למקום בו הנוגדן נפגש עם הפולש על מנת לחזק ולהגביר את פעילותם הבולענית ולמגר את הפולש מהגוף.
כעת כבר למדתם שלמערכת החיסון זיכרון מצויין כך שבמידה ופולש זר חדר לגוף, במפגש בין נוגדנים לבין הפולש הזר או שקיימים נוגדנים מפלישה קודמת של הפולש המדוייק או שבאותו הרגע ייוצרו נוגדנים חדשים כנגדו כך שבמפגש הבא, הפולש לא יגרום למחלה.
חיסונים שאנחנו מקבלים משחר ילדותנו למעשה מהווים זיכרון חיסוני יזום, כדי למגר מחלות שתקפו לאורך ההיסטוריה אוכלוסייה רבה. החומר המוזרק לנו באמצעות החיסון הוא הם חיידקים מומתים או מוחלשים של חיידקים מחוללי מחלות ספציפיות כמו אדמת/חצבת שכיום תודות לחיסונים, מוגרו כמגפות.
עם הגיע החורף אנשים רבים מגיעים לקופות החולים כדי לקבל חיסונים כנגד שפעת או דלקת ריאות. אין ספק שעדיף לעבור את החורף מבלי להיגרר למחלות קשות אך כן צריך לתת את הדעת על התובנה שחיסון הוא ספציפי כנגד פולש, כלומר, חיסון כנגד שפעת לא יכול להוות חיסון כנגד שפעת העופות למשל או כנגד דלקת ריאות הנגרמת מחיידק מסויים.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
ובכל פעם שעולה לכם החום, זיכרו שזו אחת מהדרכים בהן הגוף מתמודד עם פולשים זרים שכן הצליחו לחדור – לא כל פתוגן/פולש זר עמיד בטמפרטורות חום גבוהות.
למערכת החיסון שלושה תפקידים עיקריים כשעל מנת להפעיל את התפקידים הללו, משתמשת מערכת החיסון בכל חיילי ואברי מערכת החיסון (שכאמור מתואמים ביניהם):
1) קו הגנה ראשון מפני פלישת גורמים זרים (חיידקים, וירוסים, פטריות, אמבות, תולעים) אל תוך הגוף.
2) סילוק ופינוי של רקמות או חלקי רקמות ותאים שנהרסו, נפגעו או מתו.
3) השמדת תאים סרטניים בשלבים ראשוניים ומוקדמים שלהם.
לביצוע מטלותיה של מערכת החיסון, קיימים מספר מנגנוני פעולה:
1) המנגנון הראשון נתמך על המחסום הפיזי שמספקים העור והריריות בגוף המהווים מחיצה בין העולם החיצוני לבין זה הקיים בתוך הגוף.
2) המנגנון השני פועל על היווצרות מנגנון דלקת. את המושג דלקת אנחנו מכירים בפועל, כל אחד מאיתנו חווה דלקת בשלב זה או אחר בחייו. מה שבפועל מתחולל בתוך הגוף הוא, הגעת תאי דם לבנים אל המקום
בו נגרם זיהום או נזק כלשהו לריקמה. ולשם בדיוק מגייס הגוף תאים ספציפיים של מערכת החיסון להתמודדות עם הפולש ו/או הנזק שנגרם.
3) תאי דם לבנים ספציפיים שתפקידם להתמודד מול הפולש הזר מגיעים לאתר, מזהים את הפולש המוכר תוך הפעלת מנגנון דלקתי בכל הגוף ולא רק באיזור הפגוע.
חשוב לדעת שמנגנוני החיסון אינם פועלים בזה אחר זה אלא בכפיפה אחת ובו בזמן!
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
תאי הדם הלבנים (לויקוציטים Leukocytes) פועלים בשני מנגנונים שונים:
1) עגולי גרעין – מייצרים מושבות של תאים בולעניים, תאים אלו "בולעים" תאים אחרים שחדרו לרקמה אך נהרסו עקב פעילות חיסונית, כמו גם באותו מנגנון מפנים תאים אלו רקמות גוף שנהרסו תוך מגמה לנקות
את הדם ממפגעים למיניהם.
2) מקוטעי הגרעין – תאים אלו מסוגלים להרוס חומרים זרים למערכת החיסון תוך המסה ובליעה.
מרבית תאי הדם הלבנים הם נויטרופילים (Neutrophils), הם תולדה של ייצור קבוע במח העצם, כשמשם הם עוברים לזרם הדם ומשך חייהם נמשך בין 6 - 8 שעות. תפקידם לפרק ולבלוע פתוגנים ורקמות פגועות תוך היקשרות לגורם הזר (פתוגן) והקפתו עד בליעה מלאה. אנזימים בנויטרופילים ממשיכים את פירוק הגוף הזר עד השמדה שלימה. עד מותו של נויטרופיל, הוא יספיק לבלוע כ - 25 חיידקים ספציפיים מוכרים אותם כאמור הוא יפרק אנזימתית כשנויטרופיל מסיים את חייו או כתוצאה מהרעלנים שמפרישים החיידקים או כאמור כתוצאה ממשך חייו הקצר.
מקרופאג'ים גם הם תאי דם בולעניים, משתתפים יחד עם הנויטרופילים במנגנון הדלקת אך פועלים באופן שונה: ראשית, מקרופאג'ים מסוגלים לבלוע כמויות גדולות יותר של חיידקים אך גם יודע לפנות מזרם הדם תאי דם לבנים (נויטרופילים) או תאי דם אדומים שסיימו את חייהם. בניגוד לנויטרופילים, מקרופאג'ים אינם ספציפיים ואינם מבחינים בין סוגי החיידקים השונים.
חיילים נוספים של מערכת החיסון הם לימפוציטים (Lymphocytes) מסוג B מהם נוצרים בהמשך הנוגדנים הספציפיים לחיידקים ולימפוציטים מסוג T הנחלקים גם הם לשני סוגים:
* T - Cytotoxic - הורגים תאים נגועים בווירוסים.
* T - Helper - מפרישים חומרים להם זקוקים לימפוציטים מסוג B לייצור נוגדנים ספציפיים.
הנוגדנים כאמור, הם חלבון הנוצר ע"י תאים לימפוציטים מסוג B כשלכל אחד מהם שתי זרועות – נוגדנים כאמור, הם מדוייקים, ספציפיים לפתוגן מסויים ויעילים אך ורק מולו. בזרם הדם שלנו קיימים מיליוני לימפוציטים מסוג - B המסוגלים בכל רגע נתון לייצר נוגדנים חדשים מול כל פולש זר (חיידק או וירוס) חדש ולא מוכר לגוף.
בכל פעם שנוגדן נקשר לפולש זר, עצם תהליך ההיקשרות מאותת לתאי דם לבנים בולעניים להגיע למקום בו הנוגדן נפגש עם הפולש על מנת לחזק ולהגביר את פעילותם הבולענית ולמגר את הפולש מהגוף.
כעת כבר למדתם שלמערכת החיסון זיכרון מצויין כך שבמידה ופולש זר חדר לגוף, במפגש בין נוגדנים לבין הפולש הזר או שקיימים נוגדנים מפלישה קודמת של הפולש המדוייק או שבאותו הרגע ייוצרו נוגדנים חדשים כנגדו כך שבמפגש הבא, הפולש לא יגרום למחלה.
חיסונים שאנחנו מקבלים משחר ילדותנו למעשה מהווים זיכרון חיסוני יזום, כדי למגר מחלות שתקפו לאורך ההיסטוריה אוכלוסייה רבה. החומר המוזרק לנו באמצעות החיסון הוא הם חיידקים מומתים או מוחלשים של חיידקים מחוללי מחלות ספציפיות כמו אדמת/חצבת שכיום תודות לחיסונים, מוגרו כמגפות.
עם הגיע החורף אנשים רבים מגיעים לקופות החולים כדי לקבל חיסונים כנגד שפעת או דלקת ריאות. אין ספק שעדיף לעבור את החורף מבלי להיגרר למחלות קשות אך כן צריך לתת את הדעת על התובנה שחיסון הוא ספציפי כנגד פולש, כלומר, חיסון כנגד שפעת לא יכול להוות חיסון כנגד שפעת העופות למשל או כנגד דלקת ריאות הנגרמת מחיידק מסויים.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
