תרופות רבותי תרופות...
אנחנו כבר יודעים היכן להניח את התרופות כדי לשָמֵר אותן, מתי צריך ליטול אותן, באיזה מינון, האם ליטול לפני, עם או אחרי האוכל – האם אתם יודעים מה בדיוק עושה התרופה? היכן בגוף היא משפיעה?, מה הוא מסלול השפעתה? מנגנון פעילותה?, מה הן תופעות הלוואי? ובעיקר – האם יש דרך אחרת?
עוד לפני שנקפוץ קפיצת ראש למרכז הבימה של העולם הפרמקולוגי המייצג את התרופות, הרשו לי בבקשה לזכור בעצמי ולהזכיר גם לכם הקוראים שהצורך בנטילת תרופות נולד עוד משחר ההיסטוריה האנושית, גם אם היו אלו תרופות "סבתא", תרופות אקלקטיות שעברו מדור לדור, מאם לבת, מאב לבן בכל מקום ובכל חברה באשר היא בכדור הארץ...
עוד לפני שנקפוץ קפיצת ראש למרכז הבימה של העולם הפרמקולוגי המייצג את התרופות, הרשו לי בבקשה לזכור בעצמי ולהזכיר גם לכם הקוראים שהצורך בנטילת תרופות נולד עוד משחר ההיסטוריה האנושית, גם אם היו אלו תרופות "סבתא", תרופות אקלקטיות שעברו מדור לדור, מאם לבת, מאב לבן בכל מקום ובכל חברה באשר היא בכדור הארץ...
אני מניחה שגם הרפואה הקונבנציונאלית מכירה ויודעת שלגוף האדם יש את כוחות הריפוי הטבעיים שלו, המנגנונים הללו נלמדים בשנה הראשונה ללימודי רפואה בין אם מדובר ברפואה קונבנציונאלית, טבעית, סינית, איורוודה או כל גישה טיפולית רפואית באשר היא.
באדיבות הקידמה בתחום המחקר, מדע הרפואה ופיתוח כלי המעבדה והמחקר כמו גם היכולת להתבונן ולעקוב אחרי מחוללי מחלות למיניהם ידוע לנו כיום שכשחיידק פולש לגופנו – נשתמש בתרופה אנטיביוטית על מנת למגר את פעילותו בגופנו. אנחנו יודעים גם שכשווירוס פולש לגופנו, אנטיביוטיקה לא תעזור למגר את פעילותו – כלומר: הרפואה, המעבדות וחברות התרופות יודעים להתייחס ברמה הפרמקולוגית כדי לשפר את מצבנו.
יחד עם זאת, אני מזכירה שוב שלגופנו יש הכלים, המנגנונים והיכולת להתמודד עם חיידקים ווירוסים – מערכת החיסון עושה זאת יום יום, כל יום, 30 שעות ביממה גם אם יש רק 24 אלא שזו נדרשת לסיוע חיצוני ככל שכמות הפולשים הולכת וגדלה ו/או ככל שכוחות הריפוי הטבעיים של הגוף (והנפש) חלשים יותר – כך הגוף זקוק ליותר סיוע חיצוני.
קל לנו להבין את הנושא כשמדובר בפולשים חיצוניים לגוף האדם כמו וירוס, חיידק, תולעת, אמבה או כל כאב באשר הוא (ראש/שיניים/גב) – אבל מה בדבר לחץ דם?
האם לגוף האדם יש היכולת, הכלים והמנגנונים לווסת את לחץ הדם בעצמו ללא תרופות?
האם מישהו מאיתנו – נוטלי התרופות בדק פעם על איזו מערכת בגוף משפיעות התרופות שאנחנו נוטלים?, כן, ברור – חלק מאיתנו ממש מקפידים לקרוא את הספח המגיע בצמידות לתרופה אבל האם אנחנו נותנים את הדעת לכך שהאיבר דרכו מתפרקת ומתנקזת התרופה חשוף לאורך שנים לירידה בתיפקוד?, שלא לדבר על פגיעה בתיפקוד?
באדיבות הקידמה בתחום המחקר, מדע הרפואה ופיתוח כלי המעבדה והמחקר כמו גם היכולת להתבונן ולעקוב אחרי מחוללי מחלות למיניהם ידוע לנו כיום שכשחיידק פולש לגופנו – נשתמש בתרופה אנטיביוטית על מנת למגר את פעילותו בגופנו. אנחנו יודעים גם שכשווירוס פולש לגופנו, אנטיביוטיקה לא תעזור למגר את פעילותו – כלומר: הרפואה, המעבדות וחברות התרופות יודעים להתייחס ברמה הפרמקולוגית כדי לשפר את מצבנו.
יחד עם זאת, אני מזכירה שוב שלגופנו יש הכלים, המנגנונים והיכולת להתמודד עם חיידקים ווירוסים – מערכת החיסון עושה זאת יום יום, כל יום, 30 שעות ביממה גם אם יש רק 24 אלא שזו נדרשת לסיוע חיצוני ככל שכמות הפולשים הולכת וגדלה ו/או ככל שכוחות הריפוי הטבעיים של הגוף (והנפש) חלשים יותר – כך הגוף זקוק ליותר סיוע חיצוני.
קל לנו להבין את הנושא כשמדובר בפולשים חיצוניים לגוף האדם כמו וירוס, חיידק, תולעת, אמבה או כל כאב באשר הוא (ראש/שיניים/גב) – אבל מה בדבר לחץ דם?
האם לגוף האדם יש היכולת, הכלים והמנגנונים לווסת את לחץ הדם בעצמו ללא תרופות?
האם מישהו מאיתנו – נוטלי התרופות בדק פעם על איזו מערכת בגוף משפיעות התרופות שאנחנו נוטלים?, כן, ברור – חלק מאיתנו ממש מקפידים לקרוא את הספח המגיע בצמידות לתרופה אבל האם אנחנו נותנים את הדעת לכך שהאיבר דרכו מתפרקת ומתנקזת התרופה חשוף לאורך שנים לירידה בתיפקוד?, שלא לדבר על פגיעה בתיפקוד?
מי בעצם יודע מה עוברת התרופה מהרגע שהיא מונחת עמוק על לשוננו ומתגלגלת אל הקיבה, מה קורה שם?, איך קורה שאחרי נטילת התרופה כבר לא כואב הראש?, המפרקים פחות חורקים?, לחץ הדם יורד?, הסוכר מתאזן? מה מתחולל שם בפנים? מי האיברים המשתתפים? מה לגבי כל תופעות הלוואי של התרופות שאנחנו נוטלים – מי מטפל/מתייחס אליהן? האם זה הגיוני שאותה תרופה מצליחה להשפיע אותו דבר גם עלי וגם על מישהו אחר בקצה השני של כדור הארץ? – אם כן, מה זה אומר לנו? אם תרופה גורמת לפעילות מסוימת, למה צריך להקפיד ליטול את התרופה כל יום, לפעמים שלוש פעמים ביום – לאן נעלמת כל הפעילות של התרופה? האם לעד נצטרך להיות תלויים בתרופה זו או אחרת? מה קורה בגוף כשנוטלים יותר מתרופה אחת על בסיס קבוע, האם יש לכך משמעות? איך אפשר לדעת באיזו תרופה להשתמש משל כדי להפחית כאבי ראש? מה ההבדל בין שפע התרופות לשיכוך כאבים למשל?, בין תרופות להורדת לחץ דם/סוכר/כולסטרול? איך יודעים איזו תרופה מתאימה?האם התרופה שהשכן שלי נוטל טובה יותר מזו שאני נוטל?, האם קיימים הבדלים בינינו?
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
מסתבר שבאשכולית קיים חומר שגורם לאנזים בכבד (ציטוכרום P450) לעבוד ביעילות רבה יותר, כך שאנשים הנוטלים תרופות (רצ"ב רשימה) עלולים לחוות תופעות לוואי של מינון יתר בשל הגברת הפעילות התרפואטית (טיפולית) של התרופות אותן הם נוטלים דרך קבע, כשאלו ניטלות בשילוב עם מיץ אשכוליות/אשכולית.
בעבר, תכונה זו יוחסה רק לתרופות בודדות. אך בשנים האחרונות רשימת התרופות ששילובן עם אשכוליות מסוכן, גדלה באופן ניכר, כפי שמציין ד"ר דיוויד ביילי, שעמד בראש מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת המדעי Canadian Medical Association Journal.
בארבע שנים, מספר התרופות שנטילתן עשויה לגרור סיבוכים חמורים כגון אי ספיקת כליות, בעיות במערכת הנשימה, דימום במערכת העיכול ולעיתים אף לגרום מוות, עלה מ - 17 ל - 44. בסך הכל, 85 תרופות מסוכנות לשימוש כשנוטלים אותן בשילוב עם מיץ אשכוליות.
בראיון שהעניקה לערוץ הרדיו הצרפתי France Info, אמרה ביאטריס סאן-סאלבי, האחראית על תחום התרופות בסוכנות הלאומית לבטיחות התרופות (ANSM) כי מיץ תפוזים עדיף על מיץ אשכוליות מכל הבחינות.
מאת: תמר תאומים - נטורופתית מוסמכת
* Anti-cancer - Crizotinib, Nilotinib, Pazopanib, Dasatinib, Sunitinib, Erlotinib, Vandetanib, Everolimus, Venurafenib, Lapatinib/
* Anti-infective - Erythromycin, Halofantrine, Maraviroc, Primaquine, Quinine, Rilpivirine.
* Anti-cholesterol - Atorvastatin, Lovastatin, Simvastatin.
* Cardiovascular - Amiodarone, Apixaban, Clopidogrel, Dronedarone, Eplerenone, Felodipine, Nifedipine, Quinidine, Rivaroxaban, Ticagrelor.
* Central nervous system - Alfentanil (oral), Buspirone, Dextromethorphan, Fentanyl (oral), Ketamine (oral), Lurasidone, Oxycodone, Pimozide, Quetiapine, Triazolam, Ziprasidone.
* Gastrointestinal Immunosuppressants - Domperidone Cyclosporine, Everolimus, Sirolimus, Tacrolimus
* Urinary tract - Darifenacin, Fesoterodine, Solifenacin, Silodosin, Tamsulosin.
ולסיכום, קחו בחשבון שלכל תרופה ישנם גם שמות (גנריים)נוספים – בידקו!.
* אין ליטול תרופות עד דעת עצמך ללא התייעצות והפניית רופא או מטפל שהוסמך לכך.
* אין לשנות מינונים ללא התייעצות עם רופא או מטפל שהוסמך לכך.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
מסתבר שבאשכולית קיים חומר שגורם לאנזים בכבד (ציטוכרום P450) לעבוד ביעילות רבה יותר, כך שאנשים הנוטלים תרופות (רצ"ב רשימה) עלולים לחוות תופעות לוואי של מינון יתר בשל הגברת הפעילות התרפואטית (טיפולית) של התרופות אותן הם נוטלים דרך קבע, כשאלו ניטלות בשילוב עם מיץ אשכוליות/אשכולית.
בעבר, תכונה זו יוחסה רק לתרופות בודדות. אך בשנים האחרונות רשימת התרופות ששילובן עם אשכוליות מסוכן, גדלה באופן ניכר, כפי שמציין ד"ר דיוויד ביילי, שעמד בראש מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת המדעי Canadian Medical Association Journal.
בארבע שנים, מספר התרופות שנטילתן עשויה לגרור סיבוכים חמורים כגון אי ספיקת כליות, בעיות במערכת הנשימה, דימום במערכת העיכול ולעיתים אף לגרום מוות, עלה מ - 17 ל - 44. בסך הכל, 85 תרופות מסוכנות לשימוש כשנוטלים אותן בשילוב עם מיץ אשכוליות.
בראיון שהעניקה לערוץ הרדיו הצרפתי France Info, אמרה ביאטריס סאן-סאלבי, האחראית על תחום התרופות בסוכנות הלאומית לבטיחות התרופות (ANSM) כי מיץ תפוזים עדיף על מיץ אשכוליות מכל הבחינות.
מאת: תמר תאומים - נטורופתית מוסמכת
* Anti-cancer - Crizotinib, Nilotinib, Pazopanib, Dasatinib, Sunitinib, Erlotinib, Vandetanib, Everolimus, Venurafenib, Lapatinib/
* Anti-infective - Erythromycin, Halofantrine, Maraviroc, Primaquine, Quinine, Rilpivirine.
* Anti-cholesterol - Atorvastatin, Lovastatin, Simvastatin.
* Cardiovascular - Amiodarone, Apixaban, Clopidogrel, Dronedarone, Eplerenone, Felodipine, Nifedipine, Quinidine, Rivaroxaban, Ticagrelor.
* Central nervous system - Alfentanil (oral), Buspirone, Dextromethorphan, Fentanyl (oral), Ketamine (oral), Lurasidone, Oxycodone, Pimozide, Quetiapine, Triazolam, Ziprasidone.
* Gastrointestinal Immunosuppressants - Domperidone Cyclosporine, Everolimus, Sirolimus, Tacrolimus
* Urinary tract - Darifenacin, Fesoterodine, Solifenacin, Silodosin, Tamsulosin.
ולסיכום, קחו בחשבון שלכל תרופה ישנם גם שמות (גנריים)נוספים – בידקו!.
* אין ליטול תרופות עד דעת עצמך ללא התייעצות והפניית רופא או מטפל שהוסמך לכך.
* אין לשנות מינונים ללא התייעצות עם רופא או מטפל שהוסמך לכך.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
