פרקינסון – רָטֶטֶת - Parkinson Disease
כל מה שהורמון אחד יכול לעולל.....
אני משוכנעת שרק למקרא השם "פרקינסון", אתם מעלים בעיני רוחכם כמה אנשים שאתם מכירים ובעיקר את רואים את הרעד, או הנוקשות והתקיעות הנלווית לרשימת תופעות הלוואי של מחלה זו.
פרקינסון היא מחלה ניוונית שמקורה במרכז המוטורי במוח. כשתאי עצב (בגרעין השחור) ובמוח הביניים נפגעים. במוח האנושי יש כמיליון תאי עצב המכילים דופאמין.
עצם הפגיעה או חסימתם של תאי עצב אלו, גורמת לירידה בכמות המוליך העצבי (נוירוטראנסמיטור) דופאמין בגרעיני הבסיס ומטבע הדברים, נפגעים בזה אחר זה התיפקודים עליהם אמון הדופאמין:
אני משוכנעת שרק למקרא השם "פרקינסון", אתם מעלים בעיני רוחכם כמה אנשים שאתם מכירים ובעיקר את רואים את הרעד, או הנוקשות והתקיעות הנלווית לרשימת תופעות הלוואי של מחלה זו.
פרקינסון היא מחלה ניוונית שמקורה במרכז המוטורי במוח. כשתאי עצב (בגרעין השחור) ובמוח הביניים נפגעים. במוח האנושי יש כמיליון תאי עצב המכילים דופאמין.
עצם הפגיעה או חסימתם של תאי עצב אלו, גורמת לירידה בכמות המוליך העצבי (נוירוטראנסמיטור) דופאמין בגרעיני הבסיס ומטבע הדברים, נפגעים בזה אחר זה התיפקודים עליהם אמון הדופאמין:
הסיבות לפגיעה בתאי עצב אלו אינה ידועה בוודאות, אך ישנן כמה סברות:
* עודף פראוקסידים – רדיקלים חופשיים.
* יכולת ירודה של הכבד לנקות רעלנים בדם.
* חשיפה ו/או רגישות גבוהה למתכות כבדות בפרט מנגן וגופרית.
* גנטיקה – לא הוכח סופית.
* שימוש בסמים אנטי פסיכוטיים חוסמי דופאמין.
באופן תקין ונורמאלי, לכולנו יש דופאמין במוח ופעילותו ענפה ונוגעת בנדבכי חיים רבים החל בתנועה , מחשבה, תפקודים קוגנטיביים, זיכרון סדר עבודה, תפקידים ניהוליים, למידה, קשה, קשר ישיר לתחושת גמול/עונג, וויסות עצמי – אם צפה ועלתה בכך מחשבה למקרא שורות אלו על איזה שהוא קשר בין דופאמין והפרעות קשב וריכוז, הרי שלגמרי לא טעיתם – אבל על "והפרעות קשב וריכוז" שאני מכנה אותן מופעי קצב וריקוד, בגיליון אחר.
* עודף פראוקסידים – רדיקלים חופשיים.
* יכולת ירודה של הכבד לנקות רעלנים בדם.
* חשיפה ו/או רגישות גבוהה למתכות כבדות בפרט מנגן וגופרית.
* גנטיקה – לא הוכח סופית.
* שימוש בסמים אנטי פסיכוטיים חוסמי דופאמין.
באופן תקין ונורמאלי, לכולנו יש דופאמין במוח ופעילותו ענפה ונוגעת בנדבכי חיים רבים החל בתנועה , מחשבה, תפקודים קוגנטיביים, זיכרון סדר עבודה, תפקידים ניהוליים, למידה, קשה, קשר ישיר לתחושת גמול/עונג, וויסות עצמי – אם צפה ועלתה בכך מחשבה למקרא שורות אלו על איזה שהוא קשר בין דופאמין והפרעות קשב וריכוז, הרי שלגמרי לא טעיתם – אבל על "והפרעות קשב וריכוז" שאני מכנה אותן מופעי קצב וריקוד, בגיליון אחר.
עם השנים, באופן טבעי מתמעט הדופאמין במוח כך שככל שהגיל מתקדם והשנים עוברות, נוכל לראות האטה טבעית בתפקודים ו"שחיקתם" וזה כפועל יוצא ישיר (לפחות חלק מהתופעה) של התמעטות הדופאמין (למען האמת, גם המוליך העצבי אצטילכולין מעורב בכך). אך עדיין אין המדובר בפרקינסון לשמו בו התאים נהרסים ו/או מתרחשת חסימה כששני אלו בתורם גורמים לחסר דופאמין והשלכותיו עליהן תקראו המשך.
התנהלות מחלת הפרקינסון אינה מתחילה בהכרח באופן זהה אצל כל הלוקים בה, יש לקחת בחשבון עם החשד הראשון כאמור שהסימפטומים שונים מאדם לאדם:
ניתן לומר שתופעת הרעד היא בין התופעות המטרידות ממנה סובלים הלוקים בפרקינסון, הרעד מתבטא בידיים, רגליים, לסת – לפעמים הרעד מתבטא רק בצד אחד של הגוף. כך או אחרת, לחלוטין ניכר שסטרס אכן משפיע לרעה על מצב הרעד, תוכלו לראות שבזמן שינה נינוחה הרעד נעלם.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
נוקשות בתנועה גם היא בין התופעות המטרידות, למעשה מדובר בתנועות שהופכות קצרות ולא ארוכות כפי קיים אצל אנשים שאינם לוקים בפרקינסון. תופעה זו מתרחשת משום שעיקר התופעה היא כיווץ של שרירים. אצל אנשים שאינם לוקים בפרקינסון, מערכת השרירים עובדת עם שריר שמתכווץ כשמולו השריר ההופכי לו משתחרר – כך התנועה יכולה להיות ארוכה יותר והשליטה בה טובה. כאמור, בפרקינסון התנועות הופכות להיות קצרות עד "קיפאון" תנועתי בשל העובדה שמתרחשת רק פעילות כיווץ ללא שריר הופכי שמשתחרר.
תופעות נוספות מהן סובלים הלוקים בפרקינסון מתבטאות מטבע הדברים באיטיות – מתרחשת האטה בכל המישורים, הן בדיבור, בחשיבה, בתנועה, חוסר יציבות וכמובן בעיה בהליכה (על רקע תפקוד שרירי לא תקין וחוסר יציבות והאטה).
קושי בבליעה ובלעיסה, שינויים במבע הפנים (לעיתים עד כדי קיפאון), חוסר שליטה על ריר הפה, דיבור חלש עד כדי לחישה, עור פנים וקרקפת שמנים מאוד, הזעת יתר, שינה לא שקטה המלווה בחלימה מרובה וסיוטים ושינויים ביציאות – חלק מהחולים יסבלו מעצירויות בשל כיווץ ואיפוק ואחרים מחוסר שליטה על הסוגרים.
לרפואה הקונבנציונאלית ישנם לא מעט פתרונות המלווים את חולי הפרקינסון החל מרגע האבחנה ולאורך כל הדרך הן בתרופות למיניהן ועד תהליך כירורגי ניתוחי שהראה שיפור ברעד, נוקשות, איטיות והליכה.
מה לנטורופתיה יש להציע?
* פעילות גופנית קבועה יוצרת מעגל "קסמים" ומסתבר שמדובר בהזנה הדדית בין דופאמין לפעילות גופנית. פעילות גופנית מסייעת לייצר בתורה דופאמין והדופאמין מצידו מאפשר את התנועה – כך שפעילות גופנית היא על תקן "חובה" מרגע האבחנה. בנוסף, נזכור שפעילות גופנית משפרת את מצב הרוח וביודענו ששינויים במצבי הרוח ואף דיכאון הם חלק מהתופעות המופיעות יד ביד עם פרקינסון, הרי שנושא הפעילות הגופנית מקבל משנה חשיבות הן לתנועה וייצור דופאמין והן לאיזון מצבי הרוח.
* חומצת אמינו טירוזין מהווה חומר גלם לייצור והפקת דופאמין. תוכלו למצוא חומצה אמינית זו בדגים, עופות, ביצים, גרעיני דלעת (לא קלויים לא מומלחים), שומשום, שעועית לימה, שקדים, אבוקדו, חלב ומוצריו. הערכת מצבו של הלוקה בפרקינסון תאפשר למומחה בתחום תוספי המזון להחליט על תוסף טירוזין מעבר לתזונתו – אנא, היעזרו בנטורופת ועדכנו את הרופא המטפל – אין ליטול תוספים ללא הנחיה של מומחים בדבר.
* חומצה פולית (ויטמין B9) משתתפת גם היא בתהליך ייצור והפקת דופאמין ולכן יש להכביר מזונות מכילי חומצה פולית כמו גם במקביל לבדיקות הדם ומצבו של הלוקה בפרקינסון להחליט האם יש ליטול תוסף. חומצה פולית תוכלו למצוא בחסה, תרד, שעועית ירוקה, כרוב לבן, כרובית, ברוקולי, אספרגוס, קישואים, עלי לפת, עלי חרדל, תפוזים, שעועית שחורה, שעועית מנומרת, סלק. שימו לב שחלק מהמזונות לעיל הינם מזונות גויטרוגנים כך שבמידה והמטופל סובל גם מתת פעילות של בלוטת התריס, יש להתנזר מירקות גויטרוגנים ולהשתמש במקומם בתוסף – כאמור, רק בהנחיית נטורופת/מומחה בתוספי מזון.
* ויטמינים ממשפחת ויטמיני B מסייעים גם הם בתהליך הפקת דופאמין ותומכים בפני עצמם במערכת העצבים. כאמור, בהתאם למצבו של המטופל ניתן יהיה לבחון בין קומפלקס של כל ויטמיני משפחת B אל מול ויטמינים ספציפיים מהמשפחה. יש לקחת לתשומת לב שאף שוויטמינים ממשפחת B מתפנים באמצעות השתן, עדיין חלק מהם אין ליטול ללא אבחנה למשך תקופות ארוכות מחשש לסימני רעילות.
* נוגדי חמצון (ויטמין C, E) יסייעו למניעת התחמצנות הקלה של דופאמין.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
התנהלות מחלת הפרקינסון אינה מתחילה בהכרח באופן זהה אצל כל הלוקים בה, יש לקחת בחשבון עם החשד הראשון כאמור שהסימפטומים שונים מאדם לאדם:
ניתן לומר שתופעת הרעד היא בין התופעות המטרידות ממנה סובלים הלוקים בפרקינסון, הרעד מתבטא בידיים, רגליים, לסת – לפעמים הרעד מתבטא רק בצד אחד של הגוף. כך או אחרת, לחלוטין ניכר שסטרס אכן משפיע לרעה על מצב הרעד, תוכלו לראות שבזמן שינה נינוחה הרעד נעלם.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
נוקשות בתנועה גם היא בין התופעות המטרידות, למעשה מדובר בתנועות שהופכות קצרות ולא ארוכות כפי קיים אצל אנשים שאינם לוקים בפרקינסון. תופעה זו מתרחשת משום שעיקר התופעה היא כיווץ של שרירים. אצל אנשים שאינם לוקים בפרקינסון, מערכת השרירים עובדת עם שריר שמתכווץ כשמולו השריר ההופכי לו משתחרר – כך התנועה יכולה להיות ארוכה יותר והשליטה בה טובה. כאמור, בפרקינסון התנועות הופכות להיות קצרות עד "קיפאון" תנועתי בשל העובדה שמתרחשת רק פעילות כיווץ ללא שריר הופכי שמשתחרר.
תופעות נוספות מהן סובלים הלוקים בפרקינסון מתבטאות מטבע הדברים באיטיות – מתרחשת האטה בכל המישורים, הן בדיבור, בחשיבה, בתנועה, חוסר יציבות וכמובן בעיה בהליכה (על רקע תפקוד שרירי לא תקין וחוסר יציבות והאטה).
קושי בבליעה ובלעיסה, שינויים במבע הפנים (לעיתים עד כדי קיפאון), חוסר שליטה על ריר הפה, דיבור חלש עד כדי לחישה, עור פנים וקרקפת שמנים מאוד, הזעת יתר, שינה לא שקטה המלווה בחלימה מרובה וסיוטים ושינויים ביציאות – חלק מהחולים יסבלו מעצירויות בשל כיווץ ואיפוק ואחרים מחוסר שליטה על הסוגרים.
לרפואה הקונבנציונאלית ישנם לא מעט פתרונות המלווים את חולי הפרקינסון החל מרגע האבחנה ולאורך כל הדרך הן בתרופות למיניהן ועד תהליך כירורגי ניתוחי שהראה שיפור ברעד, נוקשות, איטיות והליכה.
מה לנטורופתיה יש להציע?
* פעילות גופנית קבועה יוצרת מעגל "קסמים" ומסתבר שמדובר בהזנה הדדית בין דופאמין לפעילות גופנית. פעילות גופנית מסייעת לייצר בתורה דופאמין והדופאמין מצידו מאפשר את התנועה – כך שפעילות גופנית היא על תקן "חובה" מרגע האבחנה. בנוסף, נזכור שפעילות גופנית משפרת את מצב הרוח וביודענו ששינויים במצבי הרוח ואף דיכאון הם חלק מהתופעות המופיעות יד ביד עם פרקינסון, הרי שנושא הפעילות הגופנית מקבל משנה חשיבות הן לתנועה וייצור דופאמין והן לאיזון מצבי הרוח.
* חומצת אמינו טירוזין מהווה חומר גלם לייצור והפקת דופאמין. תוכלו למצוא חומצה אמינית זו בדגים, עופות, ביצים, גרעיני דלעת (לא קלויים לא מומלחים), שומשום, שעועית לימה, שקדים, אבוקדו, חלב ומוצריו. הערכת מצבו של הלוקה בפרקינסון תאפשר למומחה בתחום תוספי המזון להחליט על תוסף טירוזין מעבר לתזונתו – אנא, היעזרו בנטורופת ועדכנו את הרופא המטפל – אין ליטול תוספים ללא הנחיה של מומחים בדבר.
* חומצה פולית (ויטמין B9) משתתפת גם היא בתהליך ייצור והפקת דופאמין ולכן יש להכביר מזונות מכילי חומצה פולית כמו גם במקביל לבדיקות הדם ומצבו של הלוקה בפרקינסון להחליט האם יש ליטול תוסף. חומצה פולית תוכלו למצוא בחסה, תרד, שעועית ירוקה, כרוב לבן, כרובית, ברוקולי, אספרגוס, קישואים, עלי לפת, עלי חרדל, תפוזים, שעועית שחורה, שעועית מנומרת, סלק. שימו לב שחלק מהמזונות לעיל הינם מזונות גויטרוגנים כך שבמידה והמטופל סובל גם מתת פעילות של בלוטת התריס, יש להתנזר מירקות גויטרוגנים ולהשתמש במקומם בתוסף – כאמור, רק בהנחיית נטורופת/מומחה בתוספי מזון.
* ויטמינים ממשפחת ויטמיני B מסייעים גם הם בתהליך הפקת דופאמין ותומכים בפני עצמם במערכת העצבים. כאמור, בהתאם למצבו של המטופל ניתן יהיה לבחון בין קומפלקס של כל ויטמיני משפחת B אל מול ויטמינים ספציפיים מהמשפחה. יש לקחת לתשומת לב שאף שוויטמינים ממשפחת B מתפנים באמצעות השתן, עדיין חלק מהם אין ליטול ללא אבחנה למשך תקופות ארוכות מחשש לסימני רעילות.
* נוגדי חמצון (ויטמין C, E) יסייעו למניעת התחמצנות הקלה של דופאמין.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
