פיסורה – Anal Fissure
הסדק שירחיק אותך מכל כיסא אפשרי...
לא משנה מה תגידו, העיקר – איך יוצאים מזה – איך נפטרים ממנה, הכאב וחוסר השקט מגיעים עד הנשמה ואין לך מקום להושיב את עצמך מבלי שתסבול כפל כפליים...
ובכן פיסורה אנאלית היא קרע/סדק או חתך של ממש ברקמה סביב פי הטבעת – (אני משוכנעת שכל מי שקורא שורות אלו כעת, מעווה פניו...הו כן, זה כאב מהשטן) לעיתים התופעה מגיעה עם דימום (דם טרי ובהיר).
למי זה קורה?
אנשים שמפעילים לחץ רב בזמן ישיבה בשירותים הן בגלל חוסר זמן, עצירות או שלשול (בפרט על רקע מחלות מעיים דלקתיות), גושי צואה גדולים ו/או קשים, נשים הרות או לאחר לידה, אנשים שמרימים משאות כבדים בצורה לא מושכלת, יחסי מין אנאליים כשאספקת הדם תקינה לאיזור, קורה שמצבים של פיסורה נרפאים לבד אך ברוב המקרים, יש צורך באיבחון שלם ומלא כדי להבין מה הסיבה שהביאה לפיסורה וכמובן שהטיפול יבנה בהתאם.
ברור הוא שפיסורה שנוצרת על רקע של מחלות מעיים דלקתיות המלוות בשלשולים חריפים ותכופים שונה הן בהתבוננות המרחבית והן ברמה הטיפולית מפיסורה שנוצרת על רקע של לידה קשה או עצירות ממושכת ולכן, ראשית יש לאבחן כל מקרה בפני עצמו.לא משנה מה תגידו, העיקר – איך יוצאים מזה – איך נפטרים ממנה, הכאב וחוסר השקט מגיעים עד הנשמה ואין לך מקום להושיב את עצמך מבלי שתסבול כפל כפליים...
ובכן פיסורה אנאלית היא קרע/סדק או חתך של ממש ברקמה סביב פי הטבעת – (אני משוכנעת שכל מי שקורא שורות אלו כעת, מעווה פניו...הו כן, זה כאב מהשטן) לעיתים התופעה מגיעה עם דימום (דם טרי ובהיר).
למי זה קורה?
אנשים שמפעילים לחץ רב בזמן ישיבה בשירותים הן בגלל חוסר זמן, עצירות או שלשול (בפרט על רקע מחלות מעיים דלקתיות), גושי צואה גדולים ו/או קשים, נשים הרות או לאחר לידה, אנשים שמרימים משאות כבדים בצורה לא מושכלת, יחסי מין אנאליים כשאספקת הדם תקינה לאיזור, קורה שמצבים של פיסורה נרפאים לבד אך ברוב המקרים, יש צורך באיבחון שלם ומלא כדי להבין מה הסיבה שהביאה לפיסורה וכמובן שהטיפול יבנה בהתאם.
כאמור, הנחיות תזונתיות עשויות להיות שונות בתכלית בהתייחס לגורמים והסיבות האישיים שהביאו לפיסורה – כמובן, אצל כל אחד באופן אישי.
הטיפול בפיסורה כאמור, חייב לתת מענה ישיר לסיבה הראשונית המהווה גורם להיווצרות הפיסורה:
האתגר בטיפול עשוי לעמוד על הזרמת דם לאזור (יעיל באמצעות דיקור, קרם למריחה על כך ארחיב בהמשך) אך ללא גיבוי תזונתי או לצורך העניין גם שימוש בצמחי מרפא, התופעה עשויה לחזור על עצמה ואם איני טועה, זה הדבר האחרון שאדם רוצה שיקרה. כלומר, הטיפול מוכרח לתת מענה שלם ומלא לסיבות והגורמים תוך התייחסות לטיפול נקודתי במקום עצמו במקביל.
אנשים רבים נוטים לדחות את הפניה לעזרה בטיפול בפיסורה – זה לחלוטין לא מקום נעים ובשורה התחתונה, לא מעט אנשים מתביישים ונבוכים – אך טבעי הדבר.
הבעיה היא שככל שהזמן חולף מרגע היווצרות החתך/קרע/סדר בפי הטבעת, גם המקום עצמו חשוף לזיהום, כל מאמץ או יציאה קשה/גדולה עלולה להרחיב את החתך או חלילה לגרום לחתכים נוספים ומעל לכך, קיימת הסכנה בפגיעה עמוקה יותר ברקמה.
מתוך הניסיון הקליני למדתי שאנשים שסובלים מפיסורה, עושים כל מאמץ אפשרי שירחיק אותם מהצורך להגיע לאסלה לשחרור היציאות – אני כל כך מבינה את הסבל והכאב, אך חייבת להסביר שככל שמתאפקים יותר, כך המצב עשוי להחמיר, הן מבחינת המאמץ הנדרש לשחרור היציאות, הן מבחינת הקושי, הגודל והיובש של היציאות. לכן, יש משמעות גדולה למימד הזמן – אם התופעה קיימת, מהרו לטפל בה כשהיא במצב ראשוני, כך יהיה קל יותר לטפל וימנע מכם סבל מיותר.
אז מה עושים?
ראשית ניגשים לאבחון שלם ומלא – בעיניים שלי, נטורופתיה נותנת מענה שכזה ואני מודה ומתוודה שאני לגמרי משוחדת.
בהמשך, יש כמובן לתת מענה תזונתי בהתאם לסיבות והגורמים השונים אצל כל אחד.
תמיד יש לזכור שככל שמוסיפים סיבים תזונתיים לתפריט, כך יש להוסיף נוזלים – שתיה – מ י ם במהלך היום, כידוע סיבים סופחים אליהם מים, מה שבסופו של תהליך יוצר "בולוס" גדול יותר, אוסף איתו את הפסולת בואך יציאות. דגש משמעותי הוא היציאות ואיכותן !
הניסיון בקליניקה הראה לי עם הזמן ששימוש במשחות יעיל פחות משימוש בקרמים – מה ההבדל תשאלו?
ובכן משחה מבוססת פאזה שומנית בעוד הקרם מבוסס פאזה מיימית.
כשבאים לתת מענה טיפולי לאיזור חשוך, לא מאוורר, בעל חשיפה גדולה לחיידקים (מטבע הדברים בין אם נרצה ובין אם לאו), לקרם – מבוסס פאזה מיימית קל יותר להיספג בעור מאשר לפאזה שומנית שנמצא במשחות למיניהן.
קרם כאמור, משולב עם מנים נדיפים, יודע לגרום הן לחיטוי שלם ומלא של האזור תוך הזרמת דם מקומית (מזכירה שעם הדם מגיעה גם מערכת החיסון) עד סגירה שלימה ומלאה של החתך. מזכירה לכם, אמנם השימוש בקרם (לפחות זה שאני מכינה) אכן מסייע באופן מיידי אך ללא תמיכה שלימה ומלאה ברמה התזונתית, התופעה עלולה לחזור על עצמה.
ראשית ניגשים לאבחון שלם ומלא – בעיניים שלי, נטורופתיה נותנת מענה שכזה ואני מודה ומתוודה שאני לגמרי משוחדת.
בהמשך, יש כמובן לתת מענה תזונתי בהתאם לסיבות והגורמים השונים אצל כל אחד.
תמיד יש לזכור שככל שמוסיפים סיבים תזונתיים לתפריט, כך יש להוסיף נוזלים – שתיה – מ י ם במהלך היום, כידוע סיבים סופחים אליהם מים, מה שבסופו של תהליך יוצר "בולוס" גדול יותר, אוסף איתו את הפסולת בואך יציאות. דגש משמעותי הוא היציאות ואיכותן !
הניסיון בקליניקה הראה לי עם הזמן ששימוש במשחות יעיל פחות משימוש בקרמים – מה ההבדל תשאלו?
ובכן משחה מבוססת פאזה שומנית בעוד הקרם מבוסס פאזה מיימית.
כשבאים לתת מענה טיפולי לאיזור חשוך, לא מאוורר, בעל חשיפה גדולה לחיידקים (מטבע הדברים בין אם נרצה ובין אם לאו), לקרם – מבוסס פאזה מיימית קל יותר להיספג בעור מאשר לפאזה שומנית שנמצא במשחות למיניהן.
קרם כאמור, משולב עם מנים נדיפים, יודע לגרום הן לחיטוי שלם ומלא של האזור תוך הזרמת דם מקומית (מזכירה שעם הדם מגיעה גם מערכת החיסון) עד סגירה שלימה ומלאה של החתך. מזכירה לכם, אמנם השימוש בקרם (לפחות זה שאני מכינה) אכן מסייע באופן מיידי אך ללא תמיכה שלימה ומלאה ברמה התזונתית, התופעה עלולה לחזור על עצמה.
דיקור כאמור עושה עבודה מצויינת גם כן הן בלחלוח וחלוקה נכונה של נוזלי הגוף ומכאן התייחסות לאיכות הצואה, הזרמת דם למקום כמו גם דגש על חיסון וריפוי.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
לא נסיים את הכתבה הזו (והאמת גם זו שאחריה, שתיהן עוסקות באותו מיקום) מבלי להתייחס לפן הרגשי של תופעות הקשורות ביציאות.
קל לנו להבין שיציאות חלקות ותקינות הן שחרור מצויין של הגוף מהפסולת המצטברת בו דרך קבע. הקושי מתחיל כשקשה לנו להפטר, כשקשה לנו לשחרר, כשאנחנו מוצאים את עצמנו מכווצים מסיבות כאלו ואחרות (כל אחד והסיבות שלו הגורמות לו להיתקע/התכווץ או לשחרר בלי ספאזם (שלשול) חשוב להבין שהגוף שלנו יודע לומר את דברו, יודע להעביר בתסמינים/סימפטומים את המסר הן הרגשי והן הפיזיולוגי של מה שמתרחש בתוך גופנו פנימה – שווה ללמוד להקשיב...
מה לא עושים?
* שימו לב למלאכת הניגוב ואתכם הסליחה, כשיש קרע/חתך/סדק, הדבר האחרון שכדאי לעשות הוא להשתמש בנייר טואלט לאחר היציאה. מה שכן מומלץ הוא פשוט לשטוף במים זורמים ובעדינות. חשוב לשים לב שגם לאחר השטיפה, במקום להשתמש במגבת לניגוב, יש להספיג בתנועות של טפיחות קלות וכל זאת, על מנת למנוע חשיפה מחודשת של הקרע/חתך/סדק שכבר קיים.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
* דבר נוסף שכדאי לשים לב אליו הוא שימוש במגבונים. סוג מסויים של מגבונים מגיע עם אלכוהול למשל – אני לא רוצה לחשוב בכלל, לאיזו מהירות ריצה עשוי להגיע מי שסובל מפיסורה והשתמש במגבונים המכילים אלכוהול... אבל מעבר לבדיחות הדעת, ישנם באמת מגבונים המכילים חומרים כאלו ואחרים שאינם מתאימים לשימוש כשיש מקום פתוח. אם כבר בחרתם בכל זאת להשתמש במגבונים, בחרו מסוג היפו אלרגני שישאיר אתכם בצד הבטוח. ושוב – המנעו מניגוב והקפידו להספיג.
* שימו לב שבזמן שיש לכם פיסורה או טחורים, זה לא הזמן לאכול משהו חריף בכלל – ב כ ל ל... אלא אם ממש מתחשק לכם להבין מקרוב את התרגום של "נכנס בששון ויוצא בשמחה".
* באותה תנופה, אם אתם רגישים לקטניות מסויימות והבטן שלכם רוחשת ורוגשת אחרי אכילת קטניות, המנעו מהן עד שהמקום ירפא.
מאת: תמר תאומים - נטורופתית מוסמכת
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
לא נסיים את הכתבה הזו (והאמת גם זו שאחריה, שתיהן עוסקות באותו מיקום) מבלי להתייחס לפן הרגשי של תופעות הקשורות ביציאות.
קל לנו להבין שיציאות חלקות ותקינות הן שחרור מצויין של הגוף מהפסולת המצטברת בו דרך קבע. הקושי מתחיל כשקשה לנו להפטר, כשקשה לנו לשחרר, כשאנחנו מוצאים את עצמנו מכווצים מסיבות כאלו ואחרות (כל אחד והסיבות שלו הגורמות לו להיתקע/התכווץ או לשחרר בלי ספאזם (שלשול) חשוב להבין שהגוף שלנו יודע לומר את דברו, יודע להעביר בתסמינים/סימפטומים את המסר הן הרגשי והן הפיזיולוגי של מה שמתרחש בתוך גופנו פנימה – שווה ללמוד להקשיב...
מה לא עושים?
* שימו לב למלאכת הניגוב ואתכם הסליחה, כשיש קרע/חתך/סדק, הדבר האחרון שכדאי לעשות הוא להשתמש בנייר טואלט לאחר היציאה. מה שכן מומלץ הוא פשוט לשטוף במים זורמים ובעדינות. חשוב לשים לב שגם לאחר השטיפה, במקום להשתמש במגבת לניגוב, יש להספיג בתנועות של טפיחות קלות וכל זאת, על מנת למנוע חשיפה מחודשת של הקרע/חתך/סדק שכבר קיים.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
* דבר נוסף שכדאי לשים לב אליו הוא שימוש במגבונים. סוג מסויים של מגבונים מגיע עם אלכוהול למשל – אני לא רוצה לחשוב בכלל, לאיזו מהירות ריצה עשוי להגיע מי שסובל מפיסורה והשתמש במגבונים המכילים אלכוהול... אבל מעבר לבדיחות הדעת, ישנם באמת מגבונים המכילים חומרים כאלו ואחרים שאינם מתאימים לשימוש כשיש מקום פתוח. אם כבר בחרתם בכל זאת להשתמש במגבונים, בחרו מסוג היפו אלרגני שישאיר אתכם בצד הבטוח. ושוב – המנעו מניגוב והקפידו להספיג.
* שימו לב שבזמן שיש לכם פיסורה או טחורים, זה לא הזמן לאכול משהו חריף בכלל – ב כ ל ל... אלא אם ממש מתחשק לכם להבין מקרוב את התרגום של "נכנס בששון ויוצא בשמחה".
* באותה תנופה, אם אתם רגישים לקטניות מסויימות והבטן שלכם רוחשת ורוגשת אחרי אכילת קטניות, המנעו מהן עד שהמקום ירפא.
מאת: תמר תאומים - נטורופתית מוסמכת
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
