סתיו שכזה...
סוף סוף, באופן רשמי הסתיים לו עוד קיץ ישראלי והביל – אני יודעת שכל שנה כולנו מציינים את העובדה שהשנה, הקיץ היה חם יותר מאי-פעם וזה כנראה חלק מעובדת התחממותו של הכדור עליו כולנו חיים...
אבל הבריזה כבר כאן, חשוך בבוקר – זאת ודאי יודעים כל משכימי קום באשר הם, הערב יורד מוקדם יותר ואפשר סוף סוף לכבות את המזגן וליהנות מהבריזה שמגיעה בעד החלונות הפתוחים – אפשר לנשום....
כמה אנקדוטות להכנת גופנו לקראת הסתיו והחורף שעבר כאן.

חמקמק הוא הסתיו, רגע קר, רגע חם – לא יציב שכזה אבל דווקא ככזה, אני אוהבת אותו כל כך, אולי כי יש בו הכל מכל וכֹל?!?...

עונות המעבר, הן העונות שבהן למערכת החיסון שלנו, יש הזדמנות להופיע במלוא הדרה ומן הסתם, אלו העונות בהן כולנו מסתובבים עם ערימות טישו בתיק, ביד, בכיס ובכל מקום שרק אפשר..
 
האמת שהדרך הנכונה היא לקראת סוף הקיץ להתחיל לחזק את
מערכת החיסון, אבל מי מאיתנו זוכר לעשות זאת בעידן המילניום?, כשהקיץ עדיין מעיק בחוֹם ולחוּת, אף אחד מאיתנו לא חושב על תזונה סדוּרָה שמטרתה לחזק את מערכת החיסון שלנו...

היות וסתיו כבר כאן, כדאי לזכור כמה דברים חשובים:

1) לא יוצאים בלי סוודר – נו באמת, המשפט הזה שהאמהות והסבתות מנגנות לכולנו מגיל אפס בערך, מקבל מקום חשוב והאמת?, די ענייני ומשתלם. אולי זה פחות נוח להסחב עם סוודר (קליל) כשבמהלך שעות היום עדיין חם והביל וזה פשוט נראה פתטי להסתובב עם סוודר, אבל בבוקר עד העבודה ובדרך חזרה הביתה כשקריר בחוץ ויש סוודר – זו הרגשה הכי מחבקת ומחממת את הלב והנפש. מעל לכך, לפחות מחצת המטופלים שמגיעים לדיקור בעונה זו של השנה, מגיעים עם פתולוגיות של רוח, רוח קור שהתפרצה לגופם ומחוללת בם שמות, החל מכאבים נודדים, הצטננות והתקררות שיודעת להתבטא בשרירים וגם בנזלת שקופה ומטרידה שיודעת בתורה, באין טיפול מיידי ומדוייק להסתבך ולרדת כל הדרך אל הריאות – מי צריך את זה? – לא עדיף סוודר קטן שיכול להכנס לתיק עד שנזדקק לו?  

2) אם במהלך הקיץ אנחנו מחפשים מאכלים קלים ומקררים שיודעים להקל על מערכת העיכול שלנו כשהגוף עסוק בלצנן את עצמו, הרי שעם בוא הסתיו, הרוחות והגשם הנכסף, אנחנו מחפשים לאכול מאכלים מחממים, משקאות מחממים... אני משוכנעת שלא מעט מכם הקוראים יכולים בקלות להתחבר לאהבה לקערת מרק ביום חורפי וגשום, ביום קריר וסוער בחוץ – ולא בכדִי... זו הדרך שלנו לעזור לגוף לשמור על טמפרטורה מאוזנת כשכל כך קריר בחוץ. מי הם המזונות המחממים? -  ובכן זה המקום והזמן להעלות את כל תבשילי הקדרה למיניהם, מרקים כמובן, זה הזמן להשרות את הקיטניות (להוסיף דף אצה כדי לספוח גזים ולהקל על העיכול) וזיכרו שאם הוספתם דגן לקיטניות – כבר קיבלתם 22 חומצות אמינו כלומר, חלבון מלא, כך שאין צורך להוסיף מנת חלבון נוספת לארוחה.  

המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - 
לחצו כאן

3) זה הזמן והעת להוציא את התבלינים המחממים שהיו בחופשה קלה במהלך הקיץ: קינמון, רוזמרין, ג'ינג'ר, פלפל שחור, אגוז מוסקט, הל, ציפורן, צ'ילי, שום וכורכום שתמיד נחמד, טעים וטוב להוסיף. התבלינים נקראים מחממים משום שהם ממריצים את קצב זרימת הדם בכליו כך שכפועל יוצא, טמפרטורת הגוף שלנו עולה וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים וזקוקים לו כשקר בחוץ וכשקר לנו. מן הסתם, תוך אותה המרצת דם בכלים מצליח הדם להגיע לרוב המקומות הנדרשים בגופנו (תוך תקווה שאין חסימות בכלי הדם בשל סיבות אלו ואחרות) ומביא איתנו את חיילי מערכת החיסון לריפוי אותן מחלות חורף ידועות. חשוב להזכיר שאלו מכם שסובלים מיתר לחץ דם, צריכים להיוועץ לפני שימוש בתבלינים מחממים שממריצים את קצב זרימת הדם.  

4) אי אפשר להתייחס לסתיו, חורף, מחלות חורף ותזונה מבלי לתת סעיף המוקדש כל כולו לJewish chicken soup, אותו מרק עוף שכבר מזמן, קיבל את הכתרתו כתרופת פלא לכל עניין ודבר. מבעוד מועד אני מתנצלת בפניכם הקוראים על ניפוץ המיתוס שעומד להתרחש כאן במהלך השורות הקרובות, צר לי לאכזבכם גבירותי ורבותי, אך מרק עוף לכשעצמו, בפרט היום כשאיכות העוף
לא ממש מרנינה (בלשון המעטה) אינו כזה בריא... מה כן? מרק שורשים, שורש סלרי, שורש פטרוזיליה, פטרוזיליה, שמיר, סלרי עלים, גזר, קולורבי, לפת, בצל – בניגוד לכל מה שסיפרו לנו האימהות והסבתות שלנו, החכמה היא לא לבשל את המרק עד "שיוצאת נשמתו" בבישול ארוך וממושך, אלא לבשל בישול קצר את הירקות עד ריכוך, לסנן אותם מהנוזלים ורק אז אם אתם ממש רוצים להסמיך את המרק, תוכלו להמשיך לבשל את הנוזלים בלבד ועם ההגשה, לצרף את הירקות האהובים על כל אחד לצלחתו האישית – ויטמינים ומינרלים מטבעם הם חומרים מאוד רגישים לחום כך שככל שהבישול ארוך טווח, בטמפרטורה גבוהה, כך כל תוכלת הוויטמינים והמינרלים פשוט מתפוגגת לה ונהרסת. כולי התנצלות... מה כן בריא באותו מרק עוף? – תשומת הלב של אמא/סבתא או מי שגידל אותנו גם אם זה אבא/סבא/מטפלת... זו תשומת הלב, המנוחה, השקט והשלווה שמאפשרים לגוף שלנו אתנחתא כדי לרפא את עצמו... כמובן שמרק הוא תזונה קלה
(בדרך כלל) יותר מאשר חלבונים ושומנים כך שמרק, הוא בעיקר מזון מחמם ומנחם את הנשמה.

5) גם בסתיו ובחורף אנחנו זקוקים לפעילות גופנית, זה בדיוק הזמן הנכון לצאת החוצה, למלא את הראות שלנו באוויר צח ונקי ולצאת לצעדה. אלו מכם שמכירים אותי יודעים כבר שאני נוהגת להתאים את סוג הפעילות הגופנית לכל אדם כמו חליפה אישית, אבל אם טרם התאמתם לעצמכם את הפעילות הגופנית שמתאימה לכם, פשוט צאו החוצה להליכה. התחילו בהליכה קצרה, אל תתנפלו על הגוף שמזה תקופה ארוכה לא עשה פעילות גופנית – זו חכמה מאוד קטנה. הרבה יותר קל, נוח וחכם להתחיל בפעילות קלה שחוזרת על עצמה מדי יום או יומיים ולהקנות בכך את ההרגל, כי ההרגל הוא זה שנחשק יותר מאשר ביצוע פעילות חד פעמית שמעמיסה יתר על המידה על השרירים והשלד ומלווה בדרך כלל בהתכווצות שרירים. אל תשפטו את עצמכם אם הלכתם
רק 5 או 10 דקות, זה בסדר... מתחילים בקטן ! אחרי מספר פעמים שתלכו אפילו רק 5 דקות, תוכלו להוסיף עוד דקה או דקותיים וכך להתקדם הלאה. זיכרו שאף אחד לא רודף אחריכם, הקצב שלכם הוא הנכון לכם, מה שחשוב הוא ההתמדה !
 
6) שתיית נוזלים בחורף חשובה מאוד, כל התנורים בכלל והמזגנים בפרט מאוד מייבשים אותנו ולכן, זה הזמן לחגוג עם כל חליטה שטעימה ומתאימה למצבכם הבריאותי. שתיה נבונה להזכירכם
היא שתיה איטית, בגמיעות, אין לאן למהר.  

7) המלצה שוודאי תאהבו קשורה לשינה, לא סתם שינה, אלא שנת לילה – הרפואה הסינית משייכת לכל איבר את שעות השיא ושעות השפל שלו. על מנת שהגוף יגיע לטפל במערכת החיסון, דרושות לנו לפחות 6 שעות שנת לילה בחסות החשיכה. לא, זה לא עובד אם מגיפים את התריסים במהלך אור יום – לא ממש קל ופשוט לעבוד על הגוף שלנו, יש לנו מנגנונים שיודעים להבחין האם בוקר או ערב או לילה כעת. דאגו להגיע לשינה של לפחות שש שעות כדי לאפשר למערכת החיסון לפעול במיטבה.  

8) ואחרי שניפצתי את מיתוס מרק העוף – ממש מתנצלת, זה הזמן להוסיף כמה מתכונים שיחממו לנו את ימי הקור והגשם שעומדים להגיע...  


מרק ירקות עם אופציה לציר ירקות:
* 1 בצל סגול.
* 1 גזר לבן (דייקון).
* 1 גזר כתום.
* 5 שיני שום.
* 5 פטריות שמפניון.
* 2 פטריות פורטבלו.
* 1 צרור פטרוזיליה.
* 1/2 צרור שמיר.
* 1 ראש סלרי.
* 4 גבעולי סלרי עם העלים.
* מלח הימליה ופלפל שחור גרוס לתיבול.
 
שוטפים היטב את הירקות, קולפים רק את החלקים הפגומים, חותכים את הירקות לחתיכות גדולות וגסות ומכניסים לסיר. את הפטרוזיליה, שמיר וגבעולי הסלרי משאירים שלמים ומקפלים אותם לתוך הסיר מלמעלה.
 
מכסים את הירקות במים ומרתיחים על אש גבוהה.
אחרי כעשרים דקות, בודקים ומוציאים את הירקות שהספיקו להתרכך וממשיכים לבשל עוד כ- 45 ד' על אש נמוכה במכסה סגור.

מגישים צלחת מרק צלול ולכל אחד את הירקות האהובים עליו.
על מנת לשמור לכם ציר מרק ירקות, תוכלו למזוג את המרק לקוביות קרח כמו של פעם ולשמור אותן במקפיא עד לשימוש הבא.
 
 
מרק שום ותרד:
* 2 ראשי שום.
* 1 כף שמן אבוקדו.
* 5 כוסות ציר מרק ירקות (ראו מתכון לעיל).
* 2 חבילות עלי תרד קצוצים גס.
* מלח הימליה.
* פלפל שחור גרוס.
 
לתנור שחומם מבעוד מועד מכניסים (בתוך תבנית) את שני ראשי השום כשקליפתם העליונה הוסרה. הרעיון הוא להסיר רק את הקליפה העליונה כך שרק תחשפנה שיני השום הלבנבנות.
יוצקים כחצי כף שמן אבוקדו על ראשו של כל ראש שום ואופים כ-45 דקות. שימו לא לשרוף את ראשי השום (170 מעלות).
 
משהצטננו מעט ראשי השום שלאחר האפיה, "סוחטים" את שיני השום לתוך סיר, מוסיפים את ציר מרק הירקות, מערבבים ומביאים לרתיחה. לאחר הרתיחה ממשיכים לבשל 15 דקות נוספות ומוסיפים את עלי התרד. מתבלים וממשיכים לבשל עד התרככות מוחלטת של העלים.
 

מרק גזר וג'ינג'ר:
* 6 גזרים בינוניים.
* 1 בצל סגול גדול.
* "אצבע" ג'ינג'ר טרי באורך של 10-15 ס"מ קלופה.
* 4 כוסות מים +/-.
* מלח הימליה.
* פלפל שחור גרוס.
* כורכום.
* פטרוזיליה קצוצה.
 
שוטפים את הגזרים וקולפים רק אזורים פגומים, חותכים לקוביות גסות.
לסיר מכניסים את קוביות הגזר, מים, בצל סגול קצוץ גס ומביאים לרתיחה. עם הרתיחה מכסים את הסיר ומנמיכים את הלהבה להמשך בישול של כחצי שעה.
עם תום הבישול, משתמשים בבלנדר מוט ידני עד קבלת מרקם חלק והומוגני, מגררים מלמעלה את הג'ינג'ר, מתבלים ומקשטים מעל כל צלחת בפטרוזיליה קצוצה.





למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.

x

#{title}

#{text}

#{price}