טרשת עורקים
תחשבו על מערכת כבישים שמאפשרת לנו להתנייד ממקום למקום ובעיקר, כמה היינו רוצים שהכבישים יהיו פתוחים ויאפשרו נסיעה חלקה ומהירה, עכשיו החליפו את המילים "מערכת הכבישים" ב-"כלי-הדם" שבגופנו...
 

טרשת עורקים אינה רק פוגעת באיכות החיים (מה שמתבטא בחולשה, אנגינה פקטוריס - תעוקת לב, קלאודציה - ירידה באספקת הדם לשרירי הגפיים, ירידה ביכולת המנטאלית והקוגנטיבית גם יחד), אלא שהתהליך הטרשתי, מהווה גם גורם תמותה עיקרי בעולם המערבי של המילניום אך גם במחצת יובל שנות המילניום הקודם כשתרבות השפע שכנה גם במטבח.
התהליך הטרשתי מתחיל בעקבות שקיעת שומנים (בעיקר כולסטרול מסוג - LDL) על גבי דפנות העורקים, אל תהליך זה מתווספות טסיות-דם, חומרי קרישה (פיברינוגן), פקטורי גדילה, רדיקלים חופשיים וחומרים נוספים (רעלנים תזונתיים) כשכל אלו גם יחד, גורמים להיצרות מתמשכת בעורקים, ירידה באספקת הדם והחמצן לשרירים ולרקמות עד כדי חסימה שלימה. ברוב המקרים העורקים העיקריים הנפגעים יהיו אבי העורקים, העורקים הכליליים המספקים דם ללב וכלי-דם במוח.
 
מדובר בתהליך ניווני מתמשך המתחיל בגיל יחסית מוקדם, תהליך נטול סימפטומים כך שברוב המקרים אין לנו שום יכולת להרגיש שתהליך שכזה מתקדם בתוך גופנו עד הגעה למצב מתקדם מאוד בחסימה (90% חסימה) אז יופיעו סימפטומים המצביעים על קיומו של תהליך טרשתי.
 
כיום מדברים על התאמה בין שיעורי צריכת השומן הרווי והכולסטרולל לבין שיעורי מקרי המוות על רקע מחלות לב. בספרות הרפואית קיימים מחקרים אפידימיולוגיים המראים שכאשר אנשים החיים באזורים "מוגנים" מפני תהליך טרשתי עוברים לאזורים "מוכי" טרשת עורקים, תוך דור אחד ולפעמים אף פחות מכך, הם מפתחים מחלות לב בשיעורים דומים לאלו של תושבי המקום כלומר, ניתן לגזור מכאן את התובנה המתבקשת, שאחד הגורמים הראשוניים לטרשת עורקים הוא הגורם הסביבתי.
באותה נשימה חשוב לי לשתף אתכם כי מחקרים אחרים מראים שניתן לגרום לנסיגת התהליך הטרשתי באמצעות שינויי אורחות חיים כלומר, ללא שימוש בתרופות סינתטיות, ללא התערבות פולשנית רפואית קרי צינתור או ניתוח. המחקרים מראים ששינוים תזונתיים ומעבר לתזונה דלת שומן תוך תמיכה סביבתית בתזונה זו, עשויה לשפר את רמת התקשורת והקרבה עם הסביבה האנושית הקרובה ובכך לתמוך בתהליך לאורך זמן כהרגלי חיים. 
 
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - 
לחצו כאן

גורמי סיכון הניתנים לשינוי ושיפור:

* עישון – עישון מאיץ את קצב התפתחות התהליך הטרשתי ומעלה סיכון למחלות לב וכלי דם. מחקרים מראים שעצם העישון מאיץ את התהליך הטרשתי בכעשור שנים. נשים מעשנות הנוטלות גלולות למניעת הריון, גורמות בשילוב זה להאצת קרישת הדם שבתורה מעלה את הסיכון לאוטם שריר הלב. אם חשבתם שאם אינכם מעשנים אתם פטורים, הרי שגם עישון פאסיבי מהווה סיכון ברור. זה הזמן לעדכן אתכם שהפסקת עישון, מקטינה מן הסתם את הסיכון למחלות לעיל תוך כשנתיים עד חמש שנים מיום הפסקת העישון – מי שטרם חשב על גמילה, זה הזמן...

* פעילות גופנית – פעילות גופנית סדירה בקרב חולי לב, מאטה באופן משמעותי את התקדמות התהליך ה
טרשתי. הפעילות הגופנית המומלצת היא פעילות גופנית אירובית (הליכה, שחיה, רכיבה על אופניים) חצי שעה עד שעה מספר פעמים רב ככל הניתן במהלך השבוע. פעילות זו משפרת את הכושר מטבע הדברים ומצביעה על שיפור גדול יותר משיפור תזונתי בפן הטרשתי – אך אל לכם לחשוב שניתן לעסוק בפעילות גופנית ללא הכללת הפן התזונתי שכן במידה ולא תכללו את הפן התזונתי מן הסתם מחד תקטינו את הסיכון והתגברות הטרשת בעצם הפעילות הגופנית אך מאידך תגבירו את אותו תהליך באמצעות תזונה רווית שומן וכולסטרול שכאמור, מגבירה את קצב התהליך הטרשתי. אם החלטתם לקחת את עצמכם בידיים ולהכנס להרגלי פעילות גופנית שוטפת, התחילו לאט, אין צורך למהר לשום מקום, אל תתנפלו על הגוף. יש משמעות גדולה להתחלה איטית כשבהדרגה יש להעלות את הקצב. (האומדן הוא יכולת הדיבור בזמן מאמץ).

* תזונה – כאמור לתזונה השפעה מכרעת על הלב, כלי-הדם ובריאותם. קיימות כמה שיטות תזונה (קרי
דיאטה – ואם טרם חידדתי את המושג דיאטה, הרי שדיאטה היא סך המזנות המרכיבים את התפריט ולא תהליך של ירידה במשקל) אפקטיביות כמו תזונה ים-תיכונית, ד"ש ושיטת דין אורניש המראות תוצאות יפות בנסיגת התהליך הטרשתי ושיפור איכות חייהם של אלו שנטלו על עצמם דיאטות אלו בשילוב כמובן עם פעילות גופנית ושאר הגורמים הרלוונטיים מגבירי התהליך הטרשתי כאמור.

*
סינדרום מטאבוליעודף משקל, סוכרת, יתר לחץ-דם, רמות שומני דם גבוהות מהווים קטליזטורים (זרזים) להגברת התהליך הטרשתי. ללא ספק תרבות השפע של מחצת המאה הקודמת ולרבות במילניום מראה עליה משמעותית במקרי הסינדרום המטאבולי וזה, בתורו מהווה גורם סכנה ראשוני להתפתחות התהליך הטרשתי.

*
סטרס – עשרות פעמים במהלך כתיבת מגזין זה הזכרתי את תהליך התהוות הסטרס בגוף האדם, בעיקר משום שהתהליך הפנימי נתפס א-סימפטומטי אך נושא בחובו שינויים רבים ברמה הביוכימית קרי ייצור מוגבר של כולסטרול להפקת הורמוני סטרס והתמודדות שלא לדבר על הישרות במצבי סטרס כאמור. צעד נבון יהיה להתוודע לשיטות הפגת סטרס כמו יוגה, מדיטציות, לטעמי כל עיסוק בפעילות גופנית סדירה מהווה שיטה יעילה לפריקת מתחים/סטרסס, נשימה מודעת/מעגלית וכמובן כל עיסוק בתחביבים שמעלה את רמות העונג הפרטי שלכם יכול לסייע בתורו להפגת מתחים.

*
דיכאון – רבים מאיתנו אינם משייכים כלל תופעות דיכאון, בדידות ו/או העדר תמיכה חברתית כגורם סיכון למחלות לב וכלי-דם. מסתבר שדיכאון ובדידות יודעים להתבטא בהחרפת והגברת קרישי דם שבתורם מתבטאים בתהליך הטרשתי. כמובן שתרחישי חיים כמו שכול, פיטורין, אסונות במשפחה/חברים קרובים, אסונות טבע קרובים יודעים גם הם בתורם להאיץ את התהליך הטרשתי. בהרצאה מקוונת שצפיתי לא מכבר, מספרת המרצה על המשמעות העוצמתית של החיבור החברתי, הדאגה לזולת ואף החיבוק והשלכותיהם על האטת התהליך הטרשתי. כשחיבוק נמשך למעלה מ - 28 שניות (תמדדו, תמדדו), המוח משחרר נוירוטרנסמיטור המכונה אוקסיטוצין וזה בתורו, עוזר לנו להרגיש בטוחים, מרגיע ומסדיר נשימה, מפחית חרדות ואפילו מרפא ומשכך כאבים. חוקרי המחקר לעיל (מאוניברסיטה בצפון קרולינה ארה"ב) מדווחים כי חיבוק ממושך, מפחית באופן משמעותי רמות לחץ-דם מה שבתורו מפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. במסגרת המחקר נמצא כי הן אצל נשים והן אצל גברים נמצאו אותן רמות גבוהות של אוקסיטוצין לאחר חיבוק ממושך כאמור ואילו אצל נשים, באופן כללי נמצאו רמות גבוהות יותר של אוקסיטוצין מה שמרמז על כך שהן מוגנות יותר מפני מחלות וסטרס באמצעות חיבוק. אם טרם חיבקתם מישהו היום – הרי זו הזמנה מפורשת לחיבוק.  ואם לא ראיתם עד היום את הסרט המופלא Pass it forward /תעביר את זה הלאה, הרי שזו הרבה מעבר להזמנה לצפות בסרט ובעיקר לגזור לעצמכם את התובנה המתבקשת שעצם עשיית הטוב, מעורבות בקהילה, משרה על האדם המשתתף עונג גדול, שמחה גדולה ומעל לכך, מונעת בתורה את התקדמות התהליך הטרשתי לעיל.

כמובן שישנם גורמים נוספים שעשויים להעלות את הסיכון לתהליך טרשתי, לא נוכל להפנות גב לנושא הגנטיקה שמגיעה מהמשפחה כשמטבע הדברים, אנשים נושאי גנטיקה למחלות לב וכלי-דם לרבות לחץ דם,
סכרת, פרופיל שומנים גבוה צריכים לתת את דעתם על הנושא ולקחת בחשבון שעצם הגנטיקה, מהווה גורם סיכון גבוה בפני עצמו.
 
נטורופתיה שמה דגש גדול על הפן התזונתי בהקשר לטיפול בכלי-הדם עצמם מתוך מגמה למנוע התקדמות תהליך טרשתי, או כפי ששמעתם ממני אינספור את אמירתה הידועה של סבתי ע"ה, "מה ששמים על השיניים – יושב על העצמות" כלומר רבותי, אין מנוס – התזונה שלנו בהכרח קובעת את בריאותנו לטוב או לרע.
 
אם עקבתם אחרי הפָּתיח של כתבה זו הרי שברור הוא שמזונות רווי שומן, צריכת כולסטרול מהחי (בשר/הודו/עוף), קמח לבן ומוצריו כולל כל הסוכרים הפשוטים ותזונה מתועשת המערבת חומרי צבע/ריח/טעם/חומרים משמרים – מהווים אלו מצע נוח במיוחד להיווצרותו של תהליך טרשתי ואני יוצאת מתוך הנחה שבימים אלו, רובנו חשופים לתובנות והמסקנות המוצגות בפנינו ברחבי הרשת וכל אמצעי התקשורת למיניהם. אז מה כן?

* דגים - דגים ובפרט דגי ים צפוני, אלו שחיים במים קרים חייבים לפתח שכבת שומן שתגן עליהם. בדיוק שכבת שומן זו מכילה כמויות גבוהות של
אומגה 3 כשכיום, רובנו כבר מודעים  לכך שאומגה 3 היא חומר אנטי דלקתי. שימו לב, אותו רובד טרשתי הרובץ בכלי-הדם נתפש כסוג של דלקת, אמנם לא דלקת זיהומית (כזו שיודעת לעורר את מערכת החיסון ולהזניק את החום לטובת פיזור מחוללי הזיהום)
 
* קטניות – מטבע הדברים, קטניות מכילות כמות
סיבים תזונתיים יחסית גדולות ואלו בתורם, יודעים לאסוף עימם את המצבורים השומניים השוקעים על גבי דפנות כלי הדם. כאמור, משקעים שומניים אלו הופכים עם הזמן לגושים, אלו שאנחנו מכנים פְּלָאק (plaques) ומצֵרים עם הזמן, עם התגברות  והתבססות התהליך הטרשתי, את המעברים בכלי הדם עד כדי חסימה מוחלטת. שימוש בקטניות בתפריט היומי, (יחד עם ירקות כמובן) מסייעת באופן ישיר על הפחתת כמויות הפלאק וגודלם בכלי-הדם.
 
בנוסף, קטניות מביאות איתן שלל ויטמינים ומינרלים ואם אנחנו מוכנים להשקיע עוד כמה דקות של הבנת ההבדל המהותי בין שימוש בקטניות ללא השריה לבין שימוש בקטניות שלאחר השריה, הרי שאנחנו מקבלים בסופו של תהליך ההשריה, את מיטב הזמינות שמכילוֹת כל סוגי הקטניות למיניהן ואני מזכירה, מדובר בספיגת
ויטמינים ומינרלים שהיא מן הסתם משמעותית לגופנו. כאן חשוב להזכיר שוויטמינים כמו למשל ויטמינים ממשפחת - B, "נזללים" על ידי הגוף בתהליך הפקת אנרגיה בכלל ובעיתות סטרס/עקה ביתר שאת. ויטמיני - B  תומכים במערכת העצבים ועל כן, יש להכביר באכילת מזונות עתירי ויטמינים בכלל וויטמיני - B בפרט, על מנת שלא להגיע למצבי חסֵר.
 
ירקות – כאמור, ירקות מכילים שפע סיבים תזונתיים שבתורם יודעים "לנקות" את דפנות כלי הדם משאריות שומניות מצטברות. סיבים תזונתיים עובדים בכלי הדם ממש כמו מברשת לניקוי בקבוקי התינוקות, שאלה זו תוכל לצייר בפניכם את משמעות וחשיבות צריכת הירקות בתפריט היומי:
 
ירקות מועדפים הם כידוע ירקות עליים ירוקים, אספרגוס (מסייע להורדת ערכי לחץ דם, מונע היווצרות קרישי דם, אתיר סיבים תזונתיים) וירקות כתומים כמו למשל בטטה, דלעת, דלורית, גזר וכיו"ב.
 
ברוקולי עשיר בו
ויטמין - K המונע מסידן להזיק לכלי-הדם, מסייע בהורדת ערכי לחץ דם גבוהים, מסייע בהורדת ערכי כולסטרול גבוהים בשל ערכי סיבים תזונתיים גבוהים.
 
אצת
ספירולינה מווסתת ערכי שומנים בדם (LDL) האצה מהווה מקור חלבוני מצויין ונחשבת לחלבון מלא (מכילה - 22 חומצות אמינו), ביכולתה לתמוך בדפנות העורקים ובאיזון וייצוב ערכי לחץ-דם.
 
פירות – גם פירות מכילים לא מעט סיבים, אך בל נשכח שפירות מכילים גם לא מעט סוכרים, מה שהופך אותם למתוקים וטעימים כל כך.

 
לתשומת לב הסכרתיים:
פירות כגון - ענבים, אבטיח הם פירות מתוקים מאוד שמכילים כמות סוכרים עצומה - אותם יש לצרוך בכמות מדודה ומבוקרת).
 
פירות כחולים/אדומים כמו למשל אוכמניות למיניהן, דומדמניות,
חמוציות (מפחיתות - LDL, מחקרים מראים ששימוש קבוע בחמוציות לא מסוכרות <גם לא ברסק תפוחי עץ> מפחיתות את הסיכון למחלות לב וכלי-דם
ב - 40%, גוג'י בֶּרי, פטל, דובדבנים, תותים,
רימון (מכיל פיטוכימיקלים <נוגדי חימצון> שמגנים בתורם על העורקים מפני נזקים ומגרים את תחמוצת החנקן בגוף ובכך שומרים על עורקים פתוחים וזרימת דם תקינה. 1/4 רימון ליום היא נחשבת מנה יומית, סלק -  מכילים כמויות מכובדות ביותר של נוגדי חימצון (אנטי אוקסידנטים) ספציפיים לכלי הדם.
 
אפרסמון למשל, גם כשאינו כחול/אדום, ידוע כמוריד ערכי - LDL, עתיר פוליפנולים <נוגדי חימצון> ועתיר סיבים תזונתיים שכאמור מסייעים בתורם לאיזון יתר לחץ-דם. שימו לב שאפרסמון מכיל כמויות עצומות של סיבים תזונתיים, ההמלצה עומדת על פרי אחד ליממה ובמקביל, הקפידו לשתות מים באופן מודע ביום בו אכלתם אפרסמון, על מנת שלא להגיע למצבים של עצירות מעומס הסיבים.
 
שימו לב לכמויות שאתם אוכלים, אפשר בקלות לאכול סלסלת תותים בפרט כעת בסוף העונה כשהם מתוקים ומזמינים כל כך (הקפידו לרכוש תות לא מרוסס כימית) 10 - 12 יחי' נחשב למנת פרי.
 
עתירי שומן – שימו לב שגם מזונות טבעיים ונפלאים עשויים להכיל כמויות שומן גדולות: שקדים, אגוזים, זרעים וגרעינים למיניהם, בוטנים, אבוקדו, טחינה, קוקוס מוצרים אלו יש לצרוך תוך הקפדה על כמויות זעירות. בקטגוריה זו ניתן להוסיף גם אלכוהול בכל תצורה אפשרית – אחרי ככלות הכל, אלכוהול מכיל כמויות עצומות של סוכר.
 
מזון מן החי – במצב של טרשת עורקים, יש להפחית צריכת מוצרים מן החי ובפרט בשר, עוף, הודו. מוצרים אלו הם עתירי
אומגה 6 וזו בתורה, מתפרקת לחומצה ארכידונית שבתורה, מתפרקת בגוף למתווך דלקתי COX2 (ציקלואוקסיגינאז2) כלומר, נרצה להפחית את מקדמי הדלקת (אינפלמטורית-לא זיהומית) בגוף ובמקביל, נרצה להוסיף דגים לתפריט, דגים שחיים במים קרים.
מטבע הדברים, דגים החיים במים קרים מייצרים שכבת שומן כדי להתמודד עם הקוֹר, שכבת שומן זו מכילה כמויות גדולות של אומגה 3 הידועה בסגולתה נוגדת הדלקת.

דגים אלו הם:
* סול.
* סלמון.
* טונה (טונה אדומה).
* מקרל.
* פילה מרלוזה (בקלה).
* סרדינים פורטוגליים.
* הליבוט.
* הרינג (לא משומר או כבוש) -  שימו דגש על בחירת הדגים הרזים יותר.

כמובן שגם אופן בישול הדגים משמעותי, עדיף תמיד לאפות דגים או לבשלם – מדובר בבישול קצר מאוד. דגים על האש למשל מאוד טעימים אבל עדיין נושאים בחובם את הרעלנים המצטרפים באופן אוטומטי לתצורת צלייה על אש.
 
תבלינים – שימוש בתבלינים עשוי להיות גם טעים וגם יעיל. רובנו כבר נתקלנו בסגולותיו של
כורכום, כנוגד דלקת. לשמחתנו, כיום ניתן להשיג במרכולים שורש כורכום טרי ובו להשתמש הן בתיבול, הן לשייקים וחליטות.
 
קינמון - למשל, הוא נוגד חימצון (אנטי אוקסידנט) שידוע כמשפר את בריאות הלב וכלי הדם, מפחית כולסטרול (LDL), מנקה את דפנות כלי-הדם מהפלאק שהתווסף ומונע התגבשות בהמשך. שימו לב שקינמון ידוע גם כחומר ממריץ כך שאם אתם סובלים מיתר לחץ-דם יש להשתמש בקינמון בכמויות מזעריות.
 

שום – מה היינו עושים בלי שום?, מוריד ערכי לחץ-דם גבוהים, מרחיב כלי-דם, מסייע בהורדת כולסטרול וטריגליצרידים, מונע היווצרות קרישי דם, מגן על הלב מפני מחלות, מונע טרשת עורקים, מחזק את מערכת החיסון, אנטיביוטיקה של הטבע, נוגד זיהומים, מסייע בניקוי הגוף מרעלנים – תאכלו שום טרי, קצוץ או כתוש ישירות לסלט שלכם ואלת תדאגו לניחוחו הדומיננטי, לעיסת עלי פטרוזיליה ו/או נענע יודעים לטשטש את הניחוח האפיני.
 
חילבה - אמנם לא תבלין בהגדרתו, אבל בעל סגולות מצוינות הן בהורדת לחץ דם, הורדת ערכי - LDL ואיזון רמות גלוקוז בדם ועל כן, גם אם אינכם אוהבים את הטעם או הריח הנלווה לזיעה והשתן גם, שווה מאוד להוסיף חילבה לתפריט ואם קשה לכם הטעם ו/או המרקם, תוכלו לצרוך חילבה בכמוסות. (לפני שתישאלו, התשובה חיובית, גם בשימוש בכמוסות חילבה תקבלו את הריח הנלווה הן בזיעה והן בשתן).
 
תוספי מזון – קיימים תוספי מזון רבים שעשויים לסייע מהיבטים שונים בתוך התהליך הטרשתי.
חלקם יודעים למנוע "אגרגציה" – מונעי הידבקות טסיות דם המסייעות לליבוי התהליך הטרשתי, חלקם יודעים לפרק את המשקעים ה
טרשתיים תוך מניעת היווצרות קרישי דם, נוגדי חימצון בעוצמות שונות ואפיניות שונה בהתאם לצורך האישי של כל מטופל, מסייעים בחילוף חומרים ומטאבוליזם של כולסטרול וסוכרים, כאלו שאפיניים להגנה על כלי הדם ועמידותם, מאזני כולסטרול, מונעי שקיעת סידן בכלי-הדם, משפרי איזון הומוציסטאין, נוגדי דלקת אינפלמטורית למיניהם – הרשימה עשויה להיות ארוכה עד אינסופית אלא שהחכמה היא, להתאים את התוסף הנכון לכל אדם על פי מצבו האישי.

נטילת
תוספי מזון ללא המלצה ברורה ממומחה בתוספי מזון יכולה להיות הרת אסון ועל כן לטעמי, אין להמליץ על נטילת תוספים באופן גורף אלא בדיקה קפדנית של כל מקרה לגופו. לא פעם נכון יותר לעורר את הגוף לאיזון פעילות פיזיולוגית שהגוף יודע לעשות מאשר להמליץ על נטילת תוסף שיעשה כביכול את העבודה במקום הגוף... מקום למחשבה.
 
צמחי מרפא – הטבע בנדיבותו לימד אותנו להכיר צמחי מרפא נפלאים שיודעים לחזק את הלב ומערכת כלי-הדם, לפרק רבדים טרשתיים מכלי-הדם, לדלל את הדם ולסייע בזרימת דם תקינה בכלים -  הרבליסטים קליניים ונטורופתים יוכלו לסייע בבחירת הצמחים שנכונים לכם הן בטינקטורה (מיצוי אלכוהולי של צמחי מרפא) או בכמוסות שיוכנו באופן אישי לצרכיו של כל אדם. גם כאן אציין שקיימים כיום בשוק לא מעט מוצרי מדף מוכנים לרכישה ושימוש, אנא.. חוסו על בריאותכם וקבלו הכוונה והמלצה ממומחה בתחום רגע לפני שאתם נוטלים כל מוצר באשר הוא וצמחי מרפא על אחת כמה וכמה.


שמנים נדיפים – שמנים נדיפים יודעים גם הם לתרום בתורם לתופעות פיזיולוגיות הנלוות למצבי טרשת עורקים, לרוב השימוש יהיה לטיפול בתחושת כבדוּת, נימול באצבעות כפות הידיים או בבהונות ואף לכאב (כמו למשל במחלת רנוֹ).
 

לסיכום,
מבקשת להדגיש בפניכם שברוב המקרים של מצבי טרשת עורקים, המקור הראשוני להופעת מצב זה הוא אורחות חיים ואלו, עם בחירה נבונה ומושכלת וסיוע אנשי מקצוע ניתנים לשינוי והשגת איזון של כל הפרמטרים הקונקרטיים שפורטו לעיל.

בספרה של לואיז היי/"רפא את גופך", מסבירה מחברת הספר כי מקור טרשת עורקים בהתנגדות,
מתח, נוקשות, צרוּת מוֹחין וסירוב לראות את הפָּן הטוב שבחיים כך שאני מניחה דגש נוסף על ביצוע פעילות גופנית שוטפת וסדירה כחלק מהמערך הטיפולי, ידועות לכולנו הסגולות הנפלאות של פעילות גופנית בכלל וזו המותאמת אישית ליכולתו של אדם באשר הוא. אחרי טיפול במקרים רבים נכחתי לדעת שיהא הטיפול נפלא ככל שיהא, ללא ביצוע שוטף וסדור של פעילות גופנית מותאמת אישית, השינוי וההטבה יגיעו לאט יותר וחבל.





למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
x

#{title}

#{text}

#{price}